ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
במסירות נפש הגיע רבי יעקב שמשון באנייה לעכו, ומשם בא רכוב על חמור לטבריה. כשהגיע לטבריה, ראה נשים מכבסות לבנים, והכיר ביניהן את אשתו של אחד הרבנים החסידיים החשובים. מיד רצה לשוב על החמור לעכו, מפני שלא יכול היה לראות בצערם של צדיקים.
קמה אותה רבנית ואמרה לו: רבי! הלבנים הללו לא שלנו הם, אלא של אחרים, ובשכר אנו כובסות. רד מעל החמור! כאן ארץ ישראל וחביבים עלינו יסוריה.
מיד ירד רבי יעקב שמשון מהחמור, כשעיניו זולגות דמעות של שמחה, והצטרף לאנשי טבריה.
לאחר זמן, נסע רבי יעקב שמשון לחוץ לארץ, כדי להביא לארץ את בני משפחתו. בדרך, נכנס ללון במלון, והבחין במראה, שמחמת טלטולי הדרך רזה גופו וכחש, ופניו נעשו חיוורים ונפולים. אמר לעצמו – עכשיו כשאגיע לעיר גלותי ויראוני מכרי, יאמרו: 'ארץ ישראל אוכלת חלבם ודמם של תושביה וממעטת זיו פנים', ונמצאתי מוציא לעז, חלילה, על הארץ הקדושה.
ישב כמה ימים במלון, אכל ושתה וחזר לבריאותו. מששב לביתו, היה מראהו יפה בבואו מבצאתו, עד שראו כולה כי טובה הארץ מאד מאד. (סיפורי צדיקים לר' שמחה רז, עמ' 76).
סיפורים אלו מלמדים אותנו את דרך ההתבוננות הנכונה בארץ ישראל. אכן, יש לעיתים תקופות קשות בארץ, אך מי שקשור לשכינה השרויה בארצנו הקדושה, רואה תמיד את יופייה וטובה. "אעברה נא ואראה את הארץ הטובה", מבקש משה רבינו, כי המעלה הגדולה היא... לראות שהארץ טובה. כביכול, כל מטרת כניסתו לארץ היא בדיוק בשביל לראות שהארץ טובה.
באמת, זו מעלה מדבקת. אם אנו, שזכינו לעבור ולשבת בארץ, נראה ונדבר תמיד בשבח הארץ, וודאי יראו וידברו גם אחרים בשבחה וטובה.
כשרבי יעקב שמשון מגיע לארץ, הוא רואה בתחילה את קושי העניות ואת העובדה שאישה מכובדת עוסקת בעבודה בזויה. האישה מספרת לו, שעבודתה בזויה יותר משחשב והיא כובסת בגדי אחרים, אך זו ארץ ישראל וחביבים ייסוריה. ברגע אחד, הופכת הארץ ממקום שרואים בו את החיצוניות הגשמית הקשה, למקום נפלא שהזיו הרוחני מבהיק ממנו, ועיניו זולגות דמעות של שמחה.
בהמשך, המעלה הנפלאה הזו ממשיכה ומתפשטת, וכך גם רבי יעקב שמשון מביא את הבשורה הגדולה של מעלת הארץ, לבני חוץ לארץ החוזים בבריאותו וזיו פניו.
בפרשת בחוקותי, פרשת הברכות והקללות, מבטיחה התורה לעם ישראל שכר גדול על שמירת התורה והמצוות. בשכר זה, התורה פותחת ומדגישה שנזכה לטוב ולשפע בארץ ישראל. "ונתנה הארץ יבולה... וישבתם לבטח בארצכם".
ולהיפך, חלילה, גם בקללה ובגלות, יש דגש מיוחד על מי שלא קשוב למעלות הרוחניות המיוחדות של הארץ. התורה יוצרת חיבור מיוחד וחוזרת שוב ושוב על הקשר בין אי השבתת הארץ בשמיטה, לגלות המשביתה את הארץ – "אז תרצה הארץ את שבתותיה, כל ימי השמה". וכפי שמבאר רש"י, ש70 שנות הגלות הראשונה היו כנגד 70 שנות שמיטה ויובל שהופרו.
ובסופו של דבר, הגלות גם תסתיים בזכותה של ארץ ישראל, "וזכרתי את בריתי יעקב...את בריתי יצחק...את בריתי אברהם אזכור, והארץ אזכור". אם נעמיק בפסוק זה נגלה, שהאבות מוזכרים כאן בסדר עולה, מהמאוחר למוקדם – יעקב, יצחק ואברהם. והנה, לאחר כל האבות, מוזכרת זכות הארץ. כלומר, תעמוד לעם ישראל זכותו של יעקב, ואם זו לא תספיק, תעמוד להם זכות יותר שורשית – זכות יצחק, ואם זו לא תספיק – זכות אברהם, ואם כולם לא יספיקו – זכות הארץ.
הארץ היא הזכות השורשית ביותר מכל הזכויות, וזיכרונה וודאי יעמוד לבני ישראל להיגאל (ועיין ברמב"ן).
בימים אלה בשנה, עם ישראל מציין את ששת ימי הניסים, בהם זכינו לשוב לירושלים עיר הקודש ולמרחבי ארץ חיינו. מאז אותה מלחמה, העם עסוק בבירור פנימי עמוק על מהות הקשר שלנו לארץ ישראל. מאז אותה מלחמה, הולך ומתברר, שהיכולת שלנו לדבר טוב על הארץ אחוזה בטבורה ביכולת שלנו לראות את רוחניותה של הארץ.
עניין גדול זה, שהוא יסוד ושורש גאולתינו, תלוי בכל אחד מאיתנו. עלינו להתבונן בעצמינו במעלת הארץ הקדושה, לשוחח על כך עם מכרינו, ולהפיץ בלב כולם את ראיית יופייה וטובה. ובזכות זאת נזכה לגאולה, כדברי הכתוב: "אתה תקום תרחם ציון... כי רצו עבדיך את אבניה".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
