ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
הראה רבי נפתלי לרבי צבי אלימלך כוס אחת, שעמדה על שולחנו, ואמר: "בכל דבר שנמצא בעולם, רק החיות דקדושה שיש בו היא המקיימת אותו, ובהיפרד החיות יתבטל הדבר. הלא רואה כבודו הכוס שעומדת על השולחן, והנה יש בכוחנו להוציא החיות ממנה ותהיה כעפר ממש".
כשסיים רבי נפתלי את דבריו, מיד התפוררה הכוס והפכה לעפר. נבהל רבי צבי אלימלך, כי הבין שרבי נפתלי רוצה לרמוז לו, שבכוחו ליטול גם ממנו את חיותו.
ענה לו רבי צבי אלימלך: ' ה' אמר למשה רבנו (בפרשת שמות) – של נעליך מעל רגליך. בכך רמז למה שנאמר בפרקי אבות על החכמים, "שנשיכתן נשיכת שועל, עקיצתן עקיצת עקרב, ולחישתן לחישת שרף". מכאן שלחכמים יש שלושה כוחות: נשיכה, עקיצה ולחישה, ראשי תיבות – 'נעל'. לימד ה' יתברך את משה רבינו במראה הסנה, שכשינהיג את עם ישראל, עליו להשיל נעליו מעל רגליו, כלומר לא להשתמש בכוח של 'נעל' נגד שום אדם מישראל...' (סיפורי חסידים, תורה, מס' 139).
רבי צבי אלימלך חיבר את הספר בני יששכר על המועדים, מספרי החסידות המעמיקים והנפוצים ביותר. גם בסיפור שלפנינו גנוז רעיון עמוק וחשוב ביותר.
בסיפור, רבי נפתלי שומע דברים רעים על הבני יששכר. הדברים הרעים שבאדם נובעים מהצד החיצוני והגופני שבו, אך הצד הרוחני והפנימי של האדם, הנשמה, לעולם לא נטמאת ולא חוטאת. כשנפגשים שני הצדיקים, רבי נפתלי מסתכל על הצד החיצוני של הבני יששכר, ומדבר על כך שבאמת מה שמחיה את האדם זו נשמתו הפנימית , וכיוון שהוא צדיק, הרי כידוע בחסידות, הצדיק הוא צינור מרכזי לחיות בעולם. ממילא בכוחו של הצדיק ליטול את החיות מהדבר, וללא החיות האלוקית הפנימית הגוף החיצוני יהפוך לעפר.
עונה לו הבני יששכר - גישתך מתאימה לצדיק אך לא לצדיק שמנהיג את ישראל, שעליו להסתכל על העניין אחרת. אכן לחכמים יש כוח ליטול את החיות, שהרי נשיכתן נשיכת שועל וכו', אך זהו כח של נעל, וכשמשה נקרא להנהיג את ישראל הוא הצטווה להשיל את נעליו. הנעל מבטאת את שיא החומריות והנמיכות של האדם, שהרי היא נעולה תמיד על כף רגלו, החלק התחתון ביותר בגוף האדם. הנעל נמצאת במקום המגע של האדם ברצפה, כך שהיא תמיד מתחת לאדם.
כשמשה זוכה להתגלות השכינה בסנה, הוא זוכה לגילוי רוחני. אך אין זה סתם גילוי רוחני, בשונה מנביאים אחרים הוא מצטווה גם – "של נעליך מעל רגליך, כי המקום אשר אתה עומד עליו, אדמת קודש הוא". מכוחו של גילוי רוחני זה, גם החומריות מתקדשת והאדם מתעלה, לפיכך עליו להשיל את הנעליים המבטאים את חומריותו הנמוכה, ולגלות שהאדמה החומרית הפכה לאדמת קודש.
הבני יששכר מחדש, שמשה זכה לציווי ייחודי זה מפני שנבחר כאן להיות מנהיגם של ישראל. הרב קוק כותב שהרובד הנשמתי הפנימי באדם, שלעולם לא נטמא ולא חוטא, זו הנקודה היהודית שלנו. כלומר, בכל אדם יש שני רבדים, הפן האישי שלו והפן של היותו בן לעם ישראל. החטאים באים מהצד האישי שלנו, אך הצד של היותנו בנים לעם ישראל זהו הצד בקרבנו שנותר טהור לנצח. "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא", כלומר מצד היותנו חלק מכלל ישראל אנו זכאים לעולם הבא, כי רובד זה באישיותינו לא נטמא.
מנהיגם של ישראל חייב להסתכל על החלק הטהור של האנשים, שהרי הוא מחובר אליהם מצד היותם חלק מעם ישראל, וחלק זה הוא טהור וקדוש. לכן, צדיק שמנהיג את ישראל, חייב להשיל את הנעל ולראות תמיד רק את הטוב שבכל יהודי.
כדאי לנו לאמץ גישה זו בחיינו. כל אחד מאיתנו הוא מנהיג קטן – לילדיו, לחניכיו או סתם להשפעה מעטה על הסובבים אותו. אם ברצוננו להשפיע מעט על הסובבים אותנו, עלינו להשיל את נעלינו, לראות את הטוב שבאנשים סביבנו, והאדמה תהפוך להיות אדמת קודש! בהצלחה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
