ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- לשון הרע
היה זה במהלך כנס רבנים גדול לפני כחמישים שנה. שורות של רבנים ואנשי מעשה הצטופפו והקשיבו לרבני וזקני הדור שעלו לדרוש בענייני השעה. בתוך הקהל ישב רב איציק והקשיב לדברים בעניין רב. הדרשה של הרב ריתקה אותו ועסקה בדיוק בנושא המעסיק אותו בתקופה האחרונה. בעוד איציק מקשיב לדבריו של הרב ברוב קשב הוא שם לב שלא הרחק ממנו יושבים שניים מגדולי הדור, הרב משה פיינשטיין והרב יעקב קמינצקי. איציק איבד לרגעים ארוכים את הריכוז והרגיש איך בשרו נעשה חידודים כשהבין כמה קרוב הוא נמצא לשני גדולים אלו. כשהביט בפניהם הרגועות והטהורות הרגיש גם הוא שלווה מיוחדת החודרת לגופו.
קולו של הרב הדורש החזירו למציאות באחת. דבריו הדהדו ברחבי האולם ומרוב התרגשות החל הטון בקולו של הרב לטפס מעלה מעלה. גם ההתרגשות ניכרה בקולו ובתנועות גופו והקהל המרותק לדבריו הנהן במרץ. גם איציק התקשה להתיק את עיניו מהרב שהעלה שאלות נוקבות וקשות. מלבד הרב הדורש דממה שררה במקום. אפילו רחש הזבובים נשתק נוכח נאומו חוצב הלבבות. הרב, שהיה שרוי כולו בהתלהבות פתח את פיו וקרא "הכיצ..?" עוד לא סיים הרב את דברו ומתוך פיו הפתוח עפו שיניו התותבות בקשת מושלמת ונפלו לרצפה בקול רעש גדול. הקהל, שאך רגע לפניכן היה קשוב כל כך הביט בהלם בנעשה. תוך שניות החל גל של צחוק שוטף את האולם. הרב הדורש עמד על הבמה, מבוייש ושיניו התותבות זרוקות על הרצפה שלידו. איציק הביט סביבו וראה גם גדולים וחשובים המחייכים ואף צוחקים. גם על פניו נראתה ארשת צחוק קלה. אולם משהביט ברב משה פיינשטיין וברב יעקב קמינצקי שוב קפא דמו. השניים ישבו ללא ניע ולא הזיזו כלל את שרירי פניהם. על פניהם לא נראה חיוך ולו הקלוש ביותר, וניכר היה שרצו לשמוע את המשך דבריו של הרב.
איציק התרגש לראות את המחזה המרשים של שני גדולים אלו. כשחזר לביתו חזר שוב ושוב לאותם שניות ושאלה גדולה ניקרה בראשו: האם הקהל שלא הצליח להתאפק עבר על איסור של לשון הרע או שמא אין עליהם אשמה, שלא יכלו לעצור את הצחוק המתפרץ?
תשובת הגאון הרב אביגדור נבנצל שליט"א:
אלו מהקהל שצחקו עברו על האיסור של 'מלבין פני חברו ברבים'. אמנם הם לא עברו על כך במזיד אלא בשוגג. מהעובדה ששניים בקהל, הרב משה פיינשטיין והרב יעקב קמינצקי לא צחקו ניתן ללמוד שיש לאדם יכולת להתגבר על צחוקו גם כשהדבר קשה. שאר האנשים צריכים לעבוד על המידות וכך יוכלו להשתלט על הצחוק שלהם.
לסיכום: צחוק המתפרץ על הזולת נכלל בגדר 'מלבין פני חברו בשוגג'. הקהל שעברו על איסור זה צריכים לעבוד על מידותיהם.
רבנים בבית המדרש
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
