ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
בעת שהבעל שם טוב הקדוש התפרסם בעולם, חששו הרבנים מהדרכים החדשות שסלל בעבודת ה', והחליטו לבדוק אם תלמיד חכם הוא. שלחו אליו רב אחד, שיבחן אותו בהלכה. אותו רב חשד בבעש"ט, שאף הלכות פשוטות אינו יודע. לפיכך, שאל את הבעש"ט שאלה פשוטה – מה דינו של אדם ששכח בתפילת ראש חודש להזכיר יעלה ויבוא? (התשובה היא, שבתפילות שחרית ומנחה, על השוכח לחזור ולהתפלל פעם נוספת).
ענה לו הבעש"ט – התשובה לשאלה זו אינה משמעותית לא לי ולא לך. אני לא ישכח גם בפעם הראשונה, ואתה תשכח גם כשתחזור ותתפלל פעם שניה. ואכן, מספרים החסידים, אותו היום ראש חודש היה, ובעת התפילה – הבעל שם טוב אמר יעלה ויבוא בפעם הראשונה, והרב האורח שכח פעמיים.
פעם שמעתי מאבי מורי שליט"א, שעיקר עניינו של סיפור זה אינו במופת שהתחולל בו אלא במסר הצפון בו. סיפור זה מבטא את נקודת החידוש היסודית שבא הבעש"ט הקדוש ללמד לעולם דרך תנועת החסידות – כוונת הלב והדבקות הפנימית בה'.
בכל מעשה, ובמיוחד בעת התפילות, לימוד התורה וקיום המצוות על האדם לחוש את הדבקות בה'. אדם שחי כך, הרי בראש חודש כל כולו מרוכז בכך שעכשיו הוא פוגש את ה' בדרך המתאימה לראש חודש. אדם כזה, וודאי לא ישכח יעלה ויבוא. לעומתו, מי שמתפלל מהשפה ולחוץ, ורק ממלמל את מילות התפילה ללא כוונה, וודאי יכול לשכוח יעלה ויבוא גם בפעם השנייה.
אופיינית לדרכו זו היא העובדה, שהמילים האחרונות ששמעוהו תלמידיו אומר בעת פטירתו מהעולם הם: "אל תבואני רגל גאווה". עד רגע פטירתו עמל הבעש"ט על מידה זו של ביטול מוחלט לה'.
(אכן, כולם מסכימים שחייב האיש הישראלי להידבק בה', גם במעשיו וגם במחשבותיו. כולם מסכימים שתפילה שלימה היא רק תפילה עם כוונה. ובכל זאת, יש מחלוקת במינונים ובסוגי הכוונות, ועד כמה על האדם לחשוב ישירות על ה' או על התגלויותיו דרך התורה וכו'. וכן נחלקו כיצד יש לנהוג כשמחשבתו של האדם עדיין לא בשלה לדבקות בה' וכו – עיין תניא פרק ה', והפרקים ושער ד' בנפש החיים. מבחינה זו החסידות הדגישה יותר את מחשבת הדבקות הישירה בה').
כחלק מהמאמץ להגיע לכוונה שלימה ודביקות בה' בעת התפילה, טיפחה החסידות את ההכנה לתפילה. מי שמרכז מחשבות ומתבונן בקשר לה' לפני התפילה, תפילתו תהא מלאה כוונה. סמך קדום להכנה למצווה, אפשר למצוא בימים אלו של ערב שבועות.
שבועות הוא רק יום אחד, אך אנו מתכוננים אליו במשך 49 יום. גם בני ישראל, התכוננו למתן תורה במשך שלושה ימים – ימי ההגבלה. יתר על כן- רגע השיא של חג השבועות הוא קבלת התורה בעת קריאת התורה בבוקר (ויש המדגישים את קדושת 'כתר' בתפילת מוסף), ולקראת רגע קצר זה נהגו ישראל קדושים להתכונן ולהיות נעורים כל הלילה, ולתקן בכך את מי שלא התכוננו כיאות בהר סיני.
אם כן, בחג השבועות ובימים שלפניו, אנו משקיעים את עיקר הזמן בהכנה למצווה. מכאן למדנו את חשיבות ההכנה למצווה. מי שמתכונן כיאות, הרי בכוחו להגיע לדבקות גדולה יותר בה' בעת המצווה.
ועוד דבר – בהר סיני קיבלנו את התורה בקולות וברקים וענן וכו'. במילים אחרות – בהר סיני, לא קיבלנו רק את התורה, אלא חווינו את עצם המפגש עם ה' (בעומק – זה אותו דבר). זכינו כולנו להתנבא, ובכך זכינו לשיא הדבקות האפשרית בה'.
זו הסיבה, שאנו אומרים בהגדה של פסח – 'אילו קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה – דיינו'. והלא אמירה זו תמוהה מאד – לכאורה, מה תועלת יש בעמידה בהר סיני ללא קבלת התורה? והתשובה (חלק מהתשובה) – מעמד הר סיני הוא מעמד הדבקות בה', ועצם המעמד גם בלי נתינת התורה, הוא חשוב מאד.
אמור מעתה – בשבועות אנו מודים לה' גם על המתנה הנפלאה שהעניק לנו – התורה, וגם על שקרבנו אליו וזכינו להידבק בו (בעומק – זה אותו דבר, אנו דבקים בו תדיר דרךתורתו).
ויהי רצון, שנזכה אנו וצאצאנו להידבק בה' וללמוד את תורתו הקדושה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
