ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עזרא בן מעתוק הכהן ז"ל
בתחילת הפרשה מתגלה מידת החסד של אברהם אבינו במלוא עצמתה. אברהם אבינו אינו עושה חסד מפני שכך צווה, וגם לא משום שהוא מבין באופן שכלי שראוי וטוב לעשות חסד עם הבריות. אברהם אבינו הוא אוהב חסד, החסד אצלו הופך לטבע בריא, עד כדי כך שכאשר אין הוא עושה חסד הוא מרגיש שלא בנח, הוא מחפש היכן ניתן לעשות חסד, רודף חסד, ולכן, גם בהיותו כואב מחמת המילה, אין הוא נרתע מן השמש הקופחת בחוץ, ויוצא הוא לתור אחר אורחים אשר יזכוהו לעשות עימם חסד. על רקע זה, ברור מאליו כי לא יוכל אברהם אבינו להשלים עם גזירת החורבן של סדום, למרות שאנשיה רעים וחטאים. מידת אהבת החסד הטבועה בו דוחפת אותו למסור נפשו להגנת יושבי סדום, וללימוד זכות עליהם.
יצחק וישמעאל
"ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק " 1 . וברש"י שם מפרש - "לשון עבודה זרה... דבר אחר, לשון גילוי עריות... דבר אחר לשון רציחה". בכתוב, לא מבואר שורש העימות בין יצחק לישמעאל, לא ברור על מה נפל הויכוח ביניהם. אולם, מדברי שרה-"כי לא ירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק" 2 , יכולים אנו ללמוד כי הויכוח נפל על עניני ירושת אברהם אבינו. ישמעאל, כבכור, טוען לזכות יתר בנכסי אברהם, ובעיקר, בירושת הארץ. טענה זו גורמת לשרה לדרוש מאברהם במפגיע, באופן בלתי מתפשר - "גרש האמה הזאת ואת בנה" 3 . דרישה זו, גורמת צער רב לאברהם 4 , איש החסד, אוהב הבריות החפץ להיטיב לכל בניו באופן שוה, מבלי להפלות אף אחד מהם. אברהם אינו ממהר להיענות לדרישת שרה, אולם כאן באה ההכרעה האלוקית - "כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה" 5 . הגדרת התפקידים בין בני אברהם אבינו צריכה להיות ברורה: יצחק הוא ממשיך דרכו של אברהם, עליו מוטלת עבודת הקודש של המשך המגמה האלוקית בעולם. ישמעאל, בן האמה, נועד לסייע ליצחק למלא את תפקידו. כאשר יש בלבול בתפקידים וישמעאל דורש לעצמו זכויות שוות בירושת אברהם אין ברירה, כי אם: "גרש את האמה הזאת ואת בנה". מעשה אבות סימן לבנים, גם לנו, כבני אברהם אבינו, מכיון שירשנו ממנו את תכונת אהבת החסד הגדולה שניחן בה, קשה לעכל את הציווי - "גרש את האמה הזאת ואת בנה". ואף-על-פי כן, צריך שיהיה לנו ברור כי למן הרגע שבו יש נסיון של ישמעאל לחרוג מתפקידו המקורי, ולדרוש שויון זכויות בירושת זכותו של אברהם אבינו בארץ הקודש, חל עלינו הציווי האלוקי לשמוע בקול שרה אמנו - "גרש"!
נסיון העקידה
עלינו להבין מה היה הקושי הגדול שבניסיון העקידה. במהלך ההיסטוריה, עדים אנו למקרים רבים בהם מסרו אנשים נפשם, ואת כל היקר להם על-מנת לקדם רעיונות שבהם הם האמינו. אם-כן במה רב כוחה של עקידת יצחק מכל אותם מקרים? מדוע דווקא אברהם אבינו נתייחד ופורסם על עמידתו בניסיון העקידה?
