ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- מועדים
- לזמן הזה - יום ירושלים
מורי ורבותי, הגענו לשלב חדש במלחמת ששת הימים. אנחנו נמצאים בעצומה של מלחמה (מבצע "חומת מגן"), ומרן הרב למד אותנו שיש "אורות המלחמה". "ה' איש מלחמה" (שמות טו, ג), ריבונו של עולם "בעל מלחמות" ו"מצמיח ישועות". מלחמה זו כנגד הטרור הערבי גורמת לבירור עמוק בתוכנו, להעמיק את הזהות העצמית שלנו, ולבירור עניינה של הארץ הזאת, ארץ ה', ארץ ישראל.
הטרור הערבי נובע מהתחושה של הערבים שהארץ הולכת ונכבשת על ידי עם ישראל, ומתיישבת בישובים יהודים, והם אינם יכולים לעצור את התהליך האלוקי הזה. זה מביא אותם למעשי ייאוש. המחבלים המתאבדים מבטאים את תהליך ההתאבדות הכללי שלהם. מעשי הטרור האיומים, הבלתי אנושיים, אלו פרפורי גסיסה של הקיום שלהם בארץ. לבני ישמעאל היו זכויות מסוימות שאפשרו להם להיות בארץ ישראל כשהייתה הארץ שוממה בזכות היותם נימולים. אך מפני שמילתם ריקנית ולא נעשית בשלמות, הזכות שלהם להיות בארץ ישראל היא רק כשהארץ הייתה ריקנית, ושוממה מבלי בניה (זוהר וארא, לב, א ראה עוד דברי מו"ר, והגדת לבנך, עמ 67). ונאמר עוד בזוהר שהם יעכבו את בני ישראל לשוב למקומם עד שתשלם זכותם בארץ. וכעת נשלמה זכותם. עם ישראל חוזר לארץ ישראל, הארץ נבנית על ידי בני ישראל, והאויב הערבי מרגיש שהארץ נשמטת מידיו והוא משתולל. מלחמה זו תסתיים בהסתלקותם מהארץ חזרה לארץ מוצאם ועם ישראל ישב לבדו בארץ ירושתו.
הטרור בגלל התקדמותנו
יש הטוענים שהטרור הערבי של עכשיו הוא תוצאה של מלחמת ששת הימים. הטרור הערבי משתולל בגלל הכיבוש הישראלי של יש"ע ובגלל ההתנחלויות הפזורות ברחבי יש"ע. הכיבוש וההתנחלויות הם גורמים לזעם ולתסכול הערבי, ולטרור. טענות אלו נכונות. ככל שאנו מתחזקים באחיזתנו בארץ ישראל מתגברת ההתנגדות אלינו. אולם ההתנגדות וההפרעות אינן בגלל שאנו פוגעים בהם ומתפתחים על חשבונם, אלא להיפך, מאז שכבשנו את יש"ע רמת החיים ותנאי החיים של הערבים השתפרו שם מאוד מאוד ואי אפשר להשוות את מצבם למצב בשאר ארצות ערב. אנחנו גם לא הפרענו להם לנהל את אורך חייהם כרצונם. הדבר היחידי שגורם להם להילחם בנו הוא שהם רוצים לעצור את התקדמותנו, ומאותה סיבה כל ארצות ערב נלחמות בנו. זו מלחמה נגד אמונתנו, נגד גאולתנו, ולכן כדי לחזק את ביטחוננו עלינו להעמיק את אחיזתנו בכל מרחבי ארצנו למרות ההפרעות, ורק בהתחזקות אחיזתנו בארץ - ביטחוננו יגבר. ואמנם ככל שנתחזק ההפרעות יתגברו אבל אדרבה ההפרעות מעידות שאנו בדרך הנכונה. עלינו לחזק את אחיזתנו בירושלים כולה, ואת הר הבית מקום מקדשנו לסגור בפני זרים. שלא ישאבו משם הסט"א כוחות. אלא רק אנחנו נחזיק במקום מקדשנו, שנזכה לבנות את בית המקדש במהרה בימינו, בקרוב.
