ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
ובכן, יש ספר כזה, וחיבר אותו הרמ"ק – רבי משה קורדובירו, ראש המקובלים לפני האר"י הקדוש. מספרים שלפני פטירתו (ביום כג' תמוז) שאלו אותו תלמידיו – מי יעמוד אחריו בראש חבורת המקובלים בצפת. ענה ואמר – מי שיראה אחר פטירתי את עמוד האש ההולך לפני מיטתי. בעת ההלוויה, התחבטו המלווים היכן לקוברו, והנה הצביע האר"י הקדוש על מקום מסויים, ואמר – לשם הולך עמוד האש, וכך ידעו שמעתה יעמוד האר"י הקדוש בראש החבורה.
כמובן, 'ספר גירושין', לא עוסק בגירושי איש מאשתו, חלילה, שהרי השכינה השרויה בשלום בית ואהבה בין איש לאשתו היא דבר גדול ומרכזי בעבודת ה'. 'ספר גירושין' הוא למעשה יומן המתעד את הטיולים המכונים בספר – 'גירושין' ('היינו מתגרשים השדה'), שהיה רבי שלמה אלקבץ עורך עם תלמידיו לשדות ולקברי צדיקים. רבי שלמה אלקבץ, מחבר הפיוט 'לכה דודי' היה רבו וגיסו של הרמ"ק, והרמ"ק מתאר את הגילויים הרוחניים שהתגלו להם במהלך 'הגירושין' הללו.
וכך הוא כותב – "מה שניסיתיו אני וזולתי בעניין הגירושים, שהיינו מתגרשים השדה עם האלוקי כמהר"ר שלמה ן' אלקביץ הלוי נר"ו לעסוק בפסוקי התורה פתאום בלי עיון, והיו הדברים מתחדשים, דברים שאי אפשר להאמין עניין זה אלא מי שראה או נסה העניין פעמים רבות".
לגילויים אלו יש גם הסבר - כולנו מכירים ויודעים, שההימצאות בחיק הטבע, בין האילנות והפרחים, מעניקה לנו השראה, מרחיבה את דעתינו, ויכולה לסייע לנו להתרומם בתפילתנו ולהתחדש בתורתינו.
למציאות מעשית זאת יש גם הסבר פנימי רוחני, שהרי - "כי כמו שהאדם יש לו כוח, כן עץ השדה יש לו מלאך וכוח... אמרו רז"ל: אין לך דבר מלמטה שאין לו מזל למעלה שמכה בו ואומר לו: גדל". האדם המצוי בשדה פוגש את כוחות הבריאה, והכוחות הרוחניים העומדים מאחורי הברואים הללו מסייעים לו בתפילתו ובתורתו. (כפי שכותב רבי נחמן מברסלב בענייני התבודדות ותפילה בשדה - טוב להתפלל עם העשבים, שאז תפילתם נכללת ונכספת בכלל תפילתו).
אך אין זו כל התמונה. זהו בוודאי נושא גדול, ואיני בקיא בו די הצורך, ורק אביא כאן נקודה קטנה. לגבי תפילה, למשל, מצאנו בהלכה דגש דווקא על התפילה בתוך הבית. "אמר רב כהנא – חציף עלי מאן דמצלי בבקתא" ('חצוף עלי מי שמתפלל בבקעה – במקום פרוץ. גמרא ברכות לד ורש"י שם). בהקשר לזה מביא הבית יוסף - "ורבינו הגדול מהר"י אבוהב ז"ל כתב שמאחר שהוא במקום מגולה ואינו נכנע לפני בוראו להסתתר במקום נסתר אף על פי שאין נעלם מנגד עיניו הרי זה עז פנים". אמנם מצאנו בתוספות ועוד, שהטעם הוא רק מפני שיש חשש שיפסיקוהו עוברי דרכים, ואם כן בשדה צדדי אין בעיה.
כמובן, יש לצרף לכך גם את העניין של מעלת התפילה והלימוד בבית הכנסת ובבית המדרש – "אשרי יושבי ביתך". יש גם ערך ומעלה לריכוז במקום הפנימי בו מתייחד האדם אך ורק עם בוראו.
וכך מצאנו בלשונן של הברכות. בכל הברכות אנו מברכים את ה' אלוקינו 'מלך העולם'. לעומת זאת בברכה הפותחת את תפילת שמונה עשרה, אנו חורגים ואומרים – 'אלוקינו ואלוקי אבותינו, אלוקי אברהם... יצחק... יעקב". כלומר – בכל הברכות אנו מייחדים שמו על כל העולם, אך דווקא בתפילת הלחש הפנימית – אנו מתייחדים עימו בדרך הפנימית של היותו אלוקי ישראל.
אמור מעתה – מזה וגם מזה אל תנח ידיך. יש מקום להשראה של הרחבת הדעת מצד כל הבריאה, ויש זמנים להתייחדות פנימה.
בימי החופשה, אנשים הולכים ומתחברים לכל הבריאה, וחשוב שנמצא את הדרך בה חיבור זה מרומם אותנו גם מבחינה רוחנית. חשוב גם, שנמצא את האור הגדול של ההתחברות לה' בימי השגרה, עת מצויים אנו בבתינו פנימה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
