ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
מתוך ההכרה שעתידו של עם ישראל תלוי בהתמודדות המוצלחת עם ההשכלה והמודרנה, עבר רבי ישראל להתגורר בגרמניה, שהיתה אז הארץ המפותחת ביותר מבחינה מדעית ותרבותית, כדי לפעול שם בקרב היהודים שהיו מצויים בתרבות ובהשכלה, היראים והמשכילים, להתגדל בתורה ויראת שמיים.
כהמשך לכך, אוסיף עוד כמה סיפורים מאפיינים.
מנהיג ציבורי
רבי ישראל היה רגיל לקרוא עיתונים לועזיים ברוסית וגרמנית, כדי להיות בקיא בהוויות העולם, וכדי לדעת עם איזה אתגרים צריך להתמודד הן מבחינה מדינית והן מבחינה תרבותית. והיה נעזר במילון כדי להבין את המילים שלא הכיר (יעוין בתנועת המוסר ח"א ע' 206-207).
רביבים (823)
הרב אליעזר מלמד
242 - קידום נשים לאן?
243 - על משמר היהדות
244 - שתיה בפורים - כמה וכיצד?
טען עוד
עם רש"ר הירש
פעם כשנפגש עם רש"ר הירש, דיבר עמו על מצב בני הנוער ברוסיה, שרבים מהם החלו להתפתות אחר ההשכלה, ולדעתו ניתן להשפיע עליהם לטובה על ידי כתיבת דברי תורה בסגנון מודרני בשפה הרוסית. אלא שתלמידי החכמים הנאמנים אינם בקיאים בשפה הרוסית, ולעומתם אלו שבקיאים ברוסית אינם שלמים עם רוח היהדות.
רש"ר הירש הציע לתרגם מגרמנית לרוסית ספרים של רבנים יראים שהתמודדו עם ההשכלה, שאולי דבריהם יתאימו לבני הנוער המשכילים ברוסיה. הדברים הוטבו בעיני רבי ישראל, ובתוך כך תלמידו של רבי ישראל הרב ד"ר אהרמן אמר, שלדעתו י"ט האגרות שפרסם רש"ר הירש עצמו הם המתאימים ביותר. והרב הירש מצידו השיב כי לכבוד יהיה לו אם כתביו יוכלו להועיל למטרה זו.
אחרי שנפרדו ביקש רבי ישראל מהרב ד"ר אהרמן שעוד באותו ערב יביא לו את כתבי הרב הירש ויקראו אותם יחד. וכיוון שרבי ישראל עוד לא שלט אז בשפה הגרמנית, הקריאה בהם עלתה לו בקושי, עד שבמשך מספר שעות עברו על מכתב אחד. אולם רבי ישראל לא התעייף, וכך במשך כמה שבועות הקדיש שעות רבות לקריאת האגרות, עד שעבר על כל הספר, ואף הגיע למסקנה שאכן הדברים מכוונים יפה ויכולים להועיל (שם ע' 208-209).
תרגום התלמוד לשפות שונות
מאוד הטריד את דעתו מעמדה הירוד של התורה בעיני הדור הצעיר והמשכיל, שחשב כי רק באקדמיה ישנה חכמה ואילו היהדות היא מיושנת. והיה מטכס עצות כיצד להעלות את מעמד התורה בעיניהם. לשם כך עלתה במחשבתו יוזמה לתרגם את התלמוד לעברית, כדי שנערים יהודים יוכלו להבינו בקלות. עוד יזם להוציא את התלמוד בכרך אחד, כדי שישכון כבוד בכל בית יהודי. הוא גם חשב שראוי לתרגם את התלמוד לשפות האירופאיות, ואף השתדל שילמדוהו באוניברסיטאות כחכמה קלאסית עתיקה. אמנם ידע שיהיו רבנים שיתנגדו לכך, שכן התורה הקדושה נמסרה לישראל בלבד, אולם הוא סבר שכדי לרומם את כבוד ישראל בעיני העמים מוכרחים להראות להם את עומק חכמת התלמוד, ועל ידי כך גם הנוער היהודי יהיה גאה במורשתו. בנוסף לכך, חשב לעקוף בזה את המשכילים היהודים שביזו את התלמוד, שלאחר שיראו שחכמי הגויים מעריצים את התלמוד יסתתמו טענותיהם (שם 207-208).
