ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מאמרים נוספים
- מדורים
- רביבים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
שאלה: בתנו השתתפה בהפגנות וכעת היא עומדת למשפט. כיצד כדאי להיערך לקראת המשפט? האם לשכור עורך דין? האם להיעזר בעורכי דין של הסנגוריה הציבורית? יש לציין שהבת מעדיפה שלא להתייצב כלל למשפט, ואינה חוששת כלל מישיבה בכלא. עוד כדאי להוסיף שבתנו לומדת בכיתה י"א ונחשבת תלמידה שמסוגלת להגיע להישגים טובים בלימודים אבל אינה משקיעה מספיק. אנחנו חוששים שאם תשב בכלא היא תרד בלימודים ולא תהיה לה לבסוף תעודת בגרות ומקצוע.
לא לפחד
תשובה: הצעתי היא קודם כל לא לפחד, ולדעת שמכל מצב יכול אדם להוציא את הטוב. אפילו מאסונות קשים, עם כל הכאב שבהם, יכול אדם לצמוח, ואזי הרע נהפך לטוב. קל וחומר כאשר מדובר במצבים שאפשר בקלות יחסית, ובלא צער רב, לצמוח מהם. הרי הגרוע ביותר הוא שיגזרו עליה לשבת מספר חודשים בכלא. אין זה נורא כל כך. ולכן טוב שבתכם אינה חוששת מישיבה בכלא, ולא כדאי להניא אותה מעמדה זו, אבל כדאי שתתייצב למשפט, כדי שלא תיענש גם על היעדרותה.
כמו כן נדמה לי שעדיף שלא להיעזר בעורכי דין. אילו היו המשפטים נערכים על פי אמת מידה מקובלת, היה מקום להסתייע בעורכי דין. אבל לדאבון לבנו הכול נקבע מראש לרעתם - כך המשטרה, הפרקליטות ומרבית השופטים. אפילו אישי שמאל הגונים מודים בכך. לכן מוטב לבוא בקומה זקופה לבית המשפט, לא להודות בשום דבר ולא לפחד מעונש. ואם ישיתו עליה אפשרות של בחירה בין קנס לישיבה בכלא, ברוב המקרים הייתי ממליץ על ישיבה בכלא.
מבחינה מסוימת, הפחד מהמאסר גרוע יותר מהמאסר עצמו. פעמים רבות המערכת מתעמרת יותר במי שמפחד ממנה, שכן היא רואה שהעונש משפיע עליו ומרתיע אותו. כך יוצא שדווקא זה שמפחד מהכלא מגדיל את סיכוייו לשבת בכלא, ואילו זה שאינו מפחד יושב פחות.
כיצד לצמוח מהמשפט והכלא
אולי הדברים יראו כחריפים במקצת, אבל אם תכינו אותה לכך כראוי היא תצמח מזה לטובה. עליכם להסביר לה שהעיקר הוא לא להיכנע. שתדע שהיא נאבקת למען דבר צודק, ואילו הם - הממשלה, המשטרה ובתי המשפט, אינם צודקים. הממשלה מעלה בתפקידה, השוטרים התנהגו בשקר וברשע, והשופטים נהגו אפליה במשפט. ועל כן עליה לשמור על קומתה הזקופה ולא לתת להם לפגוע בחייה. אם תשב בכלא, תקפיד ללמוד שם היטב, תתחזק בתורה ובאמונה, וגם תשלים את כל מה שהחסירה בלימודי חול, כדי שלאחר שחרורה תוכל לעבור את כל הבחינות בהצטיינות.
לאחר שירותה למען הציבור - בהפגנות ובישיבה בכלא, תוכל לפטור את עצמה משירות לאומי, שכן את תרומתה הציבורית נתנה במסירות ראויה, מעל ומעבר למקובל. וכך תוכל להתחיל מיד לאחר התיכון בלימודים אקדמיים. ובמקום להפסיד עוד תצא ברווח, תסיים תואר ראשון מוקדם יותר, וייקל עליה, אם תרצה, להמשיך לתואר שני ושלישי. ואם תרצה, היא תוכל להתחיל לעבוד. גם תוכל להקדים את גיל נישואיה. וכל הבנייה האישית והמשפחתית שלה תהיה מכוונת למען התורה, העם והארץ.
אמנם אני מצטער 'לאכזב' אתכם - רוב הסיכויים שבתכם לא תשב בכלא... אבל הנסיבות מאפשרות לכם שיחה רצינית עם בתכם. תאמרו לה שהיא צריכה לקחת את חייה ברצינות, להתקדם באמונה, במידות ובלימודים, כדי שתוכל לפעול בעתיד בגדלות ובעוצמה למען המטרות שכבר החלה להיאבק למענן. ולכן גם אם לא תשב בכלא, ראוי שתתחיל להשקיע יותר בלימודים ובבניית אישיותה.
האם להיעזר בסנגוריה הציבורית
שאלה: בננו שלומד בישיבה תיכונית עומד עתה למשפט בעקבות ההפגנות מהקיץ האחרון. בהסכמת הבן איננו שוכרים עורך דין, מתוך מחשבה שכוונת הפרקליטות להתיש ולרושש אותנו, ואיננו רוצים לתת להם את התענוג הזה. לאחר שבננו הופיע למשפט ללא סנגור, הוצע לנו להיעזר בעורך דין מהסנגוריה הציבורית. האם כדאי להיענות להצעתם?
תשובה: לפי מה ששמעתי, כמעט כל מי שנעזר בסנגוריה הציבורית סיים את משפטו בהרשעה חלקית, מפני שהסנגור שכנע את הנאשם להודות בחלק מהטענות נגדו. מנגד, רבים מבין אלה שבאו למשפט בלא סנגור יצאו זכאים, מפני שלא היו הוכחות מספיקות להרשעתם.