ימי חסד ודין כאחד
על הפסוק: "ושמתי כדכד שמשותיך" (ישעיהו נד, יב) דורשת הגמרא בבבא בתרא (עה, א):
"ושמתי כדכד שמשותיך". אמר ר' שמואל בר נחמני: פליגי תרי מלאכי ברקיעא: גבריאל ומיכאל, ואמרי לה: תרי אמוראי במערבא, ומאן אינון? יהודה וחזקיה בני רבי חייא. חד אמר: שוהם, וחד אמר: ישפה. אמר להו הקדוש ברוך הוא: להוי כדין וכדין.
נחלקו האמוראים בארץ והמלאכים ברקיע ממה יהיו עשויים החלונות של ירושלים לעתיד לבוא. האם לעתיד לבוא האור המאיר בירושלים יהיה אור של שוהם או ישפה? האם אור של חסד או של דין, שהרי מיכאל מידתו חסד וגבריאל מידתו דין, ונחלקו באיזו מידה תבנה ירושלים. אמר הקב"ה: יהיה גם מזה וגם מזה, מדת הדין ומדת החסד ביחד, מיזוג של המידות או שתיהן כאחת. זהו המצב בימינו, מידת הדין בפיגועי הטרור ומאידך מידת חסד נפלא. כמה ניסיונות לפיגועים שנמנעו, יותר מאלף פגזים שנפלו על יישובי חבל עזה ובכל פעם אנשים ניצלו בניסים, חסד אלוקי "כדין וכדין".
ב"ליקוטי תורה" (פרשת ראה, כז, ד-כח, ב) מסביר בעל ה"תניא" שמחלוקתם קשורה לאבני האפוד של אהרן הכהן. על אבן השוהם כתוב "יוסף", ועל ישפה כתוב "בנימין", ונחלקו באיזה אופן תיבנה ירושלים באתערותא דלעילא או באתערותא דלתתא, שיוסף משפיע מלמעלה ובנימין עניינו התערותא דלתתא. אומר הקב"ה: "כדין וכדין", ירושלים תבנה גם בסייעתא דשמיא נפלאה ללא מעשה אדם, וגם בהתעוררות מלמטה.
נמשיך בפסוקים בישעיהו (נד, טז-יז):
הן אנכי בראתי חרש נופח באש פחם ומוציא כלי למעשהו ואנכי בראתי משחית לחבל. כל כלי יוצר עליך לא יצלח וכל לשון תקום איתך למשפט תרשיעי, זאת נחלת עבדי ה' וצדקתם מאתי נאם ה'.
מפרש רש"י (שם טז):
הנה אנכי - אשר בראתי חרש המתקן כלי ואני אשר בראתי משחית המחבלו, כלומר אני הוא שגריתי בך את האויב, אני הוא שהתקנתי לו פורעניות.
לפיכך עם הבכי והכאב על אובדן נפשות יקרות בפיגועים, אנו מודים לריבונו של עולם על הטוב, ומכירים שכל הזמן אנו מתקדמים והייסורים הם חלק מהמהלך האלוקי.
אמר דוד: "ואני בחסדך בטחתי" (תהילים יג, ו) - לפני המלחמה, "יגל לבי בישועתך" (שם) - גם בשעת המלחמה, אנו מלאי בטחון בהצלחה ו"יגל לבי בישועתך" על אף המחיר, "אשירה לה' כי גמל עלי" (שם) לאחר הניצחון. נייחל לה' שיוביל את צבא ישראל לניצחון מלא והארץ תקיא מתוכה את כל אויבינו ונשאר רק אנחנו בארץ ישראל ונבנה את ירושלים ובית המקדש, ויהפוך ה' את לב כל העמים לטובה על ישראל, ואמרו: "לכו ונעלה אל הר ה'... ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו" (ישעיהו ב, ג).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
