ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- מועדים
- לזמן הזה - יום ירושלים
"אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד, כי רצו את אבניה ואת עפרה יחוננו" (תהילים קב, יד-טו), זאת אומרת, ירושלים לא תבנה כי אם כאשר ישתוקקו אליה בני ישראל תכלית תשוקה, עד אשר יחוננו את אבניה ואת עפרה.
כעת בידינו הדבר. אנחנו יכולים להראות את חיבתנו הגדולה לירושלים, לבוא לבקר בה, לחונן את אבניה ואת עפרה, בזה אנו פועלים הרבה. ומי שבידו לפעול במעשים גדולים יותר, להשתתף ברכישת בתים בירושלים העתיקה, בעיר דוד ובכל סביבותיה, הוא קרוא לפעול ולעשות.
התורה ציוותה אותנו במצווה מיוחדת של עליה לרגל לירושלים ולבית המקדש שלוש פעמים בשנה. אף על פי שלדאבון ליבנו בית המקדש חרב ואין אנחנו יכולים לקיים מצווה זו כמאמרה, בוודאי נכון לבטא את תקוותנו ורצוננו שיבנה בית המקדש במהרה בימינו, אז נוכל לקיים המצווה בשלמותה. בינתיים אנו יכולים וגם צריכים להשתדל ולבוא ברגל לירושלים לספוג את הקדושה שעדיין נמצאת בה גם בחורבנה, לסוב את ציון ולהקיף אותה, ולהתפלל על יד שריד בית מקדשנו שהשכינה לא זזה ממנו.
מה טוב אילו קמו אנשי מעשה, אנשי ארגון אוהדי ירושלים, ויארגנו "מבצע פסח בירושלים" - למלא את ירושלים באורחים בפסח, לארגן אירוח בכל הישיבות ומוסדות החינוך בירושלים בפסח, לקיים ימי עיון ושיעורים בנושא ירושלים והמקדש באולמות הגדולים שבירושלים, לעשות את חג הפסח כפי שהוא צריך להיות - חג של התקדשות והתרוממות רוחנית. אם לא ניתן לחוות ולהראות ממש בבית המקדש, אזי לעסוק בתוכן הרוחני של ירושלים ולהתרומם ולספוג מקדושת ירושלים.
כמובן כאן המקום לשוב ולבטא את הזעזוע וההסתייגות מהרעיון המוזר לנסוע לחוץ לארץ לפסח. דומה שאין דבר יותר מעוות מלנסוע לחגוג את הפסח בחוץ לארץ, בטומאת ארץ העמים, שבכל רגע שאדם נמצא בחוץ לארץ הרי הוא כמי שאין לו אלוה וכמי שעובד עבודת כוכבים, כפי שאמר דוד כאשר ברח לחוץ לארץ: "כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד אלוקים אחרים" (שמואל א כו, יט; כתובות קי, ב). בימי החג הנקראים מקראי קודש, הננו קרואים להתקרב למקום הקודש, לארץ ישראל ולירושלים ולא להתרחק חס וחלילה מהקדושה. והנני שב לראשית דברי - בתקופה זו שאנו נמצאים בעיצומו של המאבק על ירושלים הננו קרואים לחונן את ירושלים בפועל! ובזה יכולים הכול לפעול ולהשתתף, לבוא ולהביע את חיבתנו אליה, ובזה היא נקנית (ראה והגדת לבנך, עמ' 61-59).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
