ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
שמח 'אם הבנים שמחה' על ציטוט זה, המהווה יסוד לכל שיטתו בספרו, והביא בספרו (עמ' רנח) סיפור ייחודי המעיד על גדולתו של המגיד מטריסק (שההילולא שלו תחול ב- ב' תמוז). וכך סיפר-
בעת שבא המגיד מטריסק, לביקור ראשון בעיר קראקא, הביאה לו אישה אחת סכום של מאות רובלים. נימקה האישה את המתנה הגדולה והמיוחדת, בכך שהיא בעלת חוב למגיד. לפני כמה שנים, בעת שביקר המגיד בקראקא, היא הייתה חשוכת בנים והמגיד בירך אותה בילדים, ובזכות ברכתו זכתה בילדים, לכן כעת היא מביאה לו סכום זה.
קיבל המגיד את הכסף מהאישה, ופטרה לשלום. התפלאו עוזרי המגיד מאד, שהרי המגיד מבקר לראשונה בקראקא, ואם כן האישה מחליפה אותו במגיד אחר, ונמצא שהמגיד לוקח כסף שאינו מגיע לו.
הרגיש המגיד בפליאתם, וסיפר להם את המעשה הבא – שני תלמידי חכמים, שהיו מתפרנסים בקושי רב, החליטו לעשות מעשה שאינו הגון. באותו זמן, התפרסם הבעל שם טוב בעולם במופתיו וישועותיו. החליטו השניים, שאחד מהם יתחפש לבעש"ט הקדוש והשני יתחפש לעוזר שלו, וביחד ייסעו מעיר לעיר, ואנשים יבואו אליהם לקבל ברכה לישועה, ויתנו להם כסף רב כ'פדיון נפש', וכך יתפרנסו בריווח.
אמרו ועשו, ואכן הרוויחו כסף רב, אך למרבה הפלא גם ברכותיו של הבעש"ט המזויף פעלו את פעולתם, והוא חולל ישועות ומופתים בברכותיו. הבינו השניים, שכנראה כוחות רוחניים שליליים ('סטרא אחרא') פועלים דרכם. כיוון שכך, חששו השניים שמא חלילה גם כוחותיו של הבעש"ט האמיתי מקורם בכוחות שליליים, והחליטו לנסוע אליו.
כשהגיעו השניים לבעש"ט, עוד בטרם פצו את פיהם, אמר להם הבעש"ט – אני באתי לעולם לחזק האמונה של המון ישראל, ולכן קיבלתי כוח לעשות מופתים. כשאתה התחפשת לבעש"ט, הרי אם ברכותיך לא יפעלו, המון העם יכול לטעות ולחשוב שאין כוח הבעש"ט לעשות מופתים, לכן נתתי לך כוח משלי לעשות מופתים.
סיים המגיד מטריסק את סיפורו – כך היה לי עם אישה זו. בא לכאן אדם, שהתחפש והציג עצמו כמגיד מטריסק, ואני נתתי לו כוח שברכותיו יפעלו, נמצא שהכסף על הברכה שייך באמת לי.
סיפור זה מצריך זהירות גדולה, כיוון שהוא יכול להוות כר פורה לזייפנים, ולצערנו בימינו לא חסרים כאלה. אך יש בו גם לימוד חשוב במקרים בהם מדובר בצדיקי אמת.
הצדיק, כוחו אינו רק מצד עצמו, כוחו בא מכוח הציבור ובשביל הציבור. כך מצאנו שנאמר על (התנא) שמואל הקטן, שראוי היה שתשרה עליו שכינה אלא שאין דורו ראוי. מכאן למדנו, שהשכינה שורה על הצדיק לא רק מכוחו העצמי, כי אם מכוח השליחות לבני דורו. כך מצאנו גם אצל ישעיהו הנביא, שנבואתו מתחילה מכוח שאלת הקב"ה – "את מי אשלח, ומי ילך לנו" (ישעיה ו, ז), כי נבואתו מכוח השליחות לעם.
לפיכך, כשם שהצדיק מקבל מכוח העם, כך העם מקבל מהצדיק, עד שלעיתים הצדיק ממש מאציל מרוחו לעם, כמשה ו- 70 הזקנים. (ומצאנו, שמכוח השליחות לעיתים גם מי שאינו ראוי מקבל נבואה, כפרשת נביא השקר הזקן מבית אל – מלכים א, יג).
ומכאן תובנה חשובה לפרשת קורח. קורח מקנא באהרון על זכייתו בכהונה. אמר חידושי הרי"מ – קורח אדם גדול היה, ובשעה שעמד על הדוכן ושר שירת הלויים, זכה למעלות רוחניות רמות. השתוקק קורח להיכנס לקודש הקודשים כאהרון, ולזכות למעלות רוחניות גבוהות עוד יותר. ולא ידע קורח שדווקא בשעה שאהרון נכנס לקודש הקודשים, הרי שקורח על הדוכן זוכה למעלות גבוהות, אולם אם קורח יכנס פנימה – לא יזכה לכלום.
האמת היא, שכשאהרון נכנס פנימה, הוא נכנס בשם כל כלל ישראל, ולפיכך כל כלל ישראל נכנסים עימו.
ויהי רצון שנזכה, ולא תעלה קנאת אדם על ליבנו, ונחוש שלכל יהודי יש תפקיד ייחודי משלו, ומעשיו נעשים בשם כל כלל ישראל!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
