פרט וכלל במנין ישראל | הרב דוד דב לבנון | בית המדרש

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

פרשת שבוע ותנ"ך
ארבע פרשיות
שקלים

קטגוריה משנית

3966

6 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

שמחה בת חנה

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

כי תשא – נושא הפכים
"כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם וגו'" (שמות ל') "אמר משה לפני הקב"ה במה תרום קרן ישראל, אמר לו: בכי תשא". (בבא בתרא י':)משמע שענין המנין של ישראל שבח וגדולה הוא להם. אמנם הרמב"ן מביא שנשיאת ראש היא דו משמעית, "אין שאו אלא אלא גדולה", ולהפך רוממו את ראש, גדלו את ראש לא נאמר, אלא שאו את ראש, כאדם שאומר לקוסטינר: סב רישיה דפלן. נתן רמז למשה: שאו את ראש, שאם יזכו יעלו לגדולה כמה דכתיב: "ישא פרעה את ראשך והשיבך על כנך, ואם לא יזכו ימותו כולם, כמה דכתיב: "ישא פרעה את ראשך ותלה אותך על העץ" (במדבר א' ג')יוצא שמפקד בני ישראל טומן בחובו סכנה בצד האפשרות לגדולה, והכתוב עצמו מוכיח באומרו: "ונתנו איש כופר נפשו לה' בפקוד אותם ולא יהיה בהם נגף בפקוד אותם" (שמות ל' י"ב) וצריך לבאר כיצד מוביל אותו ענין לשני הפכים.

המפקד - כזכרון לפני ה'
ונראה שהמנין אינו בא רק לצורך ידיעת מספרם של ישראל כדרך המלכים היוצאים למלחמה שצריכים לדעת את מנינם, (פירוש זה מופיע ברמב"ן במדבר א' מ"ה) והענין בפר' כי תישא מוכיח כן שהרי מדובר כאן בתרומה למשכן, וממנה עשו אדנים לקרשי המשכן, אלא כיון שכולם נתנו בשווה ממילא נודע מספרם, על פי זה הסביר הרמב"ן את טעותו של דוד שמנם בלא שקלים "מפני שלא נתפרש כאן אם היא מצוה לדורות או לשעה למשה במדבר" –(כי תשא ל' י"ב)

אלא היה במנין חשיבות מסוג אחר ומבאר הרמב"ן כך:

"כי הבא לפני אב הנביאים, ואחיו קדוש ה', והוא נודע אליהם בשמו יהיה לו בדבר הזה זכות לחיים, כי בא בסוד העם ובכתב בני ישראל וזכות הרבים במספרם, וכן לכולם זכות במספר שימנו לפני משה ואהרן כי ישימו עליהם עינם לטובה, יבקשו עליהם רחמים, ה' אלקי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים, ולא ימעיט מספרכם והשקלים כופר על נפשותיכם" (רמב"ן במדבר א' מ"ה)

הרמב"ן בא לומר שהמפקד הוא זכרון לפני צדיקי הדור שיתפללו עליהם כי בסופו של דבר הוא זכרון לפני ה' כי "ענין הפקידה זכרון והשגחה על דבר" (שם א' א') ולכן יש בו שבח וגדולה לישראל שכל אחד ואחד נפקד בפני עצמו לפני בורא עולם ומשגיח על מעשיו בפרטות.

"אמר לו הקב"ה למנותם בכבוד וגדולה לכל אחד ואחד,לא תהיה אומר לראש המשפחה כמה במשפחתך, כמה בנים יש לך, אלא כולהון יהון עוברים לפניך באימה ובכבוד ואתה מונה אותם" (שם א' מ"ה)

אם כן יפה הדבר! אלא דא עקא, כאשר הוא נזכר לפני הקב"ה בפני עצמו יש חשש שגם יזכרו עוונותיו, וראוי לאדם להמנע מדברים שמזכירים את דינו, וכן אמרו בזהר על האשה השונמית שאלישע הנביא שאל אותה "היש לך לדבר אל המלך או אל שר הצבא ותאמר בתוך עמי אנכי יושבת" (מלכים ב' ד') שכוונת הנביא לשאול אותה אם יש לה בקשה ממלכו של עולם כדי שיבקש עבורה. והיא העדיפה שלא להזכר בנפרד כדי שלא יזכר עוונה.

