ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
במסירות נפש הגיע רבי יעקב שמשון באנייה לעכו, ומשם בא רכוב על חמור לטבריה. כשהגיע לטבריה, ראה נשים מכבסות לבנים, והכיר ביניהן את אשתו של אחד הרבנים החסידיים החשובים. מיד רצה לשוב על החמור לעכו, מפני שלא יכול היה לראות בצערם של צדיקים.
קמה אותה רבנית ואמרה לו: רבי! הלבנים הללו לא שלנו הם, אלא של אחרים, ובשכר אנו כובסות. רד מעל החמור! כאן ארץ ישראל וחביבים עלינו יסוריה.
מיד ירד רבי יעקב שמשון מהחמור, כשעיניו זולגות דמעות של שמחה, והצטרף לאנשי טבריה.
לאחר זמן, נסע רבי יעקב שמשון לחוץ לארץ, כדי להביא לארץ את בני משפחתו. בדרך, נכנס ללון במלון, והבחין במראה, שמחמת טלטולי הדרך רזה גופו וכחש, ופניו נעשו חיוורים ונפולים. אמר לעצמו – עכשיו כשאגיע לעיר גלותי ויראוני מכרי, יאמרו: 'ארץ ישראל אוכלת חלבם ודמם של תושביה וממעטת זיו פנים', ונמצאתי מוציא לעז, חלילה, על הארץ הקדושה.
ישב כמה ימים במלון, אכל ושתה וחזר לבריאותו. מששב לביתו, היה מראהו יפה בבואו מבצאתו, עד שראו כולה כי טובה הארץ מאד מאד. (סיפורי צדיקים לר' שמחה רז, עמ' 76).
סיפורים אלו מלמדים אותנו את דרך ההתבוננות הנכונה בארץ ישראל. אכן, יש לעיתים תקופות קשות בארץ, אך מי שקשור לשכינה השרויה בארצנו הקדושה, רואה תמיד את יופייה וטובה. "אעברה נא ואראה את הארץ הטובה", מבקש משה רבינו, כי המעלה הגדולה היא... לראות שהארץ טובה. כביכול, כל מטרת כניסתו לארץ היא בדיוק בשביל לראות שהארץ טובה.
באמת, זו מעלה מדבקת. אם אנו, שזכינו לעבור ולשבת בארץ, נראה ונדבר תמיד בשבח הארץ, וודאי יראו וידברו גם אחרים בשבחה וטובה.
כשרבי יעקב שמשון מגיע לארץ, הוא רואה בתחילה את קושי העניות ואת העובדה שאישה מכובדת עוסקת בעבודה בזויה. האישה מספרת לו, שעבודתה בזויה יותר משחשב והיא כובסת בגדי אחרים, אך זו ארץ ישראל וחביבים ייסוריה. ברגע אחד, הופכת הארץ ממקום שרואים בו את החיצוניות הגשמית הקשה, למקום נפלא שהזיו הרוחני מבהיק ממנו, ועיניו זולגות דמעות של שמחה.
בהמשך, המעלה הנפלאה הזו ממשיכה ומתפשטת, וכך גם רבי יעקב שמשון מביא את הבשורה הגדולה של מעלת הארץ, לבני חוץ לארץ החוזים בבריאותו וזיו פניו.
בפרשת בחוקותי, פרשת הברכות והקללות, מבטיחה התורה לעם ישראל שכר גדול על שמירת התורה והמצוות. בשכר זה, התורה פותחת ומדגישה שנזכה לטוב ולשפע בארץ ישראל. "ונתנה הארץ יבולה... וישבתם לבטח בארצכם".
ולהיפך, חלילה, גם בקללה ובגלות, יש דגש מיוחד על מי שלא קשוב למעלות הרוחניות המיוחדות של הארץ. התורה יוצרת חיבור מיוחד וחוזרת שוב ושוב על הקשר בין אי השבתת הארץ בשמיטה, לגלות המשביתה את הארץ – "אז תרצה הארץ את שבתותיה, כל ימי השמה". וכפי שמבאר רש"י, ש70 שנות הגלות הראשונה היו כנגד 70 שנות שמיטה ויובל שהופרו.
ובסופו של דבר, הגלות גם תסתיים בזכותה של ארץ ישראל, "וזכרתי את בריתי יעקב...את בריתי יצחק...את בריתי אברהם אזכור, והארץ אזכור". אם נעמיק בפסוק זה נגלה, שהאבות מוזכרים כאן בסדר עולה, מהמאוחר למוקדם – יעקב, יצחק ואברהם. והנה, לאחר כל האבות, מוזכרת זכות הארץ. כלומר, תעמוד לעם ישראל זכותו של יעקב, ואם זו לא תספיק, תעמוד להם זכות יותר שורשית – זכות יצחק, ואם זו לא תספיק – זכות אברהם, ואם כולם לא יספיקו – זכות הארץ.
הארץ היא הזכות השורשית ביותר מכל הזכויות, וזיכרונה וודאי יעמוד לבני ישראל להיגאל (ועיין ברמב"ן).
בימים אלה בשנה, עם ישראל מציין את ששת ימי הניסים, בהם זכינו לשוב לירושלים עיר הקודש ולמרחבי ארץ חיינו. מאז אותה מלחמה, העם עסוק בבירור פנימי עמוק על מהות הקשר שלנו לארץ ישראל. מאז אותה מלחמה, הולך ומתברר, שהיכולת שלנו לדבר טוב על הארץ אחוזה בטבורה ביכולת שלנו לראות את רוחניותה של הארץ.
עניין גדול זה, שהוא יסוד ושורש גאולתינו, תלוי בכל אחד מאיתנו. עלינו להתבונן בעצמינו במעלת הארץ הקדושה, לשוחח על כך עם מכרינו, ולהפיץ בלב כולם את ראיית יופייה וטובה. ובזכות זאת נזכה לגאולה, כדברי הכתוב: "אתה תקום תרחם ציון... כי רצו עבדיך את אבניה".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
