ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
מהרמב"ם (נחלות י, ז) עולה שהוא הבין שגמרא זו מדברת אך ורק באופן שאבי היתומים מינה את האפוטרופוס. במקרה כזה, גם אם יש חששות מסוימים, לא יכולים בית הדין להתערב בהחלטת האב, ולסלק את האפוטרופוס. וכותב מגיד משנה שהרמב"ם הבין כך, כי אם מדובר באפוטרופוס שמינו בית דין, הרי שבית הדין חייבים לאתר אדם נאמן וראוי, ואם הסתבר שהם טעו בהערכותיהם, עליהם לסלקו. לכן וודאי שמדובר בגמרא במקרה שבו אבי היתומים מינה את האפוטרופוס.
לעומת הרמב"ם, טור (סימן רצ) כתב שהרא"ש לא חילק בדבריו בין אפוטרופוס שמינה אבי היתומים לבין אפוטרופוס שמינו בית הדין. ים של שלמה (גיטין ה, ט) כותב שאין לטור להביא ראייה מכך שאביו לא חילק, כי 'לא ראיתי אינה ראייה', ואם היה הרא"ש יורד לכך היה סובר כרמב"ם.
אך גם הר"ן על הרי"ף (כו ע"א - ע"ב ד"ה אימור) והרשב"א (בסוגיא ד"ה קא אכיל) כתבו שהרי"ף חלק על הרמב"ם והסיבה שלא מסלקים אדם שיצאו עליו שמועות, היא בגלל שאין לחשוש לשמועות ששומעים על אדם שמוחזק ככשר (וכן כתב המהר"ם ד"פ ד, רמג).
שולחן ערוך (חושן משפט רצ, ה) פסק כדברי הרמב"ם. ורמ"א הביא את סברת הרשב"א להלכה.
הרב גולדשמידט (פד"ר ב עמוד 27) עסק בדיון על אנשים שמונו כאפוטרופסים ומעלו בתפקידם, ותירץ את קושית הר"ן על הרמב"ם, שאף שסתם כך לא מחזיקים שמועות שיצאו על אדם כשר כנכונות, מכל מקום במקרה כזה יש לומר שהמינוי בטל מעיקרו כי בית הדין חייבים לחקור על אודות כל שמועה שיצאה על מי שהם רוצים למנות כאפוטרופוס, ואם יש שמועה כזו, הרי שהמינוי בטל מעיקרו.
חכמת אדם (קמז, כג) למד מדין אפוטרופוס שאם אדם ממנה אדם אחר כגבאי צדקה, ובית הדין רואים שהנתונים של אותו אדם השתנו, הם יכולים לסלק אותו. ומכאן למדו שבכל משרה שאדם ממונה אליה על ידי בית הדין יש לפטרו אם יצאו עליו שמועות שהוא לא מתנהג כראוי בכספים.
סיכום: בגמרא נאמר שאפוטרופוס שיש שמועות שהוא מתנהל בכספי היתומים שלא כשורה לא מסלקים אותו, ונחלקו הראשונים האם מדובר רק כשמינהו אבי היתומים, או גם כשמינוהו בית הדין, מזה למדו האחרונים לדין בעל תפקיד בצדקה, או בכל דבר אחר שנתמנה על פי בית דין שיתכן שיש לסלקו גם אם מדובר רק בשמועות שהוא מועל בתפקידו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
