ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- יסודות האמונה
- משפחה חברה ומדינה
- התבוננות אמונית
- לאור ספר הכוזרי
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
כאשר שמע כל זאת מלך כוזר, אמר אל החבר: אם כן, הלא אתה עובר על מצוות התורה אם אינך עולה, ואם אינך עושה את א"י למקום חייך ולמקום מותך. בתפילתך אתה אומר: "רחם על ציון כי היא בית חיינו". אתה אומר שאתה מאמין שהשכינה תשוב לשכון בארץ ואתה לא עולה. אפילו לו הייתה לארץ רק המעלה ששרתה בה שכינה במשך 900 שנה בזמן ביהמ"ק הראשון והשני. מעלה זו בלבד דיה שאדם משתוקק לעלות לארץ. אם כן מדוע אתה החבר גר בחו"ל ואינך עולה לארץ? שאל מלך כוזר. והמשיך: איך אפשר לא לעלות לארץ שאתה אומר שהיא נקראת "שער השמים" ואפילו הגויים חושבים שהנשמות עוברות דרך א"י בדרכן לשמים, כך חושבים הנוצרים. גם המוסלמים מאמינים כי הארץ הזאת היא מקום ממנו הועלו הנביאים לשמים, וכל בני-אדם מכוונים בתפילה אל המקום הזה, ולכולם הוא מקום עליה לרגל. אם כן מדוע אתה וכל בני ישראל לא עולים היום? האם אין זו צביעות להתפלל ולכרוע ולהשתחוות לנוכח ארץ ישראל ולא לעלות אליה? כך שאל מלך כוזר את החבר.
והחבר השיב: אכן, אכן הצדק איתך. אכן מצאת מקום חרפתי, מה נאמר ומה נדבר. בגלל חולשה זו, בגלל ההתרשלות שלנו שלא עלינו לא"י בזמן ביהמ"ק השני, לא התקיים היעוד הגדול שיעד הקב"ה לבית השני כדברי הנביא: "רוני ושמחי בת ציון כי הנני בא ושכנתי בתוכך נאום ה'". אילו עלו הייתה השכינה שורה בתוכם כבימי בית ראשון. אילו נענו לקריאה ושבו לארץ בנפש חסדה. אך לא כך היה, רק מקצתם עלו, ואילו רובם והחשובים שבהם נשארו בבבל. התרגלו לגלות ולשעבוד ולא רצו להיפרד מבתיהם ועסקיהם. ובגלל זאת לא נתקיימו היעודים שיעד ה' לבית השני בשלמות. וההבטחות האלוקיות נתקיימו רק במידה מצומצמת לפי מיעוט התעוררותם. אילו היינו מוכנים להתקרב אל ה' אלוקי אבותינו בלב שלם, כי אז היה ה' יתברך מושיענו כאשר הושיע את אבותינו במצרים. עכשיו שאין הדבר כן, מה שאנו אומרים בתפילותינו: "השתחוו להר קדשו השתחוו להדום רגליו" ו"המחזיר שכינתו לציון" וכדומה, אינו כי אם כדיבור התוכי וצפצוף הזרזיר ללא כוונת הלב.
אתה צודק מלך כוזר, ההשארות של ישראל בחו"ל זו חולשה, זהו חסרון, זו חרפה שצריך להסירה.
יסודות האמונה (52)
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
28 - 28. ביטוי מעלת א"י עם עם ישראל בלבד
29 - 29. "מצאת מקום חרפתי" - החיים בגולה
30 - 30. המשך ביאור מעלת א"י
טען עוד
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
