הושענא רבה כיום דין | הרב עוזי קלכהיים זצ"ל | בית המדרש

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

שבת ומועדים
סוכות
הושענא רבה

קטגוריה משנית

ספריה
אמונה
ארץ מול שמים

שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם

16624

5 דק' קריאה • 5 דק' האזנה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב עוזי קלכהיים זצ"ל

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

שיעורים לסוכות

כניסת החג | יציאת החג

הסוכה והלכותיה

שאלות ותשובות על סוכות

הלכות חול המועד

הלכות סוכה

היום השביעי של חג הסוכות, נקרא בתלמוד הבבלי: "יום שביעי של ערבה" (סוכה מב, ע"ב), על שם שהיו מקיפים את המזבח בערבה. ויש שהיו קוראים אותו: "יום חיבוט חריות", על שם ענפי הדקל שהיו מביאים וחובטין אותן בקרקע בצידי המזבח (סוכה מה, ע"א, במשנה). אמנם במדרשים נמצא שקוראים יום זה: "הושענא" (ויקרא רבה לז) או "הושענא רבה", "וכיוון שהגיע יום הושענא רבה, נוטלים ערבי נחל, ומקיפין שבע הקפות" (מדרש תהלים [בובר] יז, ה). ובשם זה נזכר יום זה לדורות. אמנם מסוגיית הגמרא הבבלית לא ניתן להכיר את אופיו של הושענא רבה כיום דין, והוא ידוע כ"יום נטילת ערבה". רמז לכך נמצא במה שהוזכר בדרשה בירושלמי (ראש השנה פרק ד, הלכה ח), להוכיח שהתקיעה תהא במוסף: "ואותי יום יום ידרושון - זו תקיעה וערבה". בשני מועדים אלה, הכול נמצאים בבית הכנסת בזמן המוסף, אם לשמיעת קול השופר בראש השנה ואם לנטילת הערבה ביום הושענא רבה. עצם הדבר שהושוו שני הימים האלה זה לזה, יום תקיעת השופר שהוא יום הדין, ליום נטילת הערבה, שהוא הושענא רבה מלמדנו על יסוד משותף להם: דין.
וכך כתוב בספר המנהיג (סימן לח):

"כי בהושענא רבה מקוימת חתימת שלושת הספרים ה פ ת ו ח י ם בראש השנה לפני הקב"ה, ו נ ח ת מ י ם ביום הכיפורים, ובהושענא רבה - תכלית הכפרה".

כבר בספרי הפוסקים אנו מוצאים שיש בהושענא רבה גוון של חג, שהכול באים לבית הכנסת, ומרבים במזמורים כמו ביום טוב ומרבים קצת בנרות, כמו ביום הכיפורים (טור, אורח חיים תרסד). והרמ"א הוסיף:

"והמדקדקים נוהגים לטבול עצמן קודם עלות השחר, כמו בערב יום הכיפורים, ויש נוהגים ללבוש הקיטל כמו ביום הכפורים". (שו"ע, אורח חיים, סימן תרסד, א)

לעתים מתרחב העניין עד שנדמה ש'מרוב עצים לא רואים את היער', לא מדגישים את עיצומו של היום ועל מה נידונים בו, מרבים בתפילות המתחילות ב'הושענא' ולכן קוראים ליום זה "הושענא רבה" (חיי אדם, כלל קנג). רואים ביום זה מעין המשך לימים הנוראים, אבל לא מבליטים מספיק את מה שכתב ה'טור':

"לפי שבחג נידונים על המים, והכל הולך אחר החיתום, וכל חיי אדם תלויים במים". (טור, אורח חיים סימן תרסד)

מעניין שדווקא בספרי חסידות אשכנז, שנתחברו על רקע רדיפות ושמדות, בקידוש שם ה' במותם, הרי רק השמים היו פתוחים לפניהם, כי הקרקע, אדמת חו"ל הטמאה - בערה תחתיהם, והם שהשאירו לדורות, את תפילת 'אב הרחמים'. ארץ ישראל כה שגבה בעיניהם - עד שהותירו לנו גם את אריכות הסברתם בבקשת הגשמים ומעמדה של ארץ ישראל.

