ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
דרך מיוחדת לעצמו סלל לו בנושא זה האדמו"ר מראדזין, הקדוש רבי שמואל שלמה מראדזין הי"ד, שיום ההילולא שלו יחול ב- כט' אייר. הרבי מראדזין, שזכה לתואר – 'הרבי הלוחם', קלט בחריפותו כבר בשלבים מוקדמים של המלחמה את תוכניותיהם השטניות של המרצחים. הרבי הפיץ את העובדה, שהיהודים נלקחים להשמדה ולא לעבודה, וקרא למרוד ברשעים ולהילחם בהם.
כשגילו הרשעים את העניין, החלו במצוד אחר הרבי. כשהוציאוהו להורג, עקבו החסידים בחשאי אחר הרבי, וראו שהרבי היה נאמן לדרכו עד טיפת דמו האחרונה. בידיו החשופות נאבק ברוצחיו, ונהרג מתוך מלחמה ומאבק גבורה.
פעם שמעתי מהרב עקיבא הכרמי זצ"ל את הסיפור הבא (איני מדייק במילים) – כשהציעו לרבי מראדזין להימלט מהתופת לארץ ישראל, סירב להצעה. וזה היה נימוקו: מצאנו, שהמבול לא ירד בארץ ישראל, שנאמר – "ארץ לא גושמה ביום זעם:. אם כך – מדוע נח הצטווה לבנות תיבה ולהיזקק לנס, והרי יכול היה לעלות לארצנו הקדושה ולהינצל בדרך הטבע?
אלא, שלארץ ישראל לא עולים כדי להימלט מסכנה. לארץ ישראל עולים להידבק בקדושתה וטובה. ואף אני, אמר הרבי מראדזין, אם לא זכיתי ועליתי לארצנו הקדושה להידבק בקדושתה, לא אברח אליה מפני הסכנה.
דרך ייחודית זו, הקוראת לעלות לארץ ישראל רק מתוך מטרה חיובית, ולא כדי לברוח מהסכנה, שנויה במחלוקת. הראי"ה קוק זצ"ל, למשל, כתב מפורשות שיש מדרגות בעלייה לארץ. וודאי הטוב ביותר לעלות מתוך בחירה ורצון להידבק בקודש, אך לעיתים מסובב ה' שעולים לארץ מתוך מדרגה נמוכה יותר של הימלטות מפורענויות חוץ לארץ. ואף בדרך נמוכה זו, שולח ה' את גאולתו ומשיב את ישראל לציון.
דומה, שהדגשה זו של הרבי מראדזין, חשובה לימים אלה בהם מציינים אנו יובל לשחרור ירושלים וחבלי ארץ ישראל המערבית. תקופה ארוכה שב עם ישראל לארצו, לעיתים רבות, מתוך מחשבות של חול. מובילי המהלכים הסתפקו פעמים רבות בחזון של הקמת מדינה יהודית שתהווה 'מקלט בטוח', ותו לא.
דווקא מלחמת ששת הימים, חיברה מחדש את עם ישראל לירושלים ולחבלי יהודה ושומרון. זוהי עיר המקדש, ואלו המקומות בהם הילכו הנביאים, והוד של קודש שפוך עליהם. העם לא יכול היה עוד להסתפק בחזון של חול, ומאז מהלכי ההתיישבות בארץ קשורים יותר ויותר לתנועה של חיבור לה', וחיפוש קשר לארץ ישראל מתוך מבט של קודש.
כבר לפני שנים רבות, אמר מרן הרב קוק זצ"ל, שציון קשורה יותר לבניין החול, ואילו ירושלים היא המילה המבטאת את תחיית הקודש של עם ישראל (מאמרי הראיה עמ' 333). ואכן, מי שעיניים לו רואה, שמיום ששבנו לירושלים, מתחוללים בעמינו תהליכים של שיבה וכיסופים לה'.
מודים אנו לה' ששבנו לירושלים של מטה, ומכוח שיבה זו כוספים, מתגעגעים, פועלים ומתפללים אנו לרומם את ירושלים לירושלים של מעלה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