אין בפרט אלא מה שבכלל ואין בכלל אלא מה שבפרט
לכן באה העצה למנות כל יחיד ויחיד על ידי כופר נפש של מחצית השקל שמורה על כך שכל אחד הוא רק מחצית בלא חברו, וביחד הם מהווים שלימות אחת (ר' שלמה אלקבץ מובא באלשיך על התורה), על דרך זו פירש אור החיים הק' מאמר חז"ל שהראהו הקב"ה למשה מטבע של אש מתחת כיסא הכבוד ואמר לו "זה יתנו" ומה הבין מזה משה טוב יותר? שעל ידי החטא נפרדו נשמות ישראל מן הקב"ה בסוד "נרגן מפריד אלוף", וצוה עליהם לשוב ולהתחבר אל השכינה שרומזת בכיסא הכבוד ואל נשמות ישראל שחצובות משם.

העובדה שנצטוו כי "העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט" מראה על כך שהיחיד לא ידגיש את המיוחד שבו גם אם הוא עשיר בממון או שהוא עשיר בדעת ומוכן לנדוב הרבה, וכן הדל ישווה עצמו לרבים בדבר המאחד אותם והוא בודאי מצד החלק הסגולי שיש בכל אחד מישראל מצד נשמותיהם, לכן עשו מתרומה זו את האדנים שהם בסיס למשכן, שבו כל עם ישראל שווים. ושני האדנים נתנו בקרש אחד להורות על האחדות שבאה מתרומה זאת. באופן כזה השגנו את שני היתרונות מצד אחד כל יחיד הוא חשוב כאשר הוא נמנה, ודבר שבמנין אינו בטל, ומצד שני חשיבותו היא כאחד מן הכלל, שהשכינה שורה על ציבור דוקא, ובזכות כל יחיד שבו.

שני מפקדים שווים – ומשמעותם
דוגמא לרעיון הנ"ל אפשר ללמוד משני המניינים הראשונים של ישראל במדבר. הראשון ממחרת יום הכיפורים לצורך תרומת המשכן (כי תשא), והשני בחודש השני בשנה השנית אחרי הקמת המשכן לצורך קורבנות ציבור(במדבר). למרות הפרש של שבעה חדשים בין המפקדים המספר שלהם זהה, שישים ריבוא ושלושת אלפים וחמישים. ועומדים על כך המפרשים (רש"י רמב"ן ועוד), איך אפשר שלא נוסף במנין השני כלל, הלא היו צריכים להתוסף עם רב על כל אלה שעברו גיל עשרים מתשרי ועד אייר?

מתרץ הרמב"ן כי במנין ראשון נמנה שבט לוי עמהן כי עדין לא נבחר ולא יצא מכלל העם, ובמנין השני נאמר: "את מטה לוי לא תפקוד", ויוצא שהנוספים במנין השני השלימו בדיוק את מנין שבט לוי שיצאו מן הכלל (רמב"ן כי תשא ל' י"ב).

והנה בנוסף לתרוץ המבריק של הרמב"ן, אנו עומדים משתהים על הנס הזה שחשבון שני המפקדים יצא כל כך מכוון, ואין זה אלא להראות את החשיבות של הסכום הזה של הנפקדים, שבצרופו מתאפשרת השראת השכינה במשכן. וכמו שאמרו במדרש על מתן תורה שאלו היה חסר אחד מהם לא הייתה ניתנת תורה לישראל. כי אמנם נתינת תורה לכלל ישראל, אבל אין בכלל אלא מה שבפרט, וכל אחד מוסיף את הנופך המיוחד שלו להשלמת התורה. וכן אמרו אין השכינה שורה בפחות מב' אלפים וב' רבבות מישראל" שנאמר: ובנחה יאמר שובה ה' רבבות אלפי ישראל".הרי לנו הוכחה לחשיבותו של כל אחד מישראל כאשר הוא נפקד בתוך העם.