יחסו לבנו המדען
אחד מבניו, יום טוב שמו, שהיה מחונן בכשרונות גאוניים, נתפש להשכלה בהיותו כבן 15, עזב את בית המדרש הליטאי שבו למד והלך ללמוד באוניברסיטאות בגרמניה. לאחר מכן התקבל לפרופסור בפטרבורג. הוא התפרסם בעולם כמדען גדול, ואף המציא מכונה חדשה להמרת התנועה הישרה לתנועה מעגלית, שנקראה על שמו "מכניזם ליפקין".
אולם רבי ישראל הצטער על כי בנו עזב את לימוד התורה. הוא חשש מאוד שמא יתרשל בקיום המצוות, ולא מצא נוחם בהצטיינותו במדע. ופעם כתבו בעיתון 'המגיד' על בנו של רבי ישראל שהוא מצטיין בלימודיו באוניברסיטה, וציינו כי "תפארת הוא גם לאביו הצדיק הגאון נ"י, אשר לא יפריע את בנו להקשיב לקח באוניברסיטה, למען תהיה תורה וחכמה לאחדים בידו לתפארת בני עמו". אולם רבי ישראל מצא לעצמו חובה להגיב, וכך נתפרסם בשמו באחד מן הגיליונות הבאים: "יען כי האמת נר לרגלי... לזאת נמצאתי מחויב להודיע בשער קבל עם, כי לא בי הוא התפארת אשר פלטה הקולמוס בדבר בני. ונהפוך הוא, למורת רוח הדבר לפניי מאוד, ולבי עלי דווי על דרכו..." ועוד ביקש מהקוראים שאם יש מביניהם מי שיכול להשפיע על בנו שלא יילך כנגד דעתו, "טובה גדולה יעשה לנכה רוח כמוני היום".
רבי ישראל חשש מאוד שבנו המדען יפסיק לשמור תורה ומצוות, ופעם נסע לפטרבורג כדי לקבל ממנו הבטחה על שלושה עיקרים: שישמור שבת, שיהיה זהיר במאכלים כשרים, ושלא יגלח את זקנו. הוא גם ביקש מתלמידו רבי יצחק בלזר, שהיה הרב בפטרבורג, להתאמץ להשגיח עליו.
סופו של דבר, למרות היותו בין הגויים, נותר יום-טוב ליפקין נאמן לעמו ואלוקיו והצטיין בהתנהגותו המוסרית. אולם הוא לא התחתן ונפטר בגיל צעיר יחסית, עוד בחיי אביו (שם ע' 211-212). אגב, שניים מבניו היו תלמידי חכמים גדולים, ועוד היה לו בן שעסק במסחר, ושתי בנותיו התחתנו עם תלמידי חכמים (שם ע' 223-225).
השפעתו על בחור יהודי מחלל שבת
פעם הזדמן לרבי ישראל לשבות באיזה מלון, וראה כי יהודי צעיר אחד מאורחי המלון יושב בעיצומה של השבת ורושם את חשבונותיו. למרות זעזועו לא אמר דבר בשעת מעשה, אלא שאל אצל מקורביו מה טיבו. התברר כי אותו צעיר עובד כסוכן בחברה מסחרית גדולה, ומוטל עליו לנהל יומן יומי, כדי למסור דין וחשבון מפורט מעסקיו. רבי ישראל נכנס עמו בשיחה ארוכה, וכשנוכח שלא ניתן להשפיע עליו לעזוב את עבודתו, השפיע עליו שיקצר לכל הפחות בכתיבתו. ובמוצאי אותה שבת ישב אתו לחפש את הדרך לכתוב את הדו"ח בדרך הקצרה ביותר, כדי שימעט עד כמה שאפשר מחילול שבת.
באופן דומה לזה מספרים שנהג בקניגסברג, שם נוכח שלא ניתן להשפיע על הסוחרים שלא יפתחו את חנויותיהם בשבת, וביקש מהם שלכל הפחות לא יביאו את המפתחות מהבית לחנות בשבת, אלא במקום זאת יחביאום במקום סתר סמוך לחנות (שם ע' 212-21).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
