ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ארץ ישראל ומצוותיה
- גשמים בארץ ישראל
- ספריה
- אמונה
- ארץ מול שמים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
הרשב"ם מניח שאין בזה טרחה רבה, "דהא בעל הבית מצי מַזבין בלא טורח". לפי דבריו יוצא שניתן למכור את הסחורה בלי מתווכים, והיא תהיה זולה יותר במכירה ישירה ובקשר שבין החקלאי והצרכן. על כן אסרו את התיווך: "להשתכר בדברים שיש בהם חיי נפש", כדי שברכת האדמה תהיה נחלת הכול ובזול. אבל בדברים שאינם עיקר המאכל, כמו: תבלין, כמון, ופלפלין - מותר לסחור, כי מצרכים אלה אינם עיקר חיותו של האדם. אמנם אם נעשתה השקעה ביבול, התיווך מותר, "ומיהו לקנות חטים ולעשות פת, דכיוון דאיכא טרחה, שרי" (רשב"ם). הוא הדין אם רק טחן את החטים.
למדנו מכאן יסוד חשוב, כל מקום שיש בו עמל, וטרחה, והשקעה, יש מקום לתבוע עליהם שכר, אבל תיווך בלבד, כמו מכירת חנווני, ביקשו חכמים למנוע. אמנם לאחר שהתפתח השוק הקמעוני והיו לחנווני הוצאות מכירה, הכירה ההלכה בזכותו לקבל תמורה על הוצאותיו, בצורה מוגבלת, לא מעבר לשישית המחיר:
"אבל חנווני המוכר מעט, מעט, שׁמין לו יציאותיו על החנות וגם שכר טרחתו, ונוסף על זה - ירויח שתות". (ערוך השולחן, חושן משפט רלא, כ)
גשמים בארץ ישראל (19)
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
14 - גשמים והפרוטה שבכיסנו
15 - מסחר ב"דברים שיש בהם חיי נפש"
16 - הברכה - כנגד מפקיעי השערים
טען עוד
הסחורה בדברים שיש בהם חיי נפש נאסרה, משום שבעיקרה היא נועדה לקיים את בני האדם בצורה שווה, היא ניתנת להשגה לכול על ידי "זן ומפרנס לכל ומטיב לכל, ומכין מזון לכל בריותיו" (ברכת המזון). ואמנם בדברים הצדדיים שאינם עיקר החיים, בהם ניתן לסחור ולהרוויח. כל מי שמעוניין במותרות משלם תמורתם מחיר גבוה. הרמב"ם הטיב לצייר את העולם לפי הנוסחה האומרת, שיש יחס ישר בין הדברים החיוניים לחיים לבין מחירם, שכיחותם וקלות היכולת להשיגם, ובין דברי מותרות ומחירם הגבוה, והקושי בהשגתם.
"וראוי שתתבונן על מצבנו במציאות, שכל מה שהיה הדבר הכרחי יותר לבעל החיים הרי מציאותו יותר, והוא זול יותר, וכל שהוא פחוֹת הכרחי, מציאותו פחות והוא יקר מאד". (רמב"ם, מורה נבוכים ג, יב)
הנה האוויר שהוא חיוני מאוד לחיים, נמצא בכל מקום ובחינם, המים נמצאים יותר מן המזון ואפשר למוצאם בכל עיר, ויותר בזול, הירקות והפרות נמצאים בזול יותר מן הממתקים, וכן הלאה. ככל שצועדים לכיוון המותרות כמו: הכסף, הזהב והיהלומים, החפצים הללו נדירים יותר מן הברזל והנחושת אשר נמצאים בשירותו של האדם,
כך משלמים יותר. אפשר לצייר זאת כפירמידה שבסיסה רחב מאוד בדברים החיוניים, וככל שאין צורך בהם לחיי נפש, הם נמצאים פחות מזומנים בעולם, ועל כן מחירם יקר מאוד, כמו שהפירמידה מתקצרת בראשה. נבין מעתה את תקנות חכמינו לשמור על הברכה, שתישאר בבסיס הרחב, ותהא פתוחה לכול, ובהישג יד כל אדם.
הערה מכת"י:
יש הסבר אחר מדוע מותר ליטול שכר על הפת. כיוון שנעשה מן החטים דבר חדש, הרי אין זה מסחר 'בדברים שיש בהם חיי נפש' (נימוקי יוסף).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
