הלכות חול המועד | הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | בית המדרש

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

שבת ומועדים
פסח
חול המועד

קטגוריה משנית

ספריה
הלכות חגים
פסח

169150

10 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב אברהם בן ציון ב"ר שבתי זצ"ל

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

שיעורים לסוכות

כניסת החג | יציאת החג

הסוכה והלכותיה

שאלות ותשובות על סוכות

הלכות סוכה

הושענא רבה

כללי
א. צריך אדם לכבד את המועד במאכל מיוחד ובבגדים מיוחדים ולא ינהג בו כבכל יום רגיל. ועל כגון זה אמרו רבותינו ז"ל: "והמבזה את המועדות וכו' אף על פי שיש בידו תורה ומעשים טובים, אין לו חלק לעולם הבא" (משנה, אבות ג יא. סנהדרין צט א).
ב. כתוב בתורה "ושמחת בחגך" (דברים טז יד), וצריך האדם לשמח גם את בני ביתו, כל אחד לפי עניינו. יש מי ששמח באוכל טוב, יש מי ששמח בבגדים יפים, ויש מי ששמח בטיולים וכד'. ומכיוון שבקל יכול אדם לעבור מהשמחה אל הוללות ואיסורי תורה, יבחר האדם בחכמה את המקום ואת החברים שאיתם הוא הולך לשמוח, ולא יעמיד את עצמו או את בני ביתו בניסיון. ועל זה נאמר: "החכם עיניו בראשו".
ד. יש מצווה מיוחדת ללמוד תורה בחול המועד.
ה. אין נושאין נשים בחול המועד, משום דאין מערבין שמחה בשמחה. אבל מותר לאדם להחזיר גרושתו (שו"ע תקמו סע' א, ב).
ו. מותר לחתום על הסכם שידוכים ולשמוח על כך ואף לעשות לשם כך ריקודים ומחולות, אך אסור לעשות סעודת שידוכים בבית המשודכת בזמן השידוכין, כי אין מערבין שמחה בשמחה. אמנם מותר לעשות סעודה אחרי השידוכים או במקום אחר (שו"ע שם סע' א ועיין כה"ח ס"ק ד' ה').
ז. מותר לעשות משתה לברית מילה ולפדיון הבן אפילו שלא בזמנם, וכן מותר לעשות סעודה לחינוך הבית בחול המועד (שו"ע שם סע' ד ונו"כ).

מלאכה במועד
ח. צריכין ליזהר מאוד שלא לעשות בחול המועד מלאכה האסורה, כי יש אומרים שאיסור מלאכה במועד הוא מדאורייתא (כה"ח תקל ס"ק א משנ"ב ס"ק א). ורז"ל אמרו, שהמחלל את חול המועד כאילו עובד ע"ז (פסחים קיח א). אמנם לא כל המלאכות אסורות בחול המועד, ואלו המלאכות המותרות.
א) מלאכה פשוטה שאינה דורשת מקצועיות כגון נסיעה, הדלקת חשמל וכד'.
ב) מלאכה הנעשית בשינוי מהרגיל.
ג) מלאכה לצורך אוכל נפש.
ד) מלאכה לצורך המועד.
ה) מלאכת "דבר האבד", שאם לא תעשה המלאכה יגרם נזק.
כל המלאכות המותרות יכול אדם לעשותם בעצמו או שחבר יעשה לו אותם ללא תשלום. ואם לא מצא, מותר לשכור פועל שאין לו מה לאכול. ואם לא מצא פועל שכזה, ישכור פועל אפילו שיש לו מה לאכול (שו"ע תקמב סע' א ב. משנ"ב ס"ק ב' וכה"ח ס"ק ג'. ועיין מ"ב תקל ס"ק א).
ט. מותר לעשות כל מלאכה על ידי פועל שאין לו מה לאכול. ועדיף שתהיה בצנעה (שו"ע תקמב סע' ב. כה"ח שם ס"ק י).
י. מותר לעשות כל מלאכה ב"דבר האבד" שמפסיד מהקרן. אמנם אם מפסיד רק מהרווח אסור לעשות מלאכה. ומותר לצורך כך גם לשכור פועל אפילו שיש לו מה לאכול. אמנם עדיף לשכור פועל יהודי שאין לו מה לאכול, ועדיף לעשות בצנעה (שו"ע תקלז סע' א, תקלח סע' ב).
יא. מותר לעשות מלאכה לצורך המועד בצנעה, אלא אם כן ניכר שהיא לצורך המועד. מלאכה זו מותר לעשות אפילו אם כיוון מלאכתו למועד (שו"ע תקלג סע' א, ה. תקמב סע' ב, כה"ח תקלג ס"ק כה).
יב. מותר לשכור פועלים ואפילו ישראלים שיעשו מלאכתו לאחר המועד (שו"ע תקמג סע' ג. כה"ח ס"ק יב).
יג. אפילו מלאכות המותרות - אסור לעשותן בשביל גוי.
יד. כל דבר שאסור לעשותו, אסור גם לומר לנכרי לעשותו, ולכן אסור לנכרי לבנות בית של יהודי או לסייד את דירתו וכד'. אמנם אם הנכרי קיבל עבודה לפני המועד. והעבודה מתבצעת בבית הנכרי או בבית המלאכה של הנכרי- אין בכך איסור (שו"ע תקמג סע' א).
טו. כל דבר שהוא לצורך רפואה, מותר לעשות בין לאדם בין לבהמה (שו"ע תקלב סע' ב).
טז. דייגים חובבים יכולים לדוג בחול המועד. ודייגים שמלאכתם בכך צריכים מעיקר הדין לעשות כן בצנעה (שו"ע תקלג סע' ד, ה). ואם ניכר שהם צדים דגים לצורך החג, מותר גם בפרהסיה (עיין כה"ח שם ס"ק כט, לד).

