ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
וממשיך ר' שלוימה ואומר: אבל אתם יודעים מה כן יש לנו? יש לנו 'ישראל בטח בה'! יש לנו חבר אחד, בשמים, ישראל בטח בה' ". הוא ידע להצביע באומץ על כך שגם בקשת אהדה וחיבוק של גויים יכולה להיות מזיקה. וציבור בוגר יודע: 'טובה האמת המרה מהדמיון המתקתק' ולכן, מי שלא סימם את עם ישראל בהזיות בסגנון 'ככל העמים בית ישראל', או 'בשנה הבאה ננגב חומוס ברמאללה', יודע שהאמת היא שאין מה לעשות, הגויים לעולם לא יאהבו אותנו, לעולם. 'הן עם לבדד ישכון'.
לכן, כשבאים לפטור את תושבי ארצנו מירי מרגמות, טילי קסאם או מנהרות נפץ, יש לבצע באויבינו מה שכל אבא של חייל יודע שצריך - מה שכל משאל עם יוכיח. אלא שמה שמעכב זו התכחשותנו לאפיון הלאומי שלנו, לנרטיב הישן והטוב ששם ה' בפי בלעם הרשע: "ובגויים לא יתחשב".
וכיון שכן מתחשבים בגויים, זוכים לקצת אהדה מהם - אך רק בדקות של לוויות חיילים, אזרחים ופעוטות, שמיד אחריהם חוזרת התקשורת העולמית לטבעה האנטישמי - שלעולם לא ישתנה.
אז מה עושים?
ישנו כלל חשוב בניווטים, שכל חייל שאי פעם נווט הפנים אותו: 'אם התברברת, ואינך יודע איפה אתה נמצא, חזור לנקודה האחרונה בה ידעת את מיקומך'.
מאז הסכמי אוסלו, אך לאמתו של דבר עוד מאז שחלחלו לתוכנו ערכים גויים שהמסו את לבבנו, אנו 'מתברברים בדרך' להגשמת ייעודינו. והמפה שלנו, זו שתמקם אותנו במדויק על ציר הניווט המורכב של המציאות, היא תורתנו הקדושה, והיא בלבד.
המחשבה שמנהיגות מנותקת ממצוות תייצר מוצר שונה מתוכניות התנתקות למיניהן הולכת ומאבדת את אחיזתה במציאות. זאת ראינו כשגם אלו שנחשבו לבעלי העקרונות, אלו שהם ילדיהם של לוחמי אצ"ל ולח"י, גם הם בניתוקם מהתורה דבקים באדיקות בתורת ההתנתקות שכה מאפיינת אותם עצמם.
בבקשנו אחר זיהוי נכון של הדרך, נפנה רק לתורה. אחת מנקודות הציון להזדהות במציאות ימינו מצויה במדרש חז"ל על פרשת בלק:
"הן עם כלביא יקום" - אין אומה בעולם כיוצא בהם. הרי הן ישנים... ועומדין משנתן כאריות וחוטפין קריאת שמע וממליכין להקב"ה ונעשין כאריות... אם נתקל אחד מהם... או אם מחבלין באין ליגע באחד מהן הוא ממליך להקב"ה, וכשהוא אומר ה' אחד נאכלין המחבלין מפניו..." עיי"ש (במדבר רבה פרשה כ' פסקה כ')
נמצאנו למדים, שעל מנת להצליח מבחינה לאומית מול 'המחבלין', אי אפשר לנתק את הקשר הישן והבטוח המתחיל בקריאת שמע, בהמלכת ה' על העולם, בהזרמת העוצמות של התורה והמצוות המיוחדות לעם המיוחד הזה, עם ישראל בטח בה'.
עד אז, עד שנאמץ את ההתנתקות מתרבויות שזרות לנו ונתחבר לזו שהיא כולה שלנו, רק שלנו, נמשיך לצערנו להתברבר.
אלא שמתוך ביטחון בסגולתנו נדע, שלבסוף נפנים לקח מן המציאות המרה, ונתגבר כלביא על העכבות המלאכותיות, על מנת לקדש את ה', ולתקן עולם במלכות שד-י.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
