ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
- שבת ומועדים
- פסח
- חודש ניסן
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
חסידים מספרים כי על מאמר הכתוב "אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח" היה ר' חנוך העניך מאלכסנדר נוהג לומר שכמו שחייט התופר בגד יודע שכל התפירה עלולה להיפרם אם לא יקשור בסיומה את החוט, כך צריך האדם לדעת שיש לאסור ולקשור את קדושת החג שעבר ולעשות לה חיזוק וקיום, כדי שלא תפרח ותימוג.
המשל שלפנינו הוא משל פשוט לכאורה. ימי החג הם ימים של התעלות, השגת מדרגות גבוהות בעבודת ה' וחיזוק הקשר בין האדם לבין קונו. מובן שבמהלך ימי החג ישנה התקדמות. אולם יחד עם זאת, בדיוק כפי שהחייט יודע שאין ערך לכל ההתקדמות שהוא משיג אם לא יקפיד לקשור את החוט בקצה כדי שהתפירה לא תיפרם, כך בדיוק על כל אדם ואדם לעשות מעין קשר בכל ההשגות שהשיג במהלך ימי החג ולהפוך אותן לקניין של קבע, שימשיך וילווה אותו בימי השגרה הבאים עליו. זוהי המשמעות של יום אסרו חג, הבא לאחר ימי החג. ביום זה אנו אמורים לקשר בין החג לבין ימי החולין הבאים לאחריו; לתת לעצמנו זמן להטמיע בתוכנו את הערכים שצברנו במהלך החג.
עד כאן המשל ברובד הפשוט שלו. אולם מתברר כי למשל זה רקע עמוק הרבה יותר. בספר 'מגלה עמוקות' מובא מדרש העוסק בדמותו של חנוך, שעליו אמרה התורה "איננו כי לקח אותו אלקים". מדרש זה מתאר את חנוך יושב ותופר מנעלים, ועל כל תפירה ותפירה אומר "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד".
בספרי חסידות הוסברה אומנות זו של תפירה באופן סמלי. התפירה מחברת בין שני חלקים נפרדים והופכת אותם לישות אחת, שנועדה לשמש לבוש לאדם. תפירה תוך כדי אמירת "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" מקבלת מידית משמעות עמוקה של ייחודים, חיבור של חלקים נפרדים.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
52 - למחר בירושלים
53 - אוסרים את החג
54 - יי"ש במקום בית מקדש
טען עוד
האמירה "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" היא אמירה העוסקת בגילוי כבוד מלכותו של הקב"ה בעולמות שלנו. חנוך יושב ותופר את המנעלים, מחבר בין הנפרדים, תוך כדי אמירת "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד". אמירה זו נועדה להסביר את המשמעות הרוחנית שיש למעשהו הגשמי. זוהי אם כן המשמעות של עבודת התפירה במבטם של בעלי החסידות: עבודה של חיבור בין הרוחני לבין הגשמי.
מכאן חוזרים אנו למשלו של ר' חנוך העניך מאלכסנדר. ימי החג נתפסים בעיניו כימים של תפירה. בימים אלו יש חיבור בין עולם הרוח לבין עולם החומר. עבודת החג מצטיינת בנתינת מקום לכל הצרכים הגשמיים של האדם; שמחת הרגל מקושרת עם השמחה הגשמית בבשר ויין. קישור זה מעניק משמעות עמוקה ביותר לכל חיי החומר שלנו. אנו אמורים לצאת מתוך החג לאחר שזכינו לקישור שכזה, ולפנות מתוכם אל עולם החומר כשאנו משלבים את המסרים החשובים הללו בתוך עולם החומר. שמחת החג צריכה להקרין על עבודת החומר של האדם גם לאחר שהחג נגמר, ואולי בעיקר לאחר שהחג נגמר. אנו צריכים להבין שעולם החומר איננו עומד בסתירה לעולם הרוח שלנו, אלא אדרבה, הוא משלים אותו.
כאן בא הצורך בקשירה בקצה החוט. הקשירה היא החיזוק של התפירה. אם התפירה מביאה את שני חלקי הבד לידי מגע, הרי שהקשירה דואגת לכך שהחיבור הזה לא יינתק גם ברבות הימים. זהו תפקידו של אסרו חג, הבא לאחר ימי החג. יום אסרו חג יש בו מעט מן הקדושה של ימי הרגל, שכן יש בו מעט סממנים של שמחת הרגל, ומאידך גיסא יש בו מן החולין של ימי החול הבאים לקראתנו.
נקודת ביניים זו, העומדת בין החול ובין הקודש, היא הקשירה הרעיונית שבין החול לבין הקודש. ימים כאלה, שהם בעצם ימי חול אולם יש בהם תחושה חזקה של קדושה ושל התעלות, מלמדים אותנו כי יש אפשרות להביא את החג אל ימי החולין; כי התפירה והחיבור אינם מעשה חד-פעמי של ימי החג, אלא הם יכולים להפוך לנחלתנו היומיומית.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