הערבה והמים
בחג הסוכות נידונים על המים, הרי זה עניינם המיוחד של "ערבי נחל", התלויים כל כך במים, לְרַצוֹת ולבקש על המים. וכך נמצא הסבר חשוב ביחס שבין נדרים וגשמים. שלא היה יום מרובה בקרבנות כיום השביעי של סוכות, שבו עובר על 'בל תאחר' על נדרו, אם עבר החג, ובעוון נדרים - גשמים נעצרים. קיימת תלות הדדית בין הרמה המוסרית של בני אדם בארץ ובין ירידת הגשמים, כי הבטחות שווא גורמות מניעת גשמים. וכך הם דברי הגמרא:

"אין הגשמים נעצרים אלא בשביל פוסקי צדקה ברבים ואין נותנין, 'נְשִׂיאִים וְרוּחַ וְגֶשֶׁם אָיִן - אִישׁ מִתְהַלֵּל בְּמַתַּת שָׁקֶר'" (משלי כד, טו). (תענית ח, ע"ב)
"ולמה ערבה בהושענא רבה? לפי שהערבה גדילה על מים ואז נידונים על המים", ועל זה נידונים "שיושב בדין, אם לא עברו נדריהם, נותן להם מדה במדה... אם יתן נדרים בעתו, 'וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ'. ומביאים קרבניהם בהושענא רבה... והיו קושרים הבהמות בענפי ערבה: 'אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ' (תהילים קיח, כז), ואומר: ריבונו של עולם, מה שנדרנו הבאנו, והענפים שאסרנו בידינו הם, הואיל ולא עצרנו מתת, גם אתה אל תעצור הגשמים"! (ספר הרוקח, סימן רכא)

הנה קיבלנו ביאור חדש על הפסוק "אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים", המסביר וקושר את קורבנות הנדרים שבחג - לענפי הערבה, כלומר, עם ברכת הגשמים! נוסף על כך אנוו למדים ביאור חדש לשם: "הושענא רבה".

"ועושין יום גדול שהוא סוף השנה, ואומר: "הושיעה את עמך וברך את נחלתך" על שם זה, היו קורין אותו יום 'הושענא רבה'... לפי שזה היום, גדול בעיני כול". (ספר הרוקח, סימן רכא)

במה נחשב יום הושענא רבה לסוף השנה? כי למחרת, ביום טוב האחרון של החג תהא בקשה חדשה על הגשמים לקראת השנה החדשה. לא מפני ריבוי ההושענות נקרא אותו יום כך, אלא מפני העניין החמור של היום הזה - עניין הגשמים והמים דאגו שלא יחול הושענא רבה בשבת כדי שיוכלו להתפלל על הגשם! ומכאן גם ההסבר מדוע היו נוהגים לאחר את יום חלותו של ראש השנה, מיום א' ('לא אד"ו ראש'), "כדי שלא יבוא הושענא רבה בשבת, כי היו בוכים ומתחננים על המים" (שם). ובשבת לא היו יכולים להתפלל ולבקש על הגשם.

והנה חידוש: גם ז' ההקפות שהיו מקיפים את המזבח קשורות במים. "ומקיפים ז' פעמים כנגד ז' פעמים שכתוב בתורה 'ענן' 'וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ'" (ענן - ו' פעמים, ועוד אד - פעם אחת), מובן שהזכירו גם את הקפת יריחו כהסבר נוסף.

עניין יום החיתום הוזכר ב'זוהר':

"וביומא שביעאה דחג הוא סיומא דדינא דעלמא - ופתקין נפקין מבי מלכא" (חלק ג לא, ב).

דווקא ערבה, הרגישה מכל יתר המינים של הלולב, היא נבחרה לְרַצוֹת ולבקש על המים, כי היא ממחישה את תלותנו במים, על כן, ביום האחרון של סוכות היא נשארת לבדה לבקש על חיי האדם התלויים במים, והתורה מבליטה מה שלא הדגישה בשאר מינים, שיש ליטול "ערבי נחל".

