- מדורים
- קרוב אליך
מ"הללי נפשי" ל"כל הנשמה"
אף שקשה לתת כותרת ממצה לכל מזמור, ניתן לציין מאפיינים בולטים.
המזמור הראשון (קמו) מתחיל באדם היחיד, בתלותו המוחלטת בה' עושהו אשר ביכולתו להוציאו מכל מצוקותיו. ה' עוזר לעשוקים, לכפופים, לרעבים, לאסורים, לצדיקים, לגר, ליתום ולאלמנה. כל אחד ואחד מושגח בהשגחה פרטית המיוחדת לו.
המזמור השני (קמז) עובר לעם ישראל כולו ולירושלים - העיר שכולה קודש לה'. בפרק זה יש גם יותר התייחסות לחוקי הטבע הכלליים מאשר למצבו הספציפי של כל פרט ופרט. חוקי הטבע הם בעצם השומרים שהציב הקדוש ברוך הוא כהגנה עלינו, בנוסף להשגחה הפרטית שיש על כל יצור לעצמו.
המזמור השלישי (קמח) מדבר על הבריאה כולה לפרטיה, דומם, צומח, חי ומדבר. הבריאה בטלה אל ה' ותלויה בחסדו. החלק הראשון של הפרק הוא הלל של צבא השמים על כל פרטיו, והחלק השני הוא ההלל העולה מן הארץ על שלל פרטיה.
קרוב אליך (585)
הרב יהושע שפירא
169 - אנרגיה מתחדשת
170 - היקום כולו מריע!
171 - אם יש לי נשמה אלוקית אין סופית, למה היא מסתתרת כל כך?
טען עוד
המזמור החמישי (קנ) הוא שירה נפלאה ומסכמת של כל קולות השיר כולם כלפי ה'.
"כמו יצירה מוזיקאלית פותחים מזמורים אלו בצללים חרישיים של קול בודד, קולו של יחיד, העומד לבדו מול בוראו, 'הללי נפשי את ה'. חוזק הקול והצליל מתגברים כאשר יותר ויותר קולות מצטרפים אל מקהלת המשבחים תהילת א־ל. הסיומת של רינת המקהלות מגיעה לשיאה כאשר היקום כולו מריע בקול רננים – 'כל הנשמה תהלל י־ה'" (הרב ניסן מינדל, ואני תפילתי).
סדר ההשתלשלות
האדמו"ר הזקן מסביר את הסדר שבפרק האחרון: "הללו א־ל בקודשו" הוא הלל לדרגה הקדושה המופרשת מאיתנו, שאין לנו בה שום השגה.
ממנה נמשך השפע דרך הילול "רקיע עוזו", הם המסכים שבינינו ובינו; מסכים שאמנם חוצצים, אך בד בבד מאפשרים לנו לקבל את האור אותו הם מסננים עבורנו.
בהמשך, האור אכן נמשך "בגבורותיו", עם הרבה צמצום, אך רק בזכות ההקטנה הזו אנו מרגישים ומשיגים את "רוב גודלו" הנחשף לעינינו, ריבי רבבות ברואים מכל הסוגים.
מתוך התבוננות בהשתלשלות האין סוף עד אלינו, מהללת הבריאה "בתקע שופר", כמו בתקיעת השופר בראש השנה, יש כאן חזרה בתשובה עמוקה. כל הבריאה משתוקקת לחזור בתשובה אל מקורה, ומהללת "בנבל וכינור, בתוף ובמחול, במינים ועוגב". כלי נגינה וקולות שמביעים השתפכות וכמיהה, היקום כולו מאוחד בגעגוע לה' יתברך.
"כל הנשמה תהלל י־ה הללוי־ה".
עשר ספירות
עשרת ההילולים שבפרק זה מכוונים כנגד עשר הספירות, מ"הללו אל בקודשו" שכנגד ספירת החכמה ועד ל"הללוהו בצלצלי תרועה" שכנגד ספירת המלכות. הדברים מבוארים בספרי החסידות, ומתוכם למדים אנו שהפרק הזה כולל את כל סדר ההשתלשלות והקשרים שבין הקדוש ברוך הוא ועולמו, ואין מתאים ממנו לחתום את התהילים ואת עיקרם של פסוקי דזמרה.
למה ללמוד גמרא?
לאן המריבות בתוך עם ישראל מובילות אותנו?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
ארץ החיים – הקשר המיוחד שלנו לארץ
לקום מהתחתית של התחתית
הנס של השמן המיוחד של יעקב אבינו
האם מותר לפנות למקובלים?
איך הסדר המוכתב מהווה חירות?
עשרה בטבת - התחלת ההתחלות
מהי המלכות שיש בכתר התורה?
סוד ההתחדשות של יצחק
"והוא היה והוא הווה"
עולת ראיה- אדון עולם 4
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ב חשוון תשפ"ה
