ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
ראש הקבוצה, שהיה מנוסה במלאכה, הציע להם לשנות את ה'דיסק' בגישה היסודית שלהם לפעילות. לטענתו, בני החבורה פנו בביישנות לעוברים ברחוב, מפני שהם לא האמינו שה'מוצר' אותו הם משווקים אכן יועיל ל'לקוחותיהם'.
הוא הדגים לפניהם דרך פעולה אחרת. הוא נטל לידיו ספר תהילים, ואמר – ספר זה עושה לי טוב. בתחינותיו אני שופך את ליבי בשעות מצוקה, ובמזמוריו אני משורר ושמח בחגים וברגעי שמחה. אני מעוניין להעניק מהטוב הזה ליהודי נוסף שאני אוהב. בסיימו את דבריו, הוא נטל את הספר בהתלהבות רבה וניגש ליהודי שעבר ברחוב...
חשיבה זו היא אבן יסוד לא רק ל'הפצות', כי אם גם לחינוך ילדים, ול... פוליטיקה.
טבעו של האדם, שהוא מעוניין להנחיל את דרכו לסביבתו. את ילדינו אנו מחנכים, על סביבתנו אנו משפיעים, ובבחירות אנו מצביעים למפלגה שתפעל להנחלת דרכנו בעיר ובמדינה.
תכונה זו יכולה לבוא משתי נטיות בנפש. האחת היא מידת ה'נצחנות'. האדם רוצה שדרכו תשתלט ותתפשט, וכך תוכח צדקתו, ו'כוחו' יגדל. בדרך זו האדם מעוניין בטובת עצמו ולא בטובת זולתו.
אך יש גם דרך שנייה - האדם רוצה בטובת הזולת. הוא חש שדרכו היא טובה ולכן הוא מעוניין להעניק מהטוב הזה לזולתו.
אומרת המשנה באבות – "הווי מתלמידיו של אהרון... אוהב את הבריות, ומקרבן לתורה". אמר על כך הרצי"ה קוק זצ"ל – לא כתוב אוהב את הבריות על מנת לקרבן לתורה. אסור לאדם לאהוב את הבריות ולעזור להם רק במטרה לקרבם על ידי כך לתורה. אלא צריך האדם לאהוב את הבריות בכל מקרה, ובנוסף – לקרבם לתורה.
אנשים רבים לומדים ממשנה זו, שהקירוב לתורה אינו קשור לאהבת הבריות. אולם מי שמתבונן לעומק במשנה ובדברי הרצי"ה, ומחובר בכל נפשו לנטייה השנייה, הרי שאהבתו לבריות גורמת לו לקרבם לתורה. כשם שמי שאוהב את הבריות עושה עימם צדקה וחסד גשמיים, כך הוא עושה עימם צדקה וחסד רוחניים. מרוב אהבה לבריות, אנו מעניקים להם את הטוב ביותר שיש לנו – דרך התורה הקדושה. איננו אינטרסנטים (כדרך הראשונה), איננו אוהבים את הבריות כדי לקרבם לתורה. להיפך - אנו אוהבים את הבריות בכל תנאי, ולכן אנו מקרבים אותם לתורה.
כך נהג אברהם אבינו, איש החסד ואהבת הבריות. מרוב אהבה, הוא רץ חולה בחום היום לקראת שלושה נוודים עובדי אלילים. כחלק מאהבתו לבריות, הוא הציע לאורחיו מזון גשמי ורוחני. אולם, בטרם 'פתח' לפניהם שולן, הוא הקדים והציע מים לרחיצת הרגליים. "כסבור שהם ערביים המשתחווים לאבק רגליהם, והקפיד שלא להכניס עבודת אלילים לביתו" (רש"י). באהבתו העצומה הוא הקדים לזכותם במצווה, הסרת אלילי הניכר.
אין פלא, שאהבה זו לתורה עברה גם לזרעו אחריו – "כי ידעתיו, למען... יצווה את בניו ואת ביתו אחריו, ושמרו דרך ה'...".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