התשובה לשאלות אלו נעוצה בשני הבדלים מרכזיים המבדילים בין כל הדוגמאות למסירות נפש לצורך העמדת רעיונות נשגבים שהיו במהלך ההיסטוריה, לבין עקידת יצחק:
א. משמעות העקידה - כאמור, במהלך ההיסטוריה מסרו אנשים נפשם לצורך קיום רעיונות בהם האמינו, אולם בעקידת יצחק נדרש אברהם למסירות נפש הפוכה לגמרי. העקידה מסמלת עבור אברהם בדיוק את ההפך מכל הרעיונות שדגל בהם ושהטיף להם במשך כל חייו. היא ביטוי להיפך הגמור מאהבת חסד, ואהבת הבריות שאפיינו כל-כך את אברהם אבינו. אברהם אבינו נדרש אם-כן להקריב את היקר לו מכל לא עבור קיום רעיון שבו הוא דוגל, אלא הוא נדרש להקריב את היקר לו מכל תוך רמיסת הערכים המקודשים לו ביותר 6 . דרישה זו הינה קשה ביותר עבור אברהם אבינו, ולכן צוין אברהם לשבח מיוחד על עמידתו בנסיון העקידה.
ב. משמעותו של יצחק עבור אברהם - עבור אברהם אבינו, יצחק הוא הרבה מעבר לבן, יצחק הינו ההבטחה היחידה שיש לאברהם להמשך וקיום מורשתו הרוחנית, דרך שעמל עליה מאה שנה עד הולדת יצחק, ועליה חינך את יצחק בנו, כממשיך דרכו. באין ממשיך, עומד כל מפעלו הרוחני של אברהם אבינו בסכנה. בעקידה אם-כן, נדרש אברהם לא רק למסור את בנו, אלא לסכן את המשך קיום מורשתו הרוחנית. שוב, בניגוד לכל מוסרי הנפש עבור קיום הרעיונות בהם דגלו, נדרש אברהם למסור את היקר לו מכל, ובכך לסכן את קיום דרכו הייחודית אותה סלל, ועליה חינך כל חייו.
על אף הקשיים העצומים הנזכרים, עומד אברהם אבינו בניסיון העקידה. לא רק שהוא מציית לצו האלוקי, אלא הוא מזרז עצמו לקיים את הצו בשמחה ובהידור - "וישכם אברהם בבוקר ויחבוש את חמורו... ויבקע עצי עולה" 7 . את ההכנות לקיום המצווה אין אברהם אבינו מטיל על אחרים, הוא משכים בבוקר לעשותן בעצמו , ואינו ממתין לביקוע העצים במקום המיועד לעקידה, מתוך תקוה שאולי ישתנה רוע הגזירה. ולעומתו, בנו, תלמידו הגדול יצחק אבינו, עולה תמימה שלא יצא מעולם מארץ ישראל, בן שלושים ושבע היה בעת העקידה 8 , ולמרות זאת, לא מנע עצמו מלמסור נפשו עבור קיום רצון בוראו, ומביא עצמו לידי לזהות מוחלטת בין הרצון האישי שלו לרצון האלוקי.
^ 1 בראשית כ"א, ט'.
^ 2 שם, שם, י'.
^ 3 שם.
^ 4 "וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודות בנו" - שם, שם, י"א.
^ 5 שם, שם, י"ב.
^ 6 ראה בדברי הגר"א בפירוש קול אליהו על התורה, סוף פרשת לך-לך, שכתב מעין רעיון זה על ניסיון ברית המילה, ומשליך רעיון זה גם על ניסיון העקידה.
^ 7 בראשית כ"ב, ג'. ראה גם: בראשית רבה נ"ה, י"א; עולת ראי"ה על פס' זה, עמ' פז.
^ 8 ע"פ בראשית רבה נ"ו, י"א.
^ 2 שם, שם, י'.
^ 3 שם.
^ 4 "וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודות בנו" - שם, שם, י"א.
^ 5 שם, שם, י"ב.
^ 6 ראה בדברי הגר"א בפירוש קול אליהו על התורה, סוף פרשת לך-לך, שכתב מעין רעיון זה על ניסיון ברית המילה, ומשליך רעיון זה גם על ניסיון העקידה.
^ 7 בראשית כ"ב, ג'. ראה גם: בראשית רבה נ"ה, י"א; עולת ראי"ה על פס' זה, עמ' פז.
^ 8 ע"פ בראשית רבה נ"ו, י"א.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
