ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מטות
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מסעי
מתבקש היה, שכמקובל בין גדולי ישראל, יבחר אחת משתי דרכים – או שיעסוק בתורה ויכתוב ספרי חידושים או שיעמוד בראש ישיבה וירביץ תורה בתלמידים. אולם, רבי חיים עוזר סלל לו דרך מיוחדת משלו. אכן, כגדולי ישראל האחרים אף הוא חיבר ספר תורני חשוב בשם 'אחיעזר'. גם אליו נהרו תלמידי חכמים ובני ישיבה צעירים 'לדבר עימו בלימוד', וכך הרביץ תורה בצעירים.
ובכל זאת, מפעל חייו המרכזי היה סביב נקודה אחרת, שהתבלטה אף יותר מהדפסת ספריו והרבצת התורה בצעירים. הוא ייסד את ועד הישיבות, ועמס את משא ענייני הציבור והעם על כתפיו. בימים הטרופים שבין שתי מלחמות העולם, עת הקומוניסטים ימ"ש סגרו את ישיבות רוסיה, והנאצים ימ"ש התקדמו לקראת שרפת ישיבות אירופה, וכל העולם היהודי ועולם הישיבות נקלע למערבולת מאיימת, הקימו רבי חיים עוזר והחפץ חיים את 'ועד הישיבות'. גדול התורה, שיכול היה לעמוד בראש ישיבה גדולה ולהרביץ תורה בתלמידיו, העדיף לגייס כספים ולדאוג לקיומם החומרי של כלל הישיבות. ובנוסף – להיות לעזר ואחיסמך לנצרכים רבים.
אולי אופיינית לדרכו, האמרה שאמר בסוף ימיו - 'בצעירותי, חשבתי שהמעלה הגדולה ביותר היא לחבר ספרים. כיום, אני רואה כמעלה הגדולה ביותר לסייע ליהודי'.
עניין זה הוא יסוד חשוב מאד בעבודת ה', המצוי גם בפרשת מטות. רבים מגדולי ישראל השקיעו חלק גדול מזמנם בסיוע למצוקות השעה, וויתרו בכך על הקדשת זמן לתורה ולחיבור ספרים המהווים חיי נצח. אכן, גם רבי חיים עוזר ראה חשיבות בעבודת התורה לדורות, וכדבריו בהקדמה לאחיעזר: "זה כח ישראל סבא לאלוקיו ולתורתו בכל הדורות... גם כשחרב חדה הייתה מונחת על צווארו, תורת ה' היתה שעשועיו כל היום... והיא שעמדה לנו להחזיק קיומינו כהיום הזה". דווקא בשל כך עולה השאלה – אם כן, למה להקדיש זמן לחיי השעה החומריים?
למעשה, מתח זה קיים אצל כל יהודי החפץ להתעלות בעבודת ה' – עד כמה להשקיע בהתרוממות רוחנית פנימית ועד כמה בענייני העזרה החומרית לאחר או טיפוח המשפחה והבית, שנראים כעיסוק בענייני השעה?
תשובה לכך נקבל אולי מפרשת מטות. עם ישראל יוצא למלחמת מדיין - מלחמה ייחודית, השונה מכל המלחמות בתורה, ובוודאי ייחודית מאד בנוף המלחמות של הימים ההם. בנוהג שבעולם, שמלחמות פורצות סביב מאבקים על אינטרסים מעשיים – שטחי קרקע, מים, שליטה כלכלית, רצון לחירות ועוד. כשמלחמות כאלו פורצות עם עם ישראל, הרי שמאחורי הקלעים מתרחש גם מאבק רוחני, לדוגמא – מלחמת עמלק, שבאו לפגוע פיזית בישראל, ומאחורי הקלעים מסתתר מאבק רוחני. ובכל זאת, רוב המלחמות בתורה החלו כמלחמות על אינטרסים מעשיים.
והנה, בפרשתנו אנו יוצאים למלחמה להכרית את המדיינים שהחטיאו אותנו. המדיינים לא איימו עלינו פיזית, אך פגעו בנו רוחנית, ועל כך המלחמה. מלחמה על ענייני הרוח. (בזה, הקדימה מלחמת מדיין את 'מלחמות הדת', שפרצו בשלבים מאוחרים יותר בהיסטוריה, ושממשיכות עד ימינו אלה).
בהמשך, הפרשה עושה כביכול פרסה ופונה לכיוון הפוך. התורה מפרטת באריכות את רשימת השלל ממדיין ואופן חלוקתו, וחוזרת ומפרטת את רשימת כמויות המכס שהעלו הלוחמים והעם לכוהנים והלויים שומרי משכן ה'. הפירוט כל כך נרחב, עד שמופיע שמהחמורי נתנו מכס לה' – "אחד ושישים" (לא, לט). הווי אומר, שיש חמור מדייני אחד, חמור פשוט מהאורווה, שזכה שספרי התורה בכל הדורות כשרים ושלמים רק אם יזכירו אותו במילה – 'אחד'. ונשאלת השאלה – הכיצד מהגובה הרוחני האדיר של מסירות הנפש במלחמה על הטוהר הרוחני של ישראל, אנו פונים לענייני השעה ועוסקים בחמורים ובבקר?
(אכן, הרמב"ן במקום שואל – מפני מה התורה האריכה ופירטה זאת? ועונה, שהפירוט הוא כדי ללמד שהיה כאן נס בכך שאף אחד מבעלי החיים לא מת בזמן שעבר בין לקיחת השלל להרמת המכס. וכבר הקשה אור החיים הקדוש (לא, לב), שבזמן מועט כזה אין כאן נס, וגם מה העניין להאריך בכתוב בשביל זה, ותירץ באופן אחר).
והתשובה – בזה ייחודה של תורתנו ועבודת ה' שלנו, חיי השעה הם מסד לחיי הנצח. את בעלי החיים מרימים כתרומה לשומרי משמרת משכן ה'. כך הופכים את נכסי העולם הזה כמסד להחזקת חיים של קודש.
ויהי רצון שנלך בדרכיו, ונרבה בעולם את טובת חיי השעה ואור חיי הנצח!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
