ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- מועדים
- לזמן הזה - יום ירושלים
"אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד, כי רצו את אבניה ואת עפרה יחוננו" (תהילים קב, יד-טו), זאת אומרת, ירושלים לא תבנה כי אם כאשר ישתוקקו אליה בני ישראל תכלית תשוקה, עד אשר יחוננו את אבניה ואת עפרה.
כעת בידינו הדבר. אנחנו יכולים להראות את חיבתנו הגדולה לירושלים, לבוא לבקר בה, לחונן את אבניה ואת עפרה, בזה אנו פועלים הרבה. ומי שבידו לפעול במעשים גדולים יותר, להשתתף ברכישת בתים בירושלים העתיקה, בעיר דוד ובכל סביבותיה, הוא קרוא לפעול ולעשות.
התורה ציוותה אותנו במצווה מיוחדת של עליה לרגל לירושלים ולבית המקדש שלוש פעמים בשנה. אף על פי שלדאבון ליבנו בית המקדש חרב ואין אנחנו יכולים לקיים מצווה זו כמאמרה, בוודאי נכון לבטא את תקוותנו ורצוננו שיבנה בית המקדש במהרה בימינו, אז נוכל לקיים המצווה בשלמותה. בינתיים אנו יכולים וגם צריכים להשתדל ולבוא ברגל לירושלים לספוג את הקדושה שעדיין נמצאת בה גם בחורבנה, לסוב את ציון ולהקיף אותה, ולהתפלל על יד שריד בית מקדשנו שהשכינה לא זזה ממנו.
מה טוב אילו קמו אנשי מעשה, אנשי ארגון אוהדי ירושלים, ויארגנו "מבצע פסח בירושלים" - למלא את ירושלים באורחים בפסח, לארגן אירוח בכל הישיבות ומוסדות החינוך בירושלים בפסח, לקיים ימי עיון ושיעורים בנושא ירושלים והמקדש באולמות הגדולים שבירושלים, לעשות את חג הפסח כפי שהוא צריך להיות - חג של התקדשות והתרוממות רוחנית. אם לא ניתן לחוות ולהראות ממש בבית המקדש, אזי לעסוק בתוכן הרוחני של ירושלים ולהתרומם ולספוג מקדושת ירושלים.
כמובן כאן המקום לשוב ולבטא את הזעזוע וההסתייגות מהרעיון המוזר לנסוע לחוץ לארץ לפסח. דומה שאין דבר יותר מעוות מלנסוע לחגוג את הפסח בחוץ לארץ, בטומאת ארץ העמים, שבכל רגע שאדם נמצא בחוץ לארץ הרי הוא כמי שאין לו אלוה וכמי שעובד עבודת כוכבים, כפי שאמר דוד כאשר ברח לחוץ לארץ: "כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד אלוקים אחרים" (שמואל א כו, יט; כתובות קי, ב). בימי החג הנקראים מקראי קודש, הננו קרואים להתקרב למקום הקודש, לארץ ישראל ולירושלים ולא להתרחק חס וחלילה מהקדושה. והנני שב לראשית דברי - בתקופה זו שאנו נמצאים בעיצומו של המאבק על ירושלים הננו קרואים לחונן את ירושלים בפועל! ובזה יכולים הכול לפעול ולהשתתף, לבוא ולהביע את חיבתנו אליה, ובזה היא נקנית (ראה והגדת לבנך, עמ' 61-59).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