תספורת איפור וכד'
יז. מצווה על האדם להסתפר לפני החג, ואם רגיל להתגלח - יעשה כן לפני החג. ואסור להסתפר ולהתגלח בחול המועד אפילו אם הסתפר או התגלח בערב יום טוב (שו"ע תקלא סע' א, ב).
יח. יש מתירים לאדם שדרכו להתגלח בכל יום ואין הדין כן ובמיוחד חמור הדין באנשי ציבור כיון שהציבור לומדים מהם.
יט. היוצא מבית האסורים יגלח בצנעה. ואפילו יצא בערב יום טוב אלא שלא היה לו פנאי לגלח אז- יגלח בחול המועד (שו"ע תקלא סע' ד, ה).
כ. מותר לנשים להסתרק, להתאפר, ולעשות כל צורכי היופי בחול המועד. ומותר לה לגזור ולהעביר שער מכל מקום בגוף, אך אסור לה לגזור את שער ראשה (שו"ע תקמו סע' ה ונו"כ).
כא. לדעת השו"ע מותר לקצוץ צפרניים בחול המועד, בין של יד ובין של רגל, ואפילו על ידי מספריים, לדעת הרמ"א - אסור. ולצורך טבילת מצווה לדברי כולם - מותר (שו"ע תקלב סע' א).
כב. מותר לגזור את שערות השפם בחול המועד (שו"ע תקלא סע' ח).

תיקון, כיבוס וגיהוץ בגדים
כג. אסור לכבס שום דבר אפילו לצורך המועד. ואם לא היתה לו אפשרות בשום אופן לכבסו קודם יום טוב - מותר. ולכן מותר לכבס בגדי ילדים שמתלכלכים תדיר כשאין להם בגדים אחרים (שו"ע תקלד סע' א).
כד. אם אין לו מה ללבוש - מותר לכבס וליבש את בגדיו בצנעה וכן מי שרגיל להחליף מגבות בכל יום - מותר בצנעה (שו"ע והגה שם).
כה. מותר לגהץ בגדים לצורך המועד (רמ"א תקמא סע' ג). וכן בגד שנקרע וצריך אותו למועד- מותר לתקנו תיקון פשוט כדי שיוכלו ללבוש אותו. אך לא יתקנו אותו תיקון אומנותי (שו"ע תקמא סע' ה).

