ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
מהרמב"ם (נחלות י, ז) עולה שהוא הבין שגמרא זו מדברת אך ורק באופן שאבי היתומים מינה את האפוטרופוס. במקרה כזה, גם אם יש חששות מסוימים, לא יכולים בית הדין להתערב בהחלטת האב, ולסלק את האפוטרופוס. וכותב מגיד משנה שהרמב"ם הבין כך, כי אם מדובר באפוטרופוס שמינו בית דין, הרי שבית הדין חייבים לאתר אדם נאמן וראוי, ואם הסתבר שהם טעו בהערכותיהם, עליהם לסלקו. לכן וודאי שמדובר בגמרא במקרה שבו אבי היתומים מינה את האפוטרופוס.
לעומת הרמב"ם, טור (סימן רצ) כתב שהרא"ש לא חילק בדבריו בין אפוטרופוס שמינה אבי היתומים לבין אפוטרופוס שמינו בית הדין. ים של שלמה (גיטין ה, ט) כותב שאין לטור להביא ראייה מכך שאביו לא חילק, כי 'לא ראיתי אינה ראייה', ואם היה הרא"ש יורד לכך היה סובר כרמב"ם.
אך גם הר"ן על הרי"ף (כו ע"א - ע"ב ד"ה אימור) והרשב"א (בסוגיא ד"ה קא אכיל) כתבו שהרי"ף חלק על הרמב"ם והסיבה שלא מסלקים אדם שיצאו עליו שמועות, היא בגלל שאין לחשוש לשמועות ששומעים על אדם שמוחזק ככשר (וכן כתב המהר"ם ד"פ ד, רמג).
שולחן ערוך (חושן משפט רצ, ה) פסק כדברי הרמב"ם. ורמ"א הביא את סברת הרשב"א להלכה.
הרב גולדשמידט (פד"ר ב עמוד 27) עסק בדיון על אנשים שמונו כאפוטרופסים ומעלו בתפקידם, ותירץ את קושית הר"ן על הרמב"ם, שאף שסתם כך לא מחזיקים שמועות שיצאו על אדם כשר כנכונות, מכל מקום במקרה כזה יש לומר שהמינוי בטל מעיקרו כי בית הדין חייבים לחקור על אודות כל שמועה שיצאה על מי שהם רוצים למנות כאפוטרופוס, ואם יש שמועה כזו, הרי שהמינוי בטל מעיקרו.
חכמת אדם (קמז, כג) למד מדין אפוטרופוס שאם אדם ממנה אדם אחר כגבאי צדקה, ובית הדין רואים שהנתונים של אותו אדם השתנו, הם יכולים לסלק אותו. ומכאן למדו שבכל משרה שאדם ממונה אליה על ידי בית הדין יש לפטרו אם יצאו עליו שמועות שהוא לא מתנהג כראוי בכספים.
סיכום: בגמרא נאמר שאפוטרופוס שיש שמועות שהוא מתנהל בכספי היתומים שלא כשורה לא מסלקים אותו, ונחלקו הראשונים האם מדובר רק כשמינהו אבי היתומים, או גם כשמינוהו בית הדין, מזה למדו האחרונים לדין בעל תפקיד בצדקה, או בכל דבר אחר שנתמנה על פי בית דין שיתכן שיש לסלקו גם אם מדובר רק בשמועות שהוא מועל בתפקידו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
