ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- תזריע
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- יום הזכרון
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל חי בן מזל טוב
להפתעתו, לחש לו בר שיחו – ב"ה, התחלת. כעת עליך להתחיל ולמלא את הבניין בתוכן. התחלת דרך נפלאה אך גם ארוכה ומורכבת. וכמובן יהיו גם קשיים והתמודדויות...
____________
הצלם הבזיק עוד תמונה אחרונה, והערב המרגש תם. החתן לחש לכלתו הטרייה – ב"ה זכינו להקים בית נאמן בישראל. התחתנו בגיל מבוגר יחסית, ושנינו עברנו מסע של שנים ארוכות לרגע הנכסף. והנה, ב"ה סיימנו. אנו מברכים על המוגמר.
אך אביו ששמע את הלחישה, לחש לעצמו בלב – בני היקר, התחלת! ב"ה זו זכות גדולה, התחלת את חיי הנישואין שלך, חיים נפלאים, שבצד הזכות הגדולה עליך לצלוח בהם גם התמודדויות ומורכבות...
______________
נשלמה מלאכת הקמת המשכן. גם שבעת ימי המילואים חלפו עברו. והנה הגