ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ארץ ישראל ומצוותיה
- גשמים בארץ ישראל
- ספריה
- אמונה
- ארץ מול שמים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
הנה בעת שנרטבנו היטב בגשמים, נתקענו בצמתים והשתבשו עלינו הדרכים, וכל אלה שנעצרו בדרך מחמת השלג, ונאלצו להמתין שעות רבות עד שהצירים ייפתחו מחדש, בוודאי לא-מעטים מאתנו הרהרו בלבם, קצת בזעם, על המצב הבלתי נסבל של החורף המוגזם הזה, שהעלה שֹרטון בכבישינו המשובשים. לכולם נספר סיפור קצר ומרגיע על הגאון הנצי"ב, ראש ישיבת וואלוז'ין: פעם ביקר אורח בישיבת וואלוז'ין וראה שדירתו של הנצי"ב נמצאת בבניין הישיבה, וכידוע בוואלוז'ין לא פסק קול התורה יומם ולילה. שאל האורח את ראש הישיבה, היאך הוא יכול להירדם בלילה, כשקולות בחורי הישיבה בלימודם אינו פוסק בכל שעות הלילה? ענה לו הנצי"ב: ראה הנה נמצא ביתו של הטוחן סמוך ליד הנהר, ואבני הריחיים נעות וטוחנות בלי הרף, מחרישות אוזניים, שאל נא בבקשה אותו, היאך הוא יכול להירדם ברעש כה חזק? מה תהא תשובתו לך? - שהוא יכול להירדם רק כשאבני הריחיים מתגלגלות ללא הרף. על ידי כך הוא רגוע, כשהנהר מזרים את מימיו כל הזמן בלי הפסק, רק כך הוא בטוח שפרנסתו מצויה ומסודרת. ואם חלילה יפסיק הנהר את מירוצו, והריחיים יעמדו מלכת ולא ירעישו יותר, אז הוא יימצא בבעיה שלא תיתן לו מנוחה, ולא יוכל להירדם, מאחר והוא נשאר בלא פרנסה! כך גם אני, אמר הנצי"ב, יכולני להירדם בשקט רק כשקולות המפעל שלי לא שובתים יומם ולילה! ואם ח"ו הקולות יחדלו, אז אהיה באמת נרעש ונפחד ולא אוכל להירדם...
כך צריך להרגיש כל אחד מאיתנו בעת ירידת הגשמים, שהננו מתעשרים, שיש ברכה במעשה ידינו. כדברי חכמינו במסכת תענית (ח, ע"ב): "ג ד ו ל יום הגשמים, שאפילו פ ר ו ט ה שבכיס מתברכת בו". הראיה שהביאו חכמינו היא מן הכתוב: "לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ, וּלְבָרֵךְ אֵת כָּל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ" (דברים כח, יב). כיצד בעקבות הגשמים מתברכת הפרוטה שבכיסנו, הלא אין הברכה מצויה בדבר הסָפוּּר והמנוי? אלא כשיש שפע תנובה וברכה ביבולי השדה, בירקות ובפרות, מחירם בשוק יורד וכוח הקנייה ב פ ר ו ט ה מתגדל, כי בפרוטות מועטות ניתן לקנות ה ר ב ה ! חכמינו הסתמכו על המילה "כָּל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ", כולל הפרוטות הצרורות בכיסנו. לא רק יבולי השדה מתברכים בעקבות הגשמים, עניין זה נראה לעיניים וברור לכול, אלא החידוש בכתוב הוא על דבר לא ידוע ומורגש במעשה ידינו, כמו הפרוטה שבכיסנו, שהיא דוממת, נראית כעומדת במקומה ואינה צומחת וגדלה. חכמינו במדרש למדו זאת מהנאמר בסיפור בראשית:
"וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה" (בראשית ב, ו). "רבי אלעזר בשם ר' יוסי בר-זמרא אמר: כל מתברך משא ומתן מתברך והפרגמטוטין (-הסוחרים) מרויחים". (בראשית רבה יג, טז)
גשמים בארץ ישראל (19)
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
13 - גבורות גשמים
14 - גשמים והפרוטה שבכיסנו
15 - מסחר ב"דברים שיש בהם חיי נפש"
טען עוד
על כן אם נתקעים אנו בצמתים, ונחל אילון מפתיע אותנו במימיו הגולשים, והכבישים נחסמים, ואנו מגיעים לבתינו באיחור, בגלל פקקי התנועה, נדע להתאזר בסבלנות ונחכה במתינות עד יעבור זעם, ונדע שהגשמים מברכים את הפרוטה שבכיסנו. נהיה רגועים ושלווים, כמו הטוחן השומע את המולת המים הגועשת, מלווה ברעש אבני הריחיים הכבדות, כי על ידי כך פרנסתו מצויה. נוכל להירדם כמו הנצי"ב, ראש ישיבת וואלוז'ין, בשלוותו הנעימה, בעת שהוא שומע את קולות התורה בוקעים מבית מדרשו, יומם ולילה. נקבל בשמחה את גשמי הברכה המחזקים את קיומנו ואת ביטחוננו, שלא נהיה תלויים בזולתנו, כי בעקבות הגשמים מתברכת הפרוטה שבכיסנו. מן הראוי לסיים בסופו של הפסוק (דברים כח, יב), המובא שם בברכות:
"לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ - וּלְבָרֵךְ אֵת כָּל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ, וְהִלְוִיתָ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תִלְוֶה".
הערות מכת"י:
במדרש ישנה הרחבת דברים על נושאים נוספים:
"ר' יוחנן בן לוי אמר: אף מוכי שחין מרויחין. ר' חייא בר אבא אמר: אף החולין מרויחין ואבריהם רפין עליהם. אבימי מן חבריא הוה מבקר בישיא, כד הות רביעתא נחתה, הוה אמר ליה ר' חיא בר אבא: מה אינון עבידין? הוה אמר ליה: נינוחו. ר' אבא אמר: אף אבן טובה מרגשת. רבנן אמרי: אף הדגים מרגישים. אמר ר' פינחס: עובדא הוה בהדא עכו וצדון חד נון, ושמו יתיה שלוש מאות ליטרין, ותקילו יתיה מאתן ליטרין. הוה תמן חד סב צייד, אמר להון: דלא נחתת רביעתא, וכיון דנחתת, צדון חד נון ושמו יתיה מאתן ליטרין, ותקילו יתיה ואשכחוניה שלוש מאות ליטרין".
טחינה ותורה:
"ובטלו הטוחנות" (קהלת יב, ג) - אלו משניות גדולות, כגון משנתו של רבי עקיבא, ומשנתו של רבי אושעיא ומשנתו של בר קפרא. "בשפל קול הטחנה" (קהלת יב, ד) - על ידי שלא נתעסקו בדברי תורה. אמר רבי שמואל בר נחמן נמשלו ישראל כטוחנות. מה הטוחנות אינן בטלות לעולם, אף ישראל אינן בטלין מן התורה לא ביום ולא בלילה. שנאמר: "והגית בו יומם ולילה", (יהושע א,ח). (מדרש איכה רבה, פתיחתא כג).
טחינה ותורה:
"ובטלו הטוחנות" (קהלת יב, ג) - אלו משניות גדולות, כגון משנתו של רבי עקיבא, ומשנתו של רבי אושעיא ומשנתו של בר קפרא. "בשפל קול הטחנה" (קהלת יב, ד) - על ידי שלא נתעסקו בדברי תורה. אמר רבי שמואל בר נחמן נמשלו ישראל כטוחנות. מה הטוחנות אינן בטלות לעולם, אף ישראל אינן בטלין מן התורה לא ביום ולא בלילה. שנאמר: "והגית בו יומם ולילה", (יהושע א,ח). (מדרש איכה רבה, פתיחתא כג).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
