ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- יסודות האמונה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
כך היא עבודת ה' של עמ"י. הם מצווים לעלות שלוש פעמים בשנה מכל מקום ומקום בו הם נמצאים, אל המקום המיוחד לביהמ"ק. בעלייה זו יש טירחה מרובה והוצאות רבות, והם מקיימים אותה בכל זאת בשמחה ובצהלה. ישראל מצווים להפריש מעשר ראשון ומעשר שני או מעשר עני ולהביא קרבנות ולוותר על יבול השדה בשנת השמיטה וביובל, להוציא הוצאות על שבת וימים טובים ולשבות בהם, להביא קרבנות שונים ולשמור על דיני טומאה וטהרה. כל המצוות האלו דורשות מאדם מאמץ כביר, הכל על-פי הדרכה מפורטת מאת ה' נותן התורה. כך, בשלמות חיים כזאת, בעבודה שמקיפה את כל החיים והיא נעשית מתוך חשק פנימי באהבה ובשמחה - כך היא עבודת ה' של עמ"י, כך נהגו ישראל מאז בואם ל ארץ-ישראל וכל ימי בית ראשון ובית שני במשך כ1300- שנה. ואילו הלכו ישראל בדרך הישר, כי אז היה הסדר הזה נוהג תמיד, כימי השמים על הארץ.
כאשר שמע זאת מלך כוזר, תמה: איזו אומה יכולה לשמור סדר מצוות כזה, חובות מרובים כאלה? אמר לו החבר: ציבור, אשר השכינה שורה בתוכו ומשגיחה עליו, והוא רואה ונוכח מיד במציאות ההשגחה האלוקית, הוא יכול לעמוד בחובות הגדולים האלה. את ההשגחה האלוקית אפשר לראות בעונשה של מרים שחלתה בצרעת מיד כאשר דיברה במשה. בעונש של נדב ואביהוא שהקריבו אש זרה ומיד נענשו. בכלל, כל צרעת הבתים, הבגדים והאדם היתה תופעה על טבעית, זו אינה מחלה נורמלית, והיה ניכר בה העונש מאת ה'. כל אלו העונשים מבליטים את השראת השכינה בישראל.
צא וראה מה אירע לישראל כאשר חטא עכן שלקח מן החרם, איש אחד מתוך 600,000 איש חטא, ובחטאו נענשו כל ישראל. העונשים הגלויים, המיידיים, מראים את ההשגחה האלוקית על ישראל ושהשכינה שרויה בישראל.
הווי אומר: התשובה לשאלה - איך אפשר לעם לעמוד בדרישות גבוהות כאלה. התשובה היא: עם מיוחד הוא עמ"י, הוא אינו עם רגיל, השכינה שורה בישראל, זה גורם לו זכויות וגם חובות. החובות הרבים מראים את המעלות שלו. כשהעם חש כולו בהשראת השכינה בתוכו, יש לו כוחות גדולים לחיות חיים קדושים, חיים טהורים.

יסודות האמונה (52)
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
41 - 40. שכר ועונש בעבודת השם
42 - 41. ידיעת חכמות העולם
43 - 42. מעלות לשון הקודש
טען עוד
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.