הסיבה לחטא דוד שספר את העם
המקום המסוגל ליצור אותה אחדות הוא המשכן. מקדש "תל תלפיות" "תל שכל פיות פונים אליו" וירושלים "עיר שעושה ישראל חברים זה לזה" ולכן הרעיון הזה של מנין מחצית השקל המורה על האחדות ניתן לעבודת המשכן. וחוזר על עצמו בכל שנה ושנה בקורבנות ציבור שבו.

מכאן עולה ומתבארת פרשה מופלאה בסוף שמואל ב'. בה מסופר כיצד דוד טעה וספר את העם, ובגלל זה התחיל הנגף ומתו בו שבעים אלף איש, עד שהגיע המלאך המשחית לירושלים "וינחם ה' על הרעה" ואז הקב"ה שולח לו על ידי גד הנביא "עלה הקם לה' מזבח בגורן ארונה היבוסי" והנה כאן מתגלה לו מקום המקדש שכל כך יגע למוצאו, ואכן מכאן והלאה מתקדם ענין המקדש על ידי קנית המקום בכסף חמישים שקלים והכנת החומרים לבניתו (ככתוב בספר דברי הימים).

כמה שאלות עולות כאן: א.כיצד ניתן להבין את הטעות הזאת של דוד ששכח פרשה מפורשת בתורה האוסרת למנות את ישראל? ב.מדוע דוקא מתוך חטא זה מתגלה מקום המקדש?

על השאלה הראשונה עונים חז"ל שכאן נענש דוד מידה כנגד מידה על כך שאמר לשאול "אם הסיתך ה' בי ירח מנחה"(שמואל א' כ"ו) "אמר ר' אלעזר אמר ליה הקב"ה לדוד: מסית קרית לי, הרי אני מכשילך בדבר שאפילו תינוקות של בית רבן יודעים אותו, דכתיב כי תשא את ראש וגו' ונתנו איש כופר נפשו וגו' מיד ויעמוד שטן על ישראל, וכתיב ויסת את דוד בהם לאמר לך מנה את ישראל, וכיון דמניניה ולא שקל מיניהו כופר"(ברכות ס"ב:) כלומר הייתה כאן הכשלה של הקב"ה וכעין הסתה לדבר עבירה. אבל חס וחלילה לקרוא להקב"ה מסית, ובודאי גם מכשלה הזאת הייתה לצורך דבר טוב, ומה הוא?

מובא בילקוט שמעוני שהעונש כאן היה על שלא תבעו את בנין בית המקדש. והוא "דבר הלמד מענינו" שהרי בעקבות החטא מצאו את מקום המקדש והקריבו בו קרבן ופסק הנגף והרמב"ן פירש כן מכח הסברא "שהיה עונש על ישראל בהתאחר בנין בית הבחירה" (רמב"ן קרח, במדבר ט"ז כ"א) ומוסיף לומר, שדוד המלך לקח את אחריות החטא על עצמו ואמר: "הנה אנכי חטאתי ואנכי העויתי ואלה הצאן מה עשו". שמסר נפשו עליהם שלא תפגע בהם מידת הדין אבל האמת היא שהחטא היה כולו שלהם, שלא נתעוררו לבנות את המקדש, שאם היו רוצים בכך היו יכולים לבנותו גם בימי דוד. ואף על פי שנאמר לו שלא יוכל לבנות בית, אבל הם היו יכולים לבנותו אם היו רוצים. ולפי זה מבואר כמין חומר, 'הסית' את דוד בם? משום שהוא היה היחיד שדרש את מקום המקדש וקווה לבנותו והוא עורר עליהם את מידת הדין.

והנה בתרומת מחצית השקל הייתה צריכה לבוא ההתעוררות של הבנין, כפי שהיה במשכן שנמנו בו לבנינו. ודוקא דוד שכל כך רצה לבנות מקדש הוסת על ידי הקב"ה לשכוח ממצות השקלים כדי שלא יהיה הוא מעורר לדבר, אלא יבא הדבר מהם לתרום להקמת המקדש. והדבר מופלא מדוע לא מנה אותם יואב בשקלים, הרי הוא ידע שאסור למנות את ישראל, כמבואר הדבר בכתוב שהדבר היה רע בעיניו. ועשה כל תצדיקי שבעולם כדי להימנע מלספור את ישראל (עין בילקוט שמעוני שם)? אלא שלא הייתה לו תודעה של הקמת המקדש, ולכן לא היה לו את המניע לספור בשקלים כדי לתרום להקמתו, וכיוון שלא הבינו פגע בהם חרון אף ה' והחל הנגף.

