ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
שמח 'אם הבנים שמחה' על ציטוט זה, המהווה יסוד לכל שיטתו בספרו, והביא בספרו (עמ' רנח) סיפור ייחודי המעיד על גדולתו של המגיד מטריסק (שההילולא שלו תחול ב- ב' תמוז). וכך סיפר-
בעת שבא המגיד מטריסק, לביקור ראשון בעיר קראקא, הביאה לו אישה אחת סכום של מאות רובלים. נימקה האישה את המתנה הגדולה והמיוחדת, בכך שהיא בעלת חוב למגיד. לפני כמה שנים, בעת שביקר המגיד בקראקא, היא הייתה חשוכת בנים והמגיד בירך אותה בילדים, ובזכות ברכתו זכתה בילדים, לכן כעת היא מביאה לו סכום זה.
קיבל המגיד את הכסף מהאישה, ופטרה לשלום. התפלאו עוזרי המגיד מאד, שהרי המגיד מבקר לראשונה בקראקא, ואם כן האישה מחליפה אותו במגיד אחר, ונמצא שהמגיד לוקח כסף שאינו מגיע לו.
הרגיש המגיד בפליאתם, וסיפר להם את המעשה הבא – שני תלמידי חכמים, שהיו מתפרנסים בקושי רב, החליטו לעשות מעשה שאינו הגון. באותו זמן, התפרסם הבעל שם טוב בעולם במופתיו וישועותיו. החליטו השניים, שאחד מהם יתחפש לבעש"ט הקדוש והשני יתחפש לעוזר שלו, וביחד ייסעו מעיר לעיר, ואנשים יבואו אליהם לקבל ברכה לישועה, ויתנו להם כסף רב כ'פדיון נפש', וכך יתפרנסו בריווח.
אמרו ועשו, ואכן הרוויחו כסף רב, אך למרבה הפלא גם ברכותיו של הבעש"ט המזויף פעלו את פעולתם, והוא חולל ישועות ומופתים בברכותיו. הבינו השניים, שכנראה כוחות רוחניים שליליים ('סטרא אחרא') פועלים דרכם. כיוון שכך, חששו השניים שמא חלילה גם כוחותיו של הבעש"ט האמיתי מקורם בכוחות שליליים, והחליטו לנסוע אליו.
כשהגיעו השניים לבעש"ט, עוד בטרם פצו את פיהם, אמר להם הבעש"ט – אני באתי לעולם לחזק האמונה של המון ישראל, ולכן קיבלתי כוח לעשות מופתים. כשאתה התחפשת לבעש"ט, הרי אם ברכותיך לא יפעלו, המון העם יכול לטעות ולחשוב שאין כוח הבעש"ט לעשות מופתים, לכן נתתי לך כוח משלי לעשות מופתים.
סיים המגיד מטריסק את סיפורו – כך היה לי עם אישה זו. בא לכאן אדם, שהתחפש והציג עצמו כמגיד מטריסק, ואני נתתי לו כוח שברכותיו יפעלו, נמצא שהכסף על הברכה שייך באמת לי.
סיפור זה מצריך זהירות גדולה, כיוון שהוא יכול להוות כר פורה לזייפנים, ולצערנו בימינו לא חסרים כאלה. אך יש בו גם לימוד חשוב במקרים בהם מדובר בצדיקי אמת.
הצדיק, כוחו אינו רק מצד עצמו, כוחו בא מכוח הציבור ובשביל הציבור. כך מצאנו שנאמר על (התנא) שמואל הקטן, שראוי היה שתשרה עליו שכינה אלא שאין דורו ראוי. מכאן למדנו, שהשכינה שורה על הצדיק לא רק מכוחו העצמי, כי אם מכוח השליחות לבני דורו. כך מצאנו גם אצל ישעיהו הנביא, שנבואתו מתחילה מכוח שאלת הקב"ה – "את מי אשלח, ומי ילך לנו" (ישעיה ו, ז), כי נבואתו מכוח השליחות לעם.
לפיכך, כשם שהצדיק מקבל מכוח העם, כך העם מקבל מהצדיק, עד שלעיתים הצדיק ממש מאציל מרוחו לעם, כמשה ו- 70 הזקנים. (ומצאנו, שמכוח השליחות לעיתים גם מי שאינו ראוי מקבל נבואה, כפרשת נביא השקר הזקן מבית אל – מלכים א, יג).
ומכאן תובנה חשובה לפרשת קורח. קורח מקנא באהרון על זכייתו בכהונה. אמר חידושי הרי"מ – קורח אדם גדול היה, ובשעה שעמד על הדוכן ושר שירת הלויים, זכה למעלות רוחניות רמות. השתוקק קורח להיכנס לקודש הקודשים כאהרון, ולזכות למעלות רוחניות גבוהות עוד יותר. ולא ידע קורח שדווקא בשעה שאהרון נכנס לקודש הקודשים, הרי שקורח על הדוכן זוכה למעלות גבוהות, אולם אם קורח יכנס פנימה – לא יזכה לכלום.
האמת היא, שכשאהרון נכנס פנימה, הוא נכנס בשם כל כלל ישראל, ולפיכך כל כלל ישראל נכנסים עימו.
ויהי רצון שנזכה, ולא תעלה קנאת אדם על ליבנו, ונחוש שלכל יהודי יש תפקיד ייחודי משלו, ומעשיו נעשים בשם כל כלל ישראל!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
