ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
דרך מיוחדת לעצמו סלל לו בנושא זה האדמו"ר מראדזין, הקדוש רבי שמואל שלמה מראדזין הי"ד, שיום ההילולא שלו יחול ב- כט' אייר. הרבי מראדזין, שזכה לתואר – 'הרבי הלוחם', קלט בחריפותו כבר בשלבים מוקדמים של המלחמה את תוכניותיהם השטניות של המרצחים. הרבי הפיץ את העובדה, שהיהודים נלקחים להשמדה ולא לעבודה, וקרא למרוד ברשעים ולהילחם בהם.
כשגילו הרשעים את העניין, החלו במצוד אחר הרבי. כשהוציאוהו להורג, עקבו החסידים בחשאי אחר הרבי, וראו שהרבי היה נאמן לדרכו עד טיפת דמו האחרונה. בידיו החשופות נאבק ברוצחיו, ונהרג מתוך מלחמה ומאבק גבורה.
פעם שמעתי מהרב עקיבא הכרמי זצ"ל את הסיפור הבא (איני מדייק במילים) – כשהציעו לרבי מראדזין להימלט מהתופת לארץ ישראל, סירב להצעה. וזה היה נימוקו: מצאנו, שהמבול לא ירד בארץ ישראל, שנאמר – "ארץ לא גושמה ביום זעם:. אם כך – מדוע נח הצטווה לבנות תיבה ולהיזקק לנס, והרי יכול היה לעלות לארצנו הקדושה ולהינצל בדרך הטבע?
אלא, שלארץ ישראל לא עולים כדי להימלט מסכנה. לארץ ישראל עולים להידבק בקדושתה וטובה. ואף אני, אמר הרבי מראדזין, אם לא זכיתי ועליתי לארצנו הקדושה להידבק בקדושתה, לא אברח אליה מפני הסכנה.
דרך ייחודית זו, הקוראת לעלות לארץ ישראל רק מתוך מטרה חיובית, ולא כדי לברוח מהסכנה, שנויה במחלוקת. הראי"ה קוק זצ"ל, למשל, כתב מפורשות שיש מדרגות בעלייה לארץ. וודאי הטוב ביותר לעלות מתוך בחירה ורצון להידבק בקודש, אך לעיתים מסובב ה' שעולים לארץ מתוך מדרגה נמוכה יותר של הימלטות מפורענויות חוץ לארץ. ואף בדרך נמוכה זו, שולח ה' את גאולתו ומשיב את ישראל לציון.
דומה, שהדגשה זו של הרבי מראדזין, חשובה לימים אלה בהם מציינים אנו יובל לשחרור ירושלים וחבלי ארץ ישראל המערבית. תקופה ארוכה שב עם ישראל לארצו, לעיתים רבות, מתוך מחשבות של חול. מובילי המהלכים הסתפקו פעמים רבות בחזון של הקמת מדינה יהודית שתהווה 'מקלט בטוח', ותו לא.
דווקא מלחמת ששת הימים, חיברה מחדש את עם ישראל לירושלים ולחבלי יהודה ושומרון. זוהי עיר המקדש, ואלו המקומות בהם הילכו הנביאים, והוד של קודש שפוך עליהם. העם לא יכול היה עוד להסתפק בחזון של חול, ומאז מהלכי ההתיישבות בארץ קשורים יותר ויותר לתנועה של חיבור לה', וחיפוש קשר לארץ ישראל מתוך מבט של קודש.
כבר לפני שנים רבות, אמר מרן הרב קוק זצ"ל, שציון קשורה יותר לבניין החול, ואילו ירושלים היא המילה המבטאת את תחיית הקודש של עם ישראל (מאמרי הראיה עמ' 333). ואכן, מי שעיניים לו רואה, שמיום ששבנו לירושלים, מתחוללים בעמינו תהליכים של שיבה וכיסופים לה'.
מודים אנו לה' ששבנו לירושלים של מטה, ומכוח שיבה זו כוספים, מתגעגעים, פועלים ומתפללים אנו לרומם את ירושלים לירושלים של מעלה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
