ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
הגמרא ביארה מהו המקור לכך שמותר לנסות את ה' במצוות הצדקה, אך לא ביארה מה הטעם שמצוות צדקה שונה בזה משאר המצוות?
המאירי מבאר (שם) שאין היתר לתת צדקה כשמטרת הנתינה היא לתועלת של התעשרות, אלא שברור שאדם שמקיים את מצוות הצדקה יתעשר, שהרי מידותיו של ה' הם מידה כנגד מידה, ולכן אם אדם מנסה זה יצליח, אבל אסור לשנות את כוונת המצווה, וכלשונו: "כל לעשות על מנת כך אסור". וכן כתב בשל"ה (מסכת מגילה פרק נר מצוה) שאסור לתת צדקה בשביל להתעשר, אלא שברור שמי שנותן צדקה מתעשר.
לעומתם רס"ג (אמונות ודעות מאמר ז אות א) סובר שמותר לתת צדקה על מנת להתעשר, ולבחון את ה' אם הוא ראוי לעשירות, ואיסור 'לא תנסו' הוא רק לנסות כשאינו מאמין בה' באופן מוחלט, ובוחן האם 'יש ה' בקרבנו אם אין', אבל כשמאמין בה', ורק בוחן אותו במשהו שיש בידו יכולת לעשות, אין כלל איסור, ולדעתו מותרת נתינת צדקה למטרת התעשרות1. לפי דברי רס"ג אפשר לפרש שכוונת הגמרא (ר"ה ג ע"א) שלגוי אסור לתת צדקה על מנת שיחיו בניו, היא משום שהגוי אינו מאמין בה' ורוצה לנסות את ה' כדי לדעת אם להאמין בו, אמנם יהודי מאמין בה' ומנסה את עצמו אם ראוי שיעשה לו נס, ולכן ליהודי מותר לתת צדקה על מנת שיחיו בניו.
שיטה שלישית היא שיטת רדב"ז (שו"ת ח"ג תמא) הסובר שמעיקר הדין היה צריך להיות איסור לנסות גם במצוות הצדקה, אמנם, מפני תקנת עניים, וכדי שיתנו יותר צדקה, תיקנו שיוכלו האנשים לתת צדקה בשביל כדי להתעשר. וכמו כן גם דין הגמרא (ר"ה ד ע"א ופסחים ח ע"א) שאדם יכול לתת 'סלע זו לצדקה בשביל שיחיו בני' ונחשב צדיק גמור, הוא גם משום תקנת עניים. וכן כתב רדב"ז גם בפירושו לרמב"ם (הלכות מתנות עניים ז, י) שהסיבה שכופים על מצוות צדקה אף שמתן שכרה בצידה, היא מאותה סיבה שמותר לנסות, שעושים פעולות עבור תקנת העניים גם אם אינם מהדין.
הרמ"א (יו"ד רמז, ד) פוסק להלכה שמותר לנסות את ה' רק במצוות הצדקה: "אסור לנסות את הקב"ה כי אם בדבר זה שנאמר ובחנוני נא בזאת", אמנם מביא מחלוקת האם הפסוק והגמרא נאמרו רק במעשרות, או גם בכל מצוות צדקה: "וי"א דוקא בנתינת מעשר מותר לנסות הקב"ה אבל לא בשאר צדקה (וכ"כ ר' יונה בספרו שערי תשובה שער ג אות ל)".
סיכום: ג' שיטות יש מדוע מותר לנסות במצוות צדקה: א. מאירי – אסור לנסות גם בצדקה, אלא שבצדקה יש הבטחה מיוחדת. ב. רס"ג – אין איסור כלל לנסות את ה', אלא אם כן מנסה את ה' מחמת חסרון אמונה. ג. רדב"ז – אסור לנסות בכל מצווה אלא שבמצוות הצדקה התירו לנסות לצורך העניים.
_______________________________________________
בנוסף נראה ממנו שאין הבדל בין מצווה זו למצוות אחרות, וזה דין בכל המצוות שאין איסור לנסות את ה' אלא באופן של חוסר אמונה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