מחלוקת עם הצדוקים
מעניין שכמו שעל הבאת העומר הייתה מחלוקת בין פרושים לצדוקים שלא ידעו להעריך את חשיבותה של החקלאות כבסיס לקודש, ולכן קרבן העומר לדידם אינו דוחה את השבת, כן חלקו ביניהם ביחס לערבה שאף היא אינה דוחה את השבת. על כך מסופר במשנה, שהצדוקים שמו אבנים על הערבה כדי שלא יוכלו ליטול את הערבה בשבת, ובאו עמי הארצות ושמטום. כיוון שהערבה מציינת את תלותנו במים, כבר אמרו חכמינו: "נטיעות, ערבה וניסוך המים הם הלכה למשה מסיני" (סוכה מד, ע"א). ניסוך המים בא ברמז במקראות, והצדוקים לא קיבלו את הרמז הזה, וכדי להוציא מליבן אמרו חכמינו: שערבה דוחה שבת יותר משאר ימים, כדי לפרסמה, שהיא מן התורה שבעל פה (סוכה מג, ע"ב).

מכאן הפתח להסביר את מנהג הקדמונים להקיף ביום הושענא רבה את הר הזיתים: כיוון שמזכירין את גבורות הגשמים בתחיית המתים. בזמן הבית היו רגילים להקיף את המזבח, לאחר חורבנו נהגו הראשונים להקיף את הר הזיתים, הם באו לעורר על תחיית המתים, ביום שבו נידונים על המים שהם חיים לָעולם.

פיוט
מבין הפיוטים שאמרנו היום, נזכיר פיוט אחד המיוחס לר' אלעזר הקליר, הפיוט סובב על אָדָם וּבְהֵמָה. בָּשָׂר וְרוּחַ וּנְשָׁמָה. גִּיד וְעֶצֶם וְקָרְמָה. דְּמוּת וְצֶלֶם וְרִקְמָה. מזכירים את האדם זִיו וְתֹאַר וְקוֹמָה, ואת חיי האדם אבל מיד עוברים לקיומו. חִדּוּשׁ פְּנֵי אֲדָמָה. טִיעַת עֲצֵי נְשַׁמָּה. כלומר, שיצמחו העצים, יְקָבִים וְקָמָה. כְּרָמִים וְשִׁקְמָה. לְתֵבֵל הַמְּסֻיָּמָה. כלומר לבשם את הארץ בגשמים, נְשִׁיָּה לְקַיְּמָה. התבל משולה כאן לנשייה, שיש לקימה, שנאמר בתהלים (פח, יג) "וְצִדְקָתְךָ בְּאֶרֶץ נְשִׁיָּה". כלומר הארץ עלולה להישכח בלעדי המים המרטיבים אותה ומקיימים אותה. שִׂיחִים לְקוֹמְמָה. שיחים הם העצים עֲדָנִים לְעָצְמָה. כדי שיתעצמו, כדי שיגדלו. פְּרָחִים לְהַעֲצִימָה. צְמָחִים לְגָשְׁמָה. קָרִים לְזָרְמָה. כלומר שיזרמו מים קרים ויחיו אותנו. רְבִיבִים לְשַׁלְּמָה. להשלים את הבריאה במים - שְׁתִיָּה לְרוֹמֵמָה. בית המקדש נקרא שתייה, אבן השתייה ובסיום הפיוט: תְּלוּיָה עַל בְּלִימָה.

קיומנו כאן בארץ עם התלות שבגשמים, הוא ברכת הארץ שאנו מקבלים בחסדי ה' ומברכותיו, ולכן אנו מתפללים ומבקשים ביום חיתום הדין על החיים ועל הכתיבה לחיים הרי אנחנו כאן מבקשים על הדבר המקיים אותנו - הגשמים.

