ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- בחוקותי
(ספרא בחוקותי פרשה א תחילת פרק ג ובעקבותיו רש"י).
כדי להתחיל בהכנות היה צורך להחליט על פי הנבואה מהו "הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְקֹוָק אֱלֹקיכֶם מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָׁמָּה" (דברים י"ב ה).
בתורה לא נתפרש מהו המקום המיוחד הזה, שבו אמור להבנות בית המקדש.
למעלה מארבע מאות שנה לאחר יציאת מצרים עדיין לא נתבארה שאלה זו. היא החלה להתברר כששאלת המלכות עלתה על הפרק, בימי שמואל הרואה, שאול המלך ודוד, עוד לפני שכתר המלכות הונח על ראשו.
הברור הנבואי הראשוני מתואר בשמואל א' י"ט: "וְדָוִד בָּרַח [מפני שאול].. וַיֵּלֶךְ הוּא וּשְׁמוּאֵל וַיֵּשְׁבוּ בְּנָיוֹת: וַיֻּגַּד לְשָׁאוּל לֵאמֹר הִנֵּה דָוִד בְּנָיוֹת בָּרָמָה:...וַיִּשְׁאַל [שאול] וַיֹּאמֶר אֵיפֹה שְׁמוּאֵל וְדָוִד וַיֹּאמֶר הִנֵּה בְּנָיוֹת בָּרָמָה: וַיֵּלֶךְ שָׁם אֶל נָיוֹת בָּרָמָה וַתְּהִי עָלָיו גַּם הוּא רוּחַ אֱלֹהִים וַיֵּלֶךְ הָלוֹךְ וַיִּתְנַבֵּא עַד בֹּאוֹ בְּנָיוֹת בָּרָמָה" (יח-כג).
קל לזהות כי המילים המנחות הן בְּנָיוֹת בָּרָמָה.
חז"ל הסבירו כי שלשת הנביאים-מנהיגים, שמואל הרואה הרוחני, שאול המנהיג משבט בנימין ודוד המנהיג הבא של שבט יהודה, עסקו בשאלה כיצד תתממש ההבטחה של: "וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכְכֶם". וז"ל המדרש: "וכי מה ענין ניות אצל רמה, אלא שהיו יושבין ברמה ועוסקין בנויו של עולם=[בית המקדש]" (ילקוט שמעוני תורה פרשת שופטים רמז תתקי). הם מצאו את המקום בנקודת גבול בין בנימין ליהודה. נקודה שתאחד ותחבר לעולם, את כל העם סביבה, את בניה של רחל עם בניה של לאה.
לכן, עם עלייתו של דוד לכס המלכות כמלך יהודה וישראל, הוא כבש את ירושלים והכריז עליה כבירת העם הנצחית, העיר המאוחדת והמאחדת, העיר שחוברה לה יחדיו.
לצערנו הרב, ברגע שהתברר כי אבשלום מרד בדוד והעם תומך בו, החליט דוד לעזוב את העיר "וַיֹּאמֶר דָּוִד לְכָל עֲבָדָיו אֲשֶׁר אִתּוֹ בִירוּשָׁלִַם קוּמוּ וְנִבְרָחָה כִּי לֹא תִהְיֶה לָּנוּ פְלֵיטָה מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם מַהֲרוּ לָלֶכֶת פֶּן יְמַהֵר וְהִשִּׂגָנוּ וְהִדִּיחַ עָלֵינוּ אֶת הָרָעָה וְהִכָּה הָעִיר לְפִי חָרֶב"
(שמואל ב ט"ו יד).
לכאורה, דוד ויתר על ירושלים ואולי גם על כל מה שהיא מסמלת. עיון בפסוקים מוכיח את ההפך.
גם צדוק ואביתר - הכהנים הגדולים, רצו להצטרף אליו עם ארון ברית ד' שהיה באחריותם. וז"ל הכתוב: "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְצָדוֹק הָשֵׁב אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹקים הָעִיר אִם אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֵי יְקֹוָק וֶהֱשִׁבַנִי וְהִרְאַנִי אֹתוֹ וְאֶת נָוֵהוּ: וְאִם כֹּה יֹאמַר לֹא חָפַצְתִּי בָּךְ הִנְנִי יַעֲשֶׂה לִּי כַּאֲשֶׁר טוֹב בְּעֵינָיו"
(שם, כה-כו).
דוד, המאמין הגדול, לא ויתר על החלום של ירושלים כבירת העם היהודי - המרכז, הן מבחינה רוחנית והן מבחינה פוליטית. בהשארת הארון והכהנים הגדולים בירושלים הכריז דוד: לבו של העם - המרכז הרוחני - ישאר לנצח בירושלים, הארון לא ינדוד יותר! דוד הכריז: אם אכן אני צודק, הקב"ה ישיב אותי לירושלים, בחירתה איננה מוטלת בספק. אם הקב"ה איננו חפץ בדוד אזי "הִנְנִי יַעֲשֶׂה לִּי כַּאֲשֶׁר טוֹב בְּעֵינָיו".
דוד המלך קבע לדורי דורות את העיקרון: ירושלים לנצח, מנהיגים מתחלפים!
דוד שביטל עצמו לירושלים ולרצון ד', הפך גם הוא לחלק מערכי הנצח.
"וִירוּשָׁלִַם לְדוֹר וָדוֹר" (יואל ד' כ),
דוד מלך ישראל חי וקיים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
