ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
בעת השיעורים בישיבה, היה משים עצמו כמתבטל בצד, ובאמת היה מטה אוזנו לשמוע את דברי מייסד וראש הישיבה רבי גדליה חיון. והנה אירע, ובעת השיעור, התקשו רבי גדליה ומקובלי הישיבה בקושיא חמורה בתורת הנסתר, ולא הצליחו לתרצה.
בבוקר, כשבא רבי גדליה ופתח את ספרו, גילה בתוכו דף נייר, שעליו רשום תירוץ עמוק לקושייתו. כך חזר הדבר ונשנה מספר פעמים, וחכמי הישיבה לא הצליחו לגלות את זהותו של הגאון האלמוני. לילה אחד, השקיף רבי גדליה בהיחבא דרך החלון, (ויש המספרים, שביתו השקיפה בעד החלון) וגילה שהשמש טומן דף בין דפי ספרו. כך התגלתה גדלותו של הרש"ש, שנשא לאישה את ביתו של רבי גדליה, והפך לאחר פטירתו לראש הישיבה.
סיפור זה, מהווה ציון דרך היסטורי בתולדות עולם המחשבה והנסתר. סיפור זה מבטא גם את דרכו המיוחדת של הרש"ש, המהווה את עמוד התווך בעולם ה'מכוונים', ונחשב בעולם הקבלה כשני אחרי האר"י הקדוש.
האר"י הקדוש הביא לעולם מדרגה חדשה בתורת הנסתר. האר"י עצמו דיבר על כך שתורתו אינה מתאימה לבני דורו מלבד לרבי חיים ויטאל, והיא מיועדת לדורות עתידיים. האר"י גם דיבר על כך, שמשנת ת"ק ירדו לעולם נשמות אחרות, נשמות של גאולה. שתי נשמות ירדו קודם לזמן זה, הלא הם נשמות האר"י ורבי חיים ויטאל.
והנה, כמה שנים לפני שנת ת"ק, מניחים שלושה מגדולי ישראל את היסודות לשלוש תנועות רוחניות גדולות, המהוות עד ימינו זרמים רעיוניים מרכזים בעולם המחשבה הישראלי. משנתן של שלושת התנועות הן פירושים שונים לתורת האר"י. הבעל שם טוב מייסד את תנועת החסידות, המפרשת את תורת הנסתר בקשר לתורת הנפש של האדם. הרמח"ל מפרש את תורת הנסתר בקשר לתולדות העולם וישראל, ומניח בכך יסודות לדרכו של הרב קוק זצ"ל. הרש"ש הקדוש מחבר את סידורי 'כוונות הרש"ש', ומהווה עמוד התווך בתורת הקבלה הספרדית, העוסקת בחיבור האדם לבוראו, ובניית צינור השפע מהבורא לבריאה דרך כוונות התפילה והמצוות.
בשנת תצ"ז ייסד רבי גדליה חיון את ישיבת המקובלים ('קהל חסידים') בית א-ל. ככל הנראה, מבין הישיבות הקיימות בימינו, זו הישיבה העתיקה ביותר בעולם. רבים ממנהגיה של ישיבה זו נפוצו ברחבי העולם היהודי. הרש"ש הקדוש הוא עמוד התווך בדרכה של הישיבה.
כמו בסיפור, בו הסתיר הרש"ש את עצמו, ועשה מעשיו בשתיקה, כך דרך הקבלה הספרדית עניינה – הנסתר והשתיקה. מצניע האדם את עצמו, ועוסק בעולם המחשבה הפנימי. הקבלה נקראת תורת הנסתר והסוד, וההסתר והסוד מהותיים לה. ההחצנה שמה את הדגש על הרבדים החיצוניים והגופניים שבאדם, אך מחשבת האדם מוסתרת בקרבו. לכן, השואף להגיע לעמקי המחשבה, עליו להינתק מהצד החיצוני, ולהיכנס לעולם הפנים והסוד.
דרך זו עוסקת גם בכוונות התפילה. התפילה נקראת 'עבודה שבלב', אך לצערנו פעמים רבות אנו ממלמלים רק בפינו, וליבנו בל עימנו. המקובל, המכוון את כוונות הרש"ש, שעניינם שמות ה', לא יכול לבטא שמות אלו בשפתיו, ולפיכך עבודת תפילתו – עבודת מחשבת הלב היא.
וכשמכוון האדם מחשבתו ופנימיותו, מגלה הוא את נשמתו המחוברת לבוראו, וכך עבודת תפילתו יוצרת את צינור השפע מה' לבריאה.
ואף בפרשתנו, פרשת בא, אומר משה רבינו לפרעה – "ואנחנו לא נדע מה נעבוד את ה' עד בואינו שמה'. פשט הפסוק, כוונתו לומר – איננו יודעים אלו קרבנות ה' יצווה עלינו להקריב, ובאיזה דרך תהיה עבודת ה', ולכן עלינו לצאת למדבר בהרכב מלא הכולל את כל האנשים והבהמות.
אולם, רמז עמוק יש כאן בעבודת ה'. לפני שעם ישראל נולד ויוצא לדרכו בת אלפי השנים, אומר משה רבינו – איננו יודעים את דרך עבודת ה' עד בואינו שמה. אנו הולכים בביטול למקום שאליו ה' יורינו. איננו יודעים את הדרך, אנו פועלים על פי צו ה'.
וכל פעם שמגיעים אנו לפסגה, שאליה הורה לנו ה' להגיע, הוא מגלה לנו פסגה חדשה ונוספת. כשנבוא שמה, שוב יורה לנו ה' דרך חדשה, ושוב נלך אל הלא נודע. וכך התקדמותינו היא בלתי מוגבלת ואין סופית.
עם ישראל תמיד הולך אך ה'לא נודע', אל הנעלם והנסתר, אל 'הערפל אשר שם האלוקים'.
ובדורות האחרונים זוכים אנו, ובמקום הפנימי ביותר מצויים המקובלים מכווני 'כוונות הרש"'ש', שעולמם שרוי כל העת בהקשבה לנעלם והנסתר, מתבטלים אל הלא נודע, ועימם כולנו צועדים לקבל תורה בערפל אשר שם האלוקים!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