הרב עוזי קלכהיים זצ"ל

ר"מ בישיבת "מרכז הרב"

4 דק'
גשמים בארץ ישראל
איזון
4 דק'
גשמים בארץ ישראל
גשמים והפרוטה שבכיסנו
גשמים בארץ ישראל
מסחר ב"דברים שיש בהם חיי נפש"
5 דק'
מעמד הר סיני ומתן תורה
יום הגשמים ומתן תורה

הושענא רבה

38 דק'
לימוד ליל הושענא רבה תשע"א
ישועה רבה
מתוך לימוד ליל הושענא רבה בישיבת רמת גן
הרב ערן טמיר | כ"א תשרי תשע"א
ליל הושענא רבא תשפ"ז
״אנא ה׳ הושיעה נא״: גאולה וישועה בחג הסוכות
הרב ש. יוסף וייצן
ליל הושענא רבא תשפ"ז
״שמע ישראל״ ו״ברוך שם״: כל הכוחות אל מטרה אחת
ח"כ בצלאל סמוטריץ'
סוכות
ו - הושענא רבה
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ

הושענא רבה

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

רחל אמנו
יום פטירת רחל אמנו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"א חשון תשנ"ז
שיר למעלות ארצנו
ימים ונהרות
הרב דוד חי הכהן | שבט תש"ע
נוסחי תפילה
ברכות השחר וברכות התורה - עדות המזרח
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז
ברית מילה
הלכות ברית מילה
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

39 דק'
מידות הראי"ה
זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
הרב ש. יוסף וייצן | ח' חשוון תשפ"ז
56 דק'
בבא מציעא
שניים אוחזין - מהות השבועה
הרב חיים כץ | ט' חשוון תשפ"ז
52 דק'
מידות הראי"ה
אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
הרב משה בר ציון | ה' חשוון תשפ"ז
33 דק'
בכורות
בכורות דף ל'
הרב אלי סטפנסקי | ז' חשוון תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב אליעזר מלמד
הרה"ג יעקב אריאל
הרב ש. יוסף וייצן
הרב יהושע שפירא
הרה"ג צבי שכטר
הרב שבתי סבתו
הרב דוד חי הכהן
הרב שמעון קליין
הרב שלמה שושן

56 דק'
בבא מציעא
שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
הרב חיים כץ | ט' חשוון תשפ"ז
39 דק'
מידות הראי"ה
זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
הרב ש. יוסף וייצן | ח' חשוון תשפ"ז
ענג שבת
עונג שבת פרשת לך לך - וירא
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
5 דק'
לך לך
לך לך - מהו סוד ההצלחה בחיים?
הרב מאיר גולדויכט | תשרי תשפ"ז
39 דק'
שיעורים בספר יהושע
סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
הרב עידו יעקובי | ח' חשוון תשפ"ז
48 דק'
גשמים בארץ ישראל
שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
31 דק'
בכורות
בכורות דף ל"א
הרב אלי סטפנסקי | ח' חשוון תשפ"ז
52 דק'
מידות הראי"ה
אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
הרב משה בר ציון | ה' חשוון תשפ"ז
45 דק'
נח
התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ז' חשוון תשפ"ז
33 דק'
בכורות
בכורות דף ל'
הרב אלי סטפנסקי | ז' חשוון תשפ"ז
29 דק'
שם משמואל על הפרשה
שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
הרב חיים כץ | ה' חשוון תשפ"ז
25 דק'
שם משמואל על הפרשה
פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
הרב חיים כץ | ד' חשוון תשפ"ז
27 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ט
הרב אלי סטפנסקי | ו' חשוון תשפ"ז
43 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' חשוון תשפ"ז
40 דק'
יסודות הש"ס
ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
הרב דוד ניסים זאגא | ד' חשוון תשפ"ז
30 דק'
אורות ישראל ותחייתו
תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
הרב משה גנץ | ד' חשוון תשפ"ז
נח
מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
הרב חיים בן שושן | ד' חשוון תשפ"ז
עין אי"ה - הרב משה גנץ
משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
הרב משה גנץ | כ"ח אלול תשפ"ו