(ואפשר שהיה זה כעין הסתה שהסית הקב"ה את שאול לרדוף אחרי דוד, והיה זה בגלל שהעם גם כן דחה אותו , והיו בהם דילטורים שהיו מלשינים תמיד היכן דוד נמצא , ועלידי הרדיפה הבלתי מובנת של שאול היו צריכים הם להתעורר שלא לעבור על "חרפו עקבות משיחך").

שקלים

הרב דוד דב לבנון

ראש בית הדין הרבני באשקלון, רב בית הכנסת "קהילת נעם" בקרית משה, ירושלים.

פסח שני
חודש אייר - אור חוזר של חודש ניסן
ר"ח אייר תש"ס
פסח שני
ירח זיו
ר"ח אייר תשס"ג
ויצא
עבודת הזיווגים
כסלו תשס"ב
ויחי
בקש יעקב לגלות את הקץ
לפרשת ויחי
פרשת ויחי תשס"ב

שקלים

שקלים
הראיה והשמיעה בקבלת התורה
הרב דוד דב לבנון | תשס"ז
שקלים
זכר למחצית השקל ויישוב ארץ ישראל
פרק יט
הרב יהודה זולדן | יד אדר א תשס"ח
שקלים
מחצית השקל לשעה ולדורות
הרב משה גנץ
עניני החג
רישיון דיג בים המלח!
הרב נתנאל יוסיפון | ו' אדר תשפ"ה

שקלים

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

נוסחי תפילה
סדר הדלקת נרות לשבת
הסידור המהיר
לך לך
רעיונות לפרשת לך-לך
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ו-תשס"ב
הפצת יהדות
יום הולדת 60
הרב אליהו ממן | תמוז תשס"ח
נוסחי תפילה
ברכות השחר וברכות התורה - עדות המזרח
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

36 דק'
יסודות הש"ס
ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
הרב דוד ניסים זאגא | י' חשוון תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת לך לך תשפז
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
34 דק'
לך לך
פרשת לך לך – נפרדים לשלום
הרב יצחק חי זאגא | תשרי תשפ"ז
רביבים
מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרה"ג יעקב אריאל
הרב יוסף צבי רימון
הרב ינון גרוסברג
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
הרה"ג חיים שטיינר
הרב נחשון רבינשטיין
הרב משה ברלינר
הרה"ג צבי שכטר

40 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י' חשוון תשפ"ז
36 דק'
יסודות הש"ס
ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
הרב דוד ניסים זאגא | י' חשוון תשפ"ז
48 דק'
אור התנ"ך
מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
הרב נפתלי בר-און | י"א חשוון תשפ"ז
28 דק'
לך לך
הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
הרב חיים בן שושן | י"ב חשוון תשפ"ז
45 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
הרב הראל כהן | ד' חשוון תשפ"ז
1:03
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת לך לך תשפז – לבחור בברית האבות
הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – לך לך
עלון מספר 623
עלון מספר 623
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
רביבים
מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
34 דק'
לך לך
פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
הרב יצחק חי זאגא | תשרי תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
לך לך
מאמר לך לך פז
הרב נתנאל יוסיפון | תשרי תשפ"ז
27 דק'
שם משמואל על הפרשה
היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
הרב חיים כץ | י' חשוון תשפ"ז
30 דק'
שם משמואל על הפרשה
יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
הרב חיים כץ | י' חשוון תשפ"ז
בחירות תשפ"ז
היה לא תהיה - עת לעשות!
הרב אליעזר בן פורת | חשון תשפ"ז
30 דק'
בכורות
בכורות דף ל"ג
הרב אלי סטפנסקי | י' חשוון תשפ"ז
56 דק'
בבא מציעא
שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
הרב חיים כץ | ט' חשוון תשפ"ז
39 דק'
מידות הראי"ה
זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
הרב ש. יוסף וייצן | ח' חשוון תשפ"ז
בחירות תשפ"ז
מנהיגות של נצחון?
הרב אליעזר בן פורת | חשון תשפ"ז