עבודות גינה
כו. אסור לעשות בחול המועד עבודות בגינה שאינן הכרחיות כגון: זריעה, נטיעה, זיבול, ניכוש, גיזום וכד'. אמנם מותר להשקות בחול המועד כשההשקיה הכרחית. ועדיף להשקות על ידי טפטפות וכד' שאין בכך טירחה ואין זה ניכר (עיין שו"ע תקלז סע' א-ד).
כז. אסור לרסס שדה מפני מזיקים, אלא ירסס לפני המועד או אחריו. ואם המתנת הימים תביא הפסד- מותר (עיין שו"ע תקלז סע' א, יב-יג).
כח. קטיף של פירות או ירקות מותר רק לצורך החג. ואין צריך לקטוף בצימצום, אלא קוטף לצורכו. ואם יותיר - יותיר (עיין שו"ע תקלג סע' ג).
כט. מי שפירותיו הבשילו, ואם לא יקטוף אותם, יש חשש שיבואו אחרים ויגנבו את הפירות, או שיש חשש שהפירות ירקיבו מותר לקוטפם בחול המועד. ומותר לארוז אותם כדי להכניסם לקירור או למרוח עליהם חומר משמר בכדי שלא יתקלקלו. ובלבד שלא יניח בכוונה מלאכתו לחול המועד (עיין שו"ע תקלג סע' ג. תקלז סע' טז).
ל. מותר ללקט עצים להסקה או לבישול שצריך להם בחול המועד (שו"ע תקלז סע' י).

העברת דירה
לא. אסור לעבור דירה אפילו מדירה כעורה לדירה נאה. אבל מותר להעביר דירה מבית לבית בבנין אחד אפילו בשתי כניסות נפרדות, ואפילו בשני בנינים הנמצאים בחצר אחת- מותר (שו"ע תקלה סע' א). ויש אוסרים בכל הנ"ל וטוב להחמיר (כה"ח שם ס"ק י).
לב. אדם הצריך לפנות דירתו, ואם לא יפנה ישלם קנסות וכד' יכול לפנות דירתו אפילו מעיר לעיר (רמ"א תקלה סע' א).
לג. לדעת השו"ע אסור לעבור דירה, אפילו מדירה שאינה שלו לדירה שלו, משום שיש בזה טרחה גדולה, ויש מתירין (כה"ח תקלה ס"ק יא).

קניה ומכירה
לד. אסור למכור בחנות בחול המועד, כי אין בזה "דבר האבד" אלא "מניעת רווח", ומניעת רווח אינה מותרת בחול המועד. ואם נזדמנה לו מכירה חד פעמית עם רווח טוב, יכול לעשותה בצינעה, ויוציא לכבוד יום טוב יותר ממה שהיה בדעתו להוציא (שו"ע תקלט סע' א).
לה. אם יש לו סחורה שיש לחוש שאם לא ימכרנה בחול המועד יפסיד מן הקרן, מותר למכרה, משום שזה "דבר האבד". אבל אם אין לחוש שיפסיד אלא שלא ירוויח אסור למכרה (שו"ע תקלט סע' ד).
לו. בחישוב הפסד ורווח יש לחשב את הוצאת הקניה וכל ההוצאות הישירות כגון הובלה וכד'.
לז. אסור לערוך קניות של רהיטים או בגדים או כלי בית וכד' במועד אלא רק מה שצריכים למועד עצמו.
לח. אם יש "תערוכה" או "יריד" שנערך אחת לתקופה, ובאותה עת מתאספים הרבה קונים, מותר למכור או לקנות. כיוון שהוא דבר שאינו תדיר, נחשבת "מניעת רווח" כ"דבר האבד". אבל ביום השוק שמתקיים בכל שבוע, אסור למכור ולקנות אלא דברים שצריכים לחול המועד (שו"ע תקלט סע' ה).
לט. מותר לקנות דבר שנמכר ב"מבצע" ובזול שלא יהיה אחרי החג כמוהו (שו"ע תקלט סע' ה).
מ. מותר לקנות ולמכור צרכי מכולת ודברים הנצרכים למועד כגון לחם ומזון, פירות ותבלין, ומותר למוכרם אפילו בפרהסיא. אמנם גם באלה לא יקנה אדם למלאות את ביתו, אלא לצורך החג (שו"ע תקלט סע' י, יא).
מא. מותר לקנות מכונית וכד' אם יש חשש שאחרי החג לא ימצא כמוה בטיב או במחיר (שו"ע תקלט סע' ה).
מב. מותר לאדם לפרוט באופן חד פעמי כסף גדול לכסף קטן או להחליף דולרים לשקלים וכד' ובלבד שלא יחשבו את הסכום על ידי כתב, וכן אם נעשה על ידי מחשב אסור. ואם עוסק בכך בקביעות עובר איסור (עיין תוספות מו"ק י ב ד"ה פרקמטיא והגהות הב"ח שם. שו"ע תקלט סע' יד).
מג. אל לו לאדם להפקיד כסף או שיקים בבנקים כיוון שדבר זה נעשה בדרך כלל על ידי כתיבה של פקידים שהיא מלאכה האסורה במועד כנ"ל. ואם צריך הוא את הכסף להוצאות החג- מותר.
מד. אסור להעביר סחורה ממקום למקום אלא אם חושש מפני גנבים או מהפסד אחר. ובכל אלה כל מה שאפשר לעשות בצנעא, יעשה בצנעא ואם אי אפשר לעשות בצנעא, מותר לעשות אפילו בפרהסיא (רמ"א תקלה סע' א).

כתיבה
מה. אסור לכתוב בחול המועד אלא אם כן לאחת משלוש סיבות: א) "דבר האבד". ב) צורכי רבים. ג) צורך המועד.
מו. חשבונות וכיוצא בזה שאם לא יכתבם ישכחם, מותר לכתבם משום דהוי "דבר האבד". וכן מה שהוא לצורך המועד, מותר לכתוב. אבל שאר דברים, אסור לכתוב (שו"ע תקמה סע' ד).
מז. מותר למורה לכתוב מראה מקומות לשיעור, כיוון שהוא צורך רבים (שו"ע תקמה סע' ב).
מח. אדם שלומד או מכין שיעור ורוצה לכתוב לעצמו חידושים, ראשי פרקים או את מהלך השיעור, יכול לכותבם בחול המועד, כיוון שאם לא יכתבם יכול לשכוח חלק מהדברים והוי "דבר האבד" (שו"ע תקמה סע' ט ועיין כה"ח ס"ק עט).
מט. מכתב שכותב אדם לחברו, יכול לכותבו בלי שינוי. שזה כמו צרכי המועד. ויש נוהגין לכתוב בשינוי קצת. וטוב לעשות כן אם אין בכך הפרעה לכתיבה. וטוב לכתוב בכתב יד, לא בדפוס לא באותיות דפוס (עיין כה"ח תקמה ס"ק לו).
נ. אין להכניס כסף לבנק או להוציא ממנו כיוון שזה מצריך כתיבה לפקיד יהודי או הפעלת מחשב, אלא אם כן אי אפשר בדרך אחרת או שחושש ל"דבר האבד" (אחרונים).
נא. מותר להגיה ספר תורה של בית הכנסת אם אין ספר תורה אחר לקרות בו (שו"ע תקמה סע' ב).
נב. אדם שאין לו מה לאכול ומתפרנס מהכתיבה יכול לכתוב ולהתפרנס (שו"ע שם סע' ג).
נג. כל מה שמותר לכתוב- מותר גם בלי שינוי, וכל מה שאסור לכתוב- אסור גם בשינוי (שו"ע שם סע' ז) ואעפ"כ נוהגים לשנות.
נד. כתיבה במחשב תוך כדי משחקים- מותרת. הקלדה של מכתב במחשב הרי היא כמו כתיבה רגילה, מה שמותר לכתוב, מותר גם להקליד (עיין כה"ח תקמה ס"ק טל), ומה שאסור לכתוב - אסור גם להקליד. תיקון מאמר מודפס- אסור (עיין שו"ע תקמה סע' א). הנהלת חשבונות של העסק- אסורה, אלא אם כן יש חשש הפסד אם לא ידחה לאחרי המועד. גיבוי דיסקטים- מותר. הדפסה במדפסת מתוך מה ששמור במחשב- אסורה (עיין שו"ע שם סע' ז).

