- מדורים
- קרוב אליך
לפרוק ולהתרפק
בלימוד התורה "דודי לי" ויורד עד אלי עם תורתו, אבל בתפילה אני מתעלה אליו, "אני לדודי". ה"אני" מתקרב לקדוש ברוך הוא, עולה בסולם מלמטה למעלה, ה"אני" כולו, עם האגו ועם כל חדרי הלב.
מה שאנחנו משתדלים ולא מצליח לנו כל היום יכול כן להצליח בתפילה, כי היא דומה לניתוח לב פתוח. תיקון האדם הוא בתפילה, לכן לפעמים נקראת התפילה "עבודה" סתם, ללא כל מילה נוספת. כי זהו הזמן של העבודה, לעבד, לשנות ולתקן.
ותפילה באלול על אחת כמה וכמה. התפילה באלול היא סיכום שאנחנו עורכים למצב הנפשי שלנו בשנה האחרונה. בתפילה אנחנו חושבים על מה שיש לנו ועל מה שעדיין חסר. זה הזמן לפרוק, להתפרק, להתמלא ולהתרפק.
תמיד לשמה

קרוב אליך (586)
הרב שבתי סלביטיצקי
103 - שיבת החשק
104 - תפילתו אומנותו
105 - למה וכיצד מקימים חבורה?
טען עוד
בתפילה כל זה לא שייך. בכל דרגה שנהיה בה, התפילה היא ביטול הישות, בקשה מה' וחיבור הלב. מטופש להתמלא בגאווה מתפילה מוצלחת ואין דבר כזה להתפלל על מנת לקנטר. לא צריך לחדש חידושים בתפילה ואין צורך להזהיר להתפלל "לשמה". הסיבה הפנימית לשוני בין תורה לתפילה היא שתנועת הנפש של התפילה היא של ניתוק ויציאה מהמציאות, לעומת לימוד התורה בה תנועת הנפש היא של חיבור הקדושה למציאות האדם ולהבנתו, כאן יש חשש וצריך זהירות עד כמה יהיה זה "לשמה".
תפילה נעלית מתורה
בחסידות מופיע שהתפילה נעלית מהתורה משום שישראל קדמו לתורה (עוד לפני שישראל הם למען התורה, התורה היא למען עם ישראל) והתפילה היא הביטוי הישיר של נשמות ישראל. הדבר בא לידי ביטוי גם באופן מעשי: תפילה מינימלית ארוכה מלימוד תורה מינימלי. על אף שללימוד התורה אין גבול "ובהם נהגה יומם ולילה", הרי שבפרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית יוצא אדם ידי חובתו. בתפילה, לעומת זאת, המינימום ההכרחי גדול יותר, ברכות קריאת שמע, שמונה עשרה ועוד. גם חיוב העמידה בחלק מהתפילה מורה על התבטלות כלפי מעלה, לעומת לימוד התורה שאינו מחייב עמידה.
תורתו אומנותו
ולמרות כל זה, מי ש"תורתו אומנותו" כרבי שמעון בר יוחאי, פטור מתפילה. אם אדם לא מפסיק מלימוד תורה ודבק בה לחלוטין, תורתו מכילה גם את מעלת התפילה, היא נוגעת בנשמתו עד הסוף והוא בביטול מוחלט לה' בלימודו.
בכל לימוד תורה יש דבקות גדולה מאוד, כי האדם מכניס את ה' ממש אל תוכו פנימה, ומבחינה זו התורה נעלית מהתפילה, בה אנחנו שואפים אל ה' אך לא תופסים אותו ממש. הבעיה היא רק שבדרך כלל, לימוד מצריך ריכוז בלימוד עצמו ולא מותיר מקום לעיסוק באותו הזמן בעצמו בדביקות וב"ביטול היש".
מי ש"תורתו אומנותו" או מי שהתפלל טוב טוב לפני הלימוד, יכול לזכות במעלת התפילה גם בתוך התורה. אך לנו, הרגילים, מצפה התפילה כגשר נפלא אל ה' יתברך. ובפרט בימי אלול.
איך נראית נקמה יהודית?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מה הייעוד של תורת הבנים?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
ברכות השחר למי שהיה ער כל הלילה
הלכות קבלת שבת מוקדמת
למה ללמוד גמרא?
כיצד הופכים את צום עשרה בטבת לששון ולשמחה?
פיתרון יוסף לחלומו של פרעה
חידוש כוחות העולם
מה צריך לעשות בשביל לבנות את בית המקדש?

חמדת השבת: קדימה בין פירות שבעת המינים
הרב בצלאל דניאל | שבט תשפ"ה
"אתה בראתה", "אתה יצרתה", אתה נפחתה בי", "ואתה משמרה בקרבי"
עולת ראיה – המשך השכמת הבוקר
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ח כסליו תשפ"ה
