ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
חוויה של ציבור
רוב הברכות והתפילות מנוסחות בלשון רבים. נוסח "לשם ייחוד" שבתחילת התפילה מדבר "בשם כל ישראל" על חיבור הקדוש ברוך הוא והשכינה, לא על הקדוש ברוך הוא ואני.
האר"י הקדוש תיקן לקבל עלינו את מצוות "ואהבת לרעך כמוך" כהכנה לתפילה. כנראה שלבוא לדבר עם הקדוש ברוך הוא לבד זה לא כזה להיט. וגם רוב הבקשות בתפילת שמונה־עשרה אינן פרטיות אלא כלל ישראליות: גאולה, קיבוץ גלויות, מערכת המשפט ועוד. ומשום מה, גם צדיקים גמורים מתוודים בלשון רבים על חטאים שלא עשו מעולם – מכיוון שכולנו בסירה אחת,
כולנו נשמה אחת.
פרטים חשובים מאוד בתור אברים של גוף גדול. אי־אפשר בלי חווית הפרט, ואי־אפשר לנתק אותו מההקשר הגדול שלו.
קרוב אליך (664)
רבנים שונים
78 - חבל מתחת לספסל
79 - עבודה שבלב ותפילה במניין
80 - נפשי בשאלתי
טען עוד
לא אנחנו קובעים איך תפילה צריכה להיראות, אלא ה' קובע. ומההלכה המחייבת תפילה במניין אנחנו יכולים ללמוד הרבה על עצמנו, על הזהות שלנו, ועל איך הקדוש ברוך הוא מסתכל עלינו.
התנגשות חזיתית
התפילה במניין חשובה עד שנפסק שלפעמים, כשמאחרים לתפילה, יש לדלג חלקים מסוימים ממנה על־מנת "לתפוס" את המניין. פוסקים בודדים אוסרים את הדילוג, ובמיוחד מגונה הדבר לפי הקבלה ועל זה נאמר שזה עלול להפוך את צינורות השפע. לפי אותם פוסקים ולפי הסוד זהו בעצם מקרה שבו התפילה במניין "מתנגשת" עם עיקרה של התפילה שהוא עבודה שבלב! ולכן לשיטת החסידות עדיף שלא לדלג בהסתמך על הפוסקים האוסרים זאת. הרבי מליובאוויטש כותב שאף לנוהגים לפי הדין הפשוט שצריך לדלג, אין ללמד את הצעירים את הדין הזה(!) על־מנת שלא יבואו לזלזל בתפילה ולסמוך על דילוגים.
כשהחזן ממהר...
מקרה נוסף שבו החסידות מעודדת להתפלל ביחידות הוא כשהחזן ממהר ביותר. אז ההדרכה היא להתחיל עם המניין ולהמשיך בקצב הלב. כאשר הכוונה מתנגשת בוודאות עם התפילה בציבור, הכוונה קודמת, ומכיוון שהתחילו עם הציבור ואף עונים לקדיש, קדושה וברכו יש בזה מעין תפילה בציבור.
הדבר מפורש גם בפוסקים, בשערי תשובה סימן נ"ב סק"א: "מי שדרכו להתפלל במתון ובכוונה ואף שבא בתחילת התפילה אין יכול להתפלל בשוה, לא יועיל להתפלל עמהם יחד כיון שהוא מתנהל לאט ובמתון, ואם יתפלל בשוה עמהם יפסיד הכוונה, מותר לו להתפלל על הסדר... וכל לבבות דורש ה'".
וגם אם החזן אינו ממהר במיוחד, מדי פעם נוהגים ההולכים בדרך החסידות להאריך בתפילה בשפיכת הנפש ובקצב אישי, ובפרט בשבת שכולה קודש לתפילה ולהתעלות הרוח. על כך אמרו החסידים שתפילה במניין היא לפני הכל עם ה"מניין שבנפש" – עשרת כוחות הנפש. תפילה בציבור היא גם במשמעות של לצבור את כל הדעות, הרגשות והמעשים ולקרב אותם אל ה'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
