ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
לפרוק ולהתרפק
בלימוד התורה "דודי לי" ויורד עד אלי עם תורתו, אבל בתפילה אני מתעלה אליו, "אני לדודי". ה"אני" מתקרב לקדוש ברוך הוא, עולה בסולם מלמטה למעלה, ה"אני" כולו, עם האגו ועם כל חדרי הלב.
מה שאנחנו משתדלים ולא מצליח לנו כל היום יכול כן להצליח בתפילה, כי היא דומה לניתוח לב פתוח. תיקון האדם הוא בתפילה, לכן לפעמים נקראת התפילה "עבודה" סתם, ללא כל מילה נוספת. כי זהו הזמן של העבודה, לעבד, לשנות ולתקן.
ותפילה באלול על אחת כמה וכמה. התפילה באלול היא סיכום שאנחנו עורכים למצב הנפשי שלנו בשנה האחרונה. בתפילה אנחנו חושבים על מה שיש לנו ועל מה שעדיין חסר. זה הזמן לפרוק, להתפרק, להתמלא ולהתרפק.
תמיד לשמה
קרוב אליך (663)
הרב שבתי סלביטיצקי
91 - שיבת החשק
92 - תפילתו אומנותו
93 - למה וכיצד מקימים חבורה?
טען עוד
בתפילה כל זה לא שייך. בכל דרגה שנהיה בה, התפילה היא ביטול הישות, בקשה מה' וחיבור הלב. מטופש להתמלא בגאווה מתפילה מוצלחת ואין דבר כזה להתפלל על מנת לקנטר. לא צריך לחדש חידושים בתפילה ואין צורך להזהיר להתפלל "לשמה". הסיבה הפנימית לשוני בין תורה לתפילה היא שתנועת הנפש של התפילה היא של ניתוק ויציאה מהמציאות, לעומת לימוד התורה בה תנועת הנפש היא של חיבור הקדושה למציאות האדם ולהבנתו, כאן יש חשש וצריך זהירות עד כמה יהיה זה "לשמה".
תפילה נעלית מתורה
בחסידות מופיע שהתפילה נעלית מהתורה משום שישראל קדמו לתורה (עוד לפני שישראל הם למען התורה, התורה היא למען עם ישראל) והתפילה היא הביטוי הישיר של נשמות ישראל. הדבר בא לידי ביטוי גם באופן מעשי: תפילה מינימלית ארוכה מלימוד תורה מינימלי. על אף שללימוד התורה אין גבול "ובהם נהגה יומם ולילה", הרי שבפרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית יוצא אדם ידי חובתו. בתפילה, לעומת זאת, המינימום ההכרחי גדול יותר, ברכות קריאת שמע, שמונה עשרה ועוד. גם חיוב העמידה בחלק מהתפילה מורה על התבטלות כלפי מעלה, לעומת לימוד התורה שאינו מחייב עמידה.
תורתו אומנותו
ולמרות כל זה, מי ש"תורתו אומנותו" כרבי שמעון בר יוחאי, פטור מתפילה. אם אדם לא מפסיק מלימוד תורה ודבק בה לחלוטין, תורתו מכילה גם את מעלת התפילה, היא נוגעת בנשמתו עד הסוף והוא בביטול מוחלט לה' בלימודו.
בכל לימוד תורה יש דבקות גדולה מאוד, כי האדם מכניס את ה' ממש אל תוכו פנימה, ומבחינה זו התורה נעלית מהתפילה, בה אנחנו שואפים אל ה' אך לא תופסים אותו ממש. הבעיה היא רק שבדרך כלל, לימוד מצריך ריכוז בלימוד עצמו ולא מותיר מקום לעיסוק באותו הזמן בעצמו בדביקות וב"ביטול היש".
מי ש"תורתו אומנותו" או מי שהתפלל טוב טוב לפני הלימוד, יכול לזכות במעלת התפילה גם בתוך התורה. אך לנו, הרגילים, מצפה התפילה כגשר נפלא אל ה' יתברך. ובפרט בימי אלול.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