האם מותר לשקר בבית המשפט
שאלה: אני עובד בחברת מחשבים, בן עשרים ושבע. בימים אלו אני עומד למשפט באשמת חסימת התנועה באחד מכבישי הארץ בעת ההפגנות נגד הגירוש. עורך הדין שלי ממליץ באופן חד משמעי להכחיש את כל האשמות נגדי, מפני שלדעתו הפרקליטות לא תוכל להוכיח את אשמתי, ואם לא אודה אצא זכאי. הבעיה היא שקשה לי לשקר - האמת שעמדתי על הכביש והשתתפתי בהפגנה. שאלתי את עורך הדין איך אומר שקר בפני בית המשפט. הוא לא הבין בכלל את "הבעיה שלי". הוא אף כעס עלי - "כולם נוהגים על פי המלצת העורך דין ומה אתה עושה לי צרות. בגללך נפסיד בתיק". התייעצתי עם כמה עורכי דין מבני משפחתי, ואף הם אמרו שכל עורך דין טוב היה ממליץ לי במצב כזה להכחיש את כל האשמות נגדי. האם מותר לי לסטות מהאמת ולהכחיש את אשמתי?
הבעיה
תשובה: כבר כמה פעמים נשאלתי שאלה כזו, וזמן רב התלבטתי כיצד לענות. מצד אחד התורה מצווה "מדבר שקר תרחק" (שמות כג, ז). ובמיוחד צריך להיזהר משקרים בבית המשפט, שכל כך חשוב להעמיד את המשפט על תילו עד שהאיסור על העדים לשקר בדין הוא אחד מעשרת הדיברות (ועיין שבועות לא, א). ומנגד, אם יאמרו את האמת ייצאו אשמים בדין, וצדיקים ייענשו כפושעים, ודרך רשעים תצלח.
וכבר למדנו שיש מקרים שבהם מותר לשקר, כמו שאמרו חכמים (יבמות סה, ב) "מצווה לשנות מפני השלום", וכפי שהקב"ה שינה לאברהם את דברי שרה (בראשית יח, יג), וכפי שהאחים שינו את דברי אביהם כדי שיוסף לא ינקום בהם (בראשית נ). ועוד אמרו חכמים (ב"מ כג, ב) כי בשלושה דברים מותר לסטות מאמירת האמת, ומהעיון בשלושת הדברים עולה שמותר לאדם לשנות מהאמת כדי למנוע מעצמו עלבון קשה. אולם כל מה שאמרו חכמים שמותר לשנות הוא דווקא במקום שאין נגרם מהשינוי שום נזק, לא לאדם אחר ולא לחברה (שערי תשובה ש"ג קפא). ולכן אסור לאדם לשקר בפני בית הדין, מפני שאם ישקר יגרום נזק לחברו או לחברה.
בפועל, השהיתי את תשובתי מספר חודשים, מפני שלהתיר לא יכולתי ולאסור היה בעיני לא צודק. ומכיוון שלא עניתי, כמדומה לי שהנאשמים נהגו כפי שהדריכו אותם עורכי הדין שלהם.
מותר לשנות מן האמת כאשר ההפליה בולטת
אולם לאחר ששמעתי ממשפטנים שונים שנאשמי ההתנגדות לגירוש מופלים באופן ברור ומחפיר בבתי המשפט, הנני ממליץ לנהוג כפי שממליצים עורכי הדין הנכבדים. וכמו שאנשים רגילים לומר: "ברומא התנהג כרומאי". בבית המשפט תתנהגו כמקובל בבתי המשפט. אילו היה שם צדק, למרות שרבים משקרים, היינו מחויבים שלא לשקר. אבל כאשר אלה שזרקו אבנים על מכוניות בוואדי ערה נשפטו לעונש קל, ואילו בנו של פרופ' לבקוביץ' מאלון מורה נשפט לשנתיים מאסר לאחר שהואשם כי תכנן לחסום נתיב תחבורה על ידי הבערת משאית ישנה, אין זה משפט אלא מספח, ואין חובה לדקדק באמירת אמת לפניו.
ואם יבוא אדם ויאמר אבל האמת חשובה מהכול - נלך לדוגמא קיצונית: האם מי שנחקר ברוסיה על ידי הק.ג.ב. היה מחויב לומר את האמת לחוקריו, להסגיר את חבריו ולהיענש במאסר ממושך בסיביר? כיוצא בזה, גם הנאשמים בהפגנות למען גוש קטיף אינם מחויבים לומר את האמת, אלא ינהגו כמקובל. וכפי שנהג יעקב אבינו בבואו לקבל את ברכתו (ועיין בחזקוני בראשית כז, יט). וכפי שאמרו חכמים (מגילה יג, ב) שכאשר אמרה רחל אמנו ליעקב אבינו שלא יוכל לשאתה לאישה כי אביה רמאי, אמר יעקב אבינו ע"ה: אחיו אני ברמאות ואצליח להתגבר עליו. שאלה רחל: וכי מותר לצדיקים ללכת ברמאות? השיב לה, שכנגד רמאים אפשר ללכת ברמאות, וכפי שנאמר (שמואל ב' כב, כז): "עם נבר תתבר ועם עקש תתפל".
ומכל מקום, גם כאשר אין נוקטים בלשון אמת, יש להשתדל למעט עד כמה שאפשר בשקר.
ויהי רצון שנאמני הארץ יזכו לכבוד הראוי להם, ואז תתגלה האמת בעולם, ויתקיים בנו הפסוק (תהילים פה, יב-יג): "אמת מארץ תצמח, וצדק משמים נשקף, גם ה' יתן הטוב וארצנו תיתן יבולה".
------------------
פורסם גם במדור "רביבים" מהעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