אבלות במועד
נה. אסור להספיד שלושים יום לפני הרגל את מי שנפטר לפני כן. אך מי שנפטר בערב החג, מותר להספידו גם בערב חג (שו"ע תקמז סע' ג).
נו. בערב חג אחר חצות ובחול המועד, אין מספידין כי אם לחכם בפניו (שו"ע יו"ד תא סע' א. כה"ח תקמז ס"ק יב).
נז. אין קורעין בחול המועד אלא על אב ואם. ויש קורעים על כל הקרובים ויש שאינם קורעים כלל. ובמקום שאין מנהג מבורר יש לקרוע רק על אב ואם במועד, ואחר המועד יש לקרוע על שאר קרובים (עיין שו"ע תקמז סע' ו. כה"ח שם ס"ק כ).
נח. אין עושים סעודת הבראה במועד בעדשים או בביצים אלא בקפה בלבד (עיין כה"ח שם ס"ק לה).
נט. כשקוברים בחול המועד, אין תולשים עשבים ועפר מבית הקברות כמו שנוהגים לעשות בחול (שו"ע תקמז סע' יב). ואין יושבים "שבעה" אלא לאחר המועד. ואין נוהגים אבלות במועד אלא בדברים של צנעה בלבד. ואף על פי שלא יושב "שבעה" באים חבריו לנחמו. וסופרים "שלושים" מיום הקבורה. ובמקרה זה טוב לשאול שאלת חכם על מה שצריך לעשות כיוון שהדינים בזה רבים הם (שו"ע תקמח סע' ד, ו).
ס. מי שמת לו מת בערב חג או מספר ימים לפני החג, ונהג אבלות לפני החג אפילו רגע אחד, כשבא החג אין הוא יושב יותר "שבעה" (שו"ע שם סע' ז). ויש סוברים שיכול להתרחץ אחרי מנחה כשעתיים קודם החג. אם הנפטר הוא אביו או אימו יכול להסתפר אחרי שלושים יום כשיגערו בו חביריו. (שו"ע שם סע' יא-טז).
סא. מי שגמר לישב "שבעה" לפני החג, אפילו חל יום השביעי בערב חג, כשבא החג אין הוא נוהג יותר את דיני האבלות של ה"שלושים". ויכול להסתפר ולכבס בערב חג (שו"ע שם סע' ח). אמנם על אביו ואימו צריך לחכות עד שיעברו שלושים יום שלמים מהקבורה ויגערו בו חבריו ואין הרגל מבטל את ה"שלושים" (שו"ע שם סע' ט).
סב. אף על פי שהחג מבטל "שבעה" ו"שלושים". אין הוא משנה את תאריכי האזכרות כיוון שהאזכרות נעשות כרגיל אף על פי שאין נוהגים אבלות. ולכן בליל השביעי לקבורה עושים את אזכרת ה"שבעה". ובליל השלושים לקבורה עושים את אזכרת ה"שלושים" (כה"ח שם ס"ק ד. מ"ב שם ס"ק ג).
סג. אין עולים לקברים בחודש ניסן, אלא אם כן קם מ"שבעה" בניסן, וה"ה לחול המועד סוכות, אולם מותר לעלות לציוני הצדיקים בחול המועד ובחודש ניסן.

שבת חול המועד
סד. בשבת חול המועד מתפללים שחרית כרגיל ומוסיפים "יעלה ויבא" בתפילה והלל אחריה. וקוראים בתורה בשני ספרים. בראשון קורא "ראה אתה אומר אלי" שמוזכרות בה מצוות שבת והחגים וחול המועד. ובספר השני קורא את קורבנות היום. ואין מזכירים בברכת ההפטרה את יום חג הפסח או סוכות כיוון שהפטרה זו באה בגלל שבת ולא בגלל חול המועד (שו"ע תרסג סע' ג ונו"כ).
סה. מתפללים מוסף של חול המועד ומזכירים בו את השבת וכמובן את החג, כיוון שמוסף זה הוא משותף לשבת שאומרים בה כרגיל מוסף, ושייך גם לחול המועד שגם בו אומרים בכל יום מוסף (שו"ע תרסג סע' ב).
סו. בסוכות בשבת - אסור לטלטל את ארבעת המינים משום "מוקצה" (עיין כה"ח תרנד ס"ק ח ואחרונים).

מוצאי שבת ויום טוב
סז. אומרים מזמור "ויהי נועם" שבו ברך משה את ישראל בסיום מלאכת המשכן והוא סימן ברכה לכל מלאכת השבוע שמותרת ממוצאי שבת. ואומרים "ויהי נועם" מעומד, ואומרים "ואתה קדוש" מיושב. ולפי הקבלה אומרים בכל מוצאי שבת "ויהי נועם" "ואתה קדוש" גם במוצאי שבת של חול המועד (עיין כה"ח רצה ס"ק ט, יא. בא"ח ש"ש ויצא ו).
סח. במוצאי יום טוב שהוא יום חול אומרים בתפילה "אתה חוננתנו", ומבדילים על הכוס, אבל לא על הנר ולא על הבשמים ומברכים רק "בורא פרי הגפן" ו"המבדיל" וכו'. במוצאי יום טוב ושבת מבדילים כרגיל על נר ובשמים (עיין שו"ע תצא סע' א).
סט. מי שלא אמר "אתה חוננתנו". (איש או אשה) אסור במלאכה עד שיאמר "ברוך המבדיל בין קודש לחול", אפילו אם יצאו הכוכבים. ואפילו אמר "אתה חוננתנו" אסור לאכול עד שיבדיל על הכוס (מ"ב תצא ס"ק א).

הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל

הראשל"צ הרב הראשי לישראל לשעבר. לשיחות אודות הרב לחץ כאן.

ויקהל
מצוות שמירת השבת
מתוך 'קול צופייך' גיליון 396
אדר תשס"ז
משפטים
מדברי הרב אליהו זצוק"ל לפרשת משפטים
אדר א תשע"ו
הלכות ראש השנה
תפילות ראש השנה
תשס"ב
קדושים
פרשת קדושים מדברי הרב אליהו זצוק"ל
ניסן תשע"ו

חול המועד

רביבים
שבוע של תורה ושמחה
הרב אליעזר מלמד | ניסן תשע"ח
36 דק'
חול המועד
איסור עשיית מלאכה בחול המועד
הרב יעקב כהן | ג' ניסן תשע"ו
חול המועד
נסיעה לחוץ-לארץ לפסח
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ח' אייר ה'תשנ"ה
חול המועד
כיצד הופכים את חול המועד לחוויה רוחנית?
רבנים שונים | י"ד בתשרי תשס"ז

חול המועד

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

מאבני המקום
התרת נדרים בפתח ובחרטה
מאבני המקום כרך ט"ו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | אייר תשע"ג
נוסחי תפילה
תפילה לשלום המדינה ולחיילי צה"ל
הסידור המהיר
אמונת עיתך
תשובות קצרות מאת מכון התורה והארץ
'באדיבות מכון התורה והארץ'
רבנים שונים | תשע"ד
עצרת ליחיאל
תורה של חסד במגילת רות
הרב שמעון קליין | תשנ"ז

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

40 דק'
יסודות הש"ס
ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
הרב דוד ניסים זאגא | ד' חשוון תשפ"ז
43 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' חשוון תשפ"ז
נח
מגדולת הבריאה לעבודת הלב
הרב חיים בן שושן | ד' חשוון תשפ"ז
רביבים
חובת לימוד כל יסודות התורה
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב יהושע שפירא
הרב אליעזר מלמד
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
הרב בני אלון
הרב מרדכי גרינברג
הרה"ג שאר ישוב כהן זצ"ל
הרב הראשי ישראל מאיר לאו
הרב שבתי סבתו
הרב שלמה שושן

43 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' חשוון תשפ"ז
40 דק'
יסודות הש"ס
ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
הרב דוד ניסים זאגא | ד' חשוון תשפ"ז
30 דק'
אורות ישראל ותחייתו
תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
הרב משה גנץ | ד' חשוון תשפ"ז
נח
מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
הרב חיים בן שושן | ד' חשוון תשפ"ז
עין אי"ה - הרב משה גנץ
משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
הרב משה גנץ | כ"ח אלול תשפ"ו
44 דק'
עין אי"ה - הרב משה גנץ
שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
הרב משה גנץ | ה' חשוון תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – נח
עלון מספר 622
עלון מספר 622
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
46 דק'
נח
משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
רביבים
חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
נח
מאמר נח פז
הרב נתנאל יוסיפון | תשרי תשפ"ז
47 דק'
תפילות, קידוש וסעודות
הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
הרב משה בר ציון | ב' חשוון תשפ"ז
39 דק'
בבא מציעא
מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' חשוון תשפ"ז
1:04
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת נח תשפז – בחירות על פי ההלכה
הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ז
38 דק'
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ג' חשוון תשפ"ז
45 דק'
נח
פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
הרב יצחק חי זאגא | תשרי תשפ"ז
25 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ו
הרב אלי סטפנסקי | ג' חשוון תשפ"ז
34 דק'
מידות הראי"ה
תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
הרב ש. יוסף וייצן | א' חשוון תשפ"ז