ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ליל הסדר
- שיעורים נוספים
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
את הזמן ההוא, מספרת האגדה, מצא החוזה מלובלין מוכשר להחיש בו את הקץ. הימים ימי אביב היו, לפני חג הפסח, והלא נאמר ש"בניסן נגאלו ישראל ובניסן עתידין להגאל". הוא לקח לעזרתו את 'היהודי הקדוש', את ר' אייזיק'ל מקאלוב ואת ר' מרדכי מטשרנוביל, שיכוונו גם הם את הכוונות הדרושות ויעזרו לו בהבאת המשיח.
בלילה הראשון של חג הפסח, בשעת עריכת הסדר, כשישבו הרבי ותלמידיו בייחודים והמתקת הדינין, אמר פתאום הרבי: "כל העניין נתקלקל. הרבנית שיינדיל עושה ל'יהודי' מעשים אשר לא ייעשו, מפרה את שמחת החג ומעכבת אותו מלעסוק בקירוב הגאולה; ר' אייזיק'ל מקאלוב מגיד את ההגדה בשפה המאדיארית; ובטשרנוביל אבד האפיקומן וטרודים לחפשו".
מלחמות עולמיות האיצו בדרך כלל אצל יהודים את הציפייה לבואו של משיח. המלחמה העולמית בין נפוליאון לבין הרוסים הפכה למוקד מרכזי ביותר בחייהם של היהודים, כי התנהלה במחוזות ישיבתם של יהודים רבים. ידועה היא המחלוקת שהייתה בין גדולי האדמו"רים של אותה תקופה לצדו של מי לפעול: אם לצדם של הרוסים או לצדם של הצרפתים.
וכך, כשם שיהודים מצאו את עצמם נלחמים זה בזה בצבאותיהם של הצרפתים והרוסים, כך מצאו את עצמם גדולי ישראל נלחמים זה בזה בעולמות העליונים, זה בתמיכתו הרוחנית בצאר וזה בתמיכתו הרוחנית בנפוליאון. כישלונו של נפוליאון בשדה הקרב הביאה לאכזבה אצל אלו שהאמינו כי אכן לפניהם מתחוללת המלחמה הגדולה של גוג ומגוג. ברגעי משבר אלו ניסה החוזה מלובלין לעסוק בצורה מעשית בקירוב הקץ.
הזמן שנבחר על-ידו לעשייה זו היה ליל הסדר. האמירה של חז"ל "בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל" מלמדת על מחזוריות מסוימת במעגל השנה, מחזוריות של זמן המסוגלים לגאולה. בימים אלו מתעורר כוחה של גאולה, וודאי בליל הסדר, שבו אנו מזכירים בפינו את הסיפור המלא של יציאת מצרים. החוזה מלובלין אינו פועל את הדבר לבדו, אלא לוקח לעזרתו עוד שלושה צדיקים שיפעלו יחד עמו. התוועדות הצדיקים הללו יכולה להביא לגאולה שלמה.
כל המהלך מתקלקל בשל שלשה אירועים שונים המתרחשים בבתיהם של שלושת הצדיקים האחרים. לאירועים אלו משמעות סמלית; בסיפורי החסידים ידועה העובדה שאשתו של היהודי הקדוש הייתה אישה קשה. להפרת שלום הבית בליל הסדר יש משמעות סמלית, על רקע העובדה שהגאולה מסומלת פעמים רבות כמפגש הדוד והרעיה. הפרת השלום מלמדת שככל הנראה עדיין נותרנו בגלות.
קריאת ההגדה על ידי ר' אייזק'ל מקאליב בשפה ההונגרית מזכירה לנו את דברי חז"ל על ישראל, שנגאלו ממצרים משום שלא שינו את שמם את לבושם ואת לשונם. שינוי הלשון מסמל את אחיזת הגלות גם ברבדים התרבותיים של הגולה. אמירת ההגדה האמורה לסמל את מהלך הגאולה, והשחזור של מהלך זה בשפה ההונגרית, היא סמל לעובדה שככל הנראה עדיין הגלות שולטת בעם ישראל, ועדיין לא הקיץ הקץ על צרותיהם.
גם לאפיקומן ישנה משמעות סמלית ביחס לגאולה. האפיקומן מסמל את סיום מצוות ליל הסדר, ובמקביל מבחינה רעיונית את סיום תהליך הגאולה. אבדן האפיקומן בטשרנוביל מלמד שכנראה עדיין לא הגענו לכלל גאולה סופית. כנראה עוד נצטרך להמתין עד לסופו של התהליך.
--------------------
פורסם במדור "חסידים מספרים" מתוך העיתון "בשבע".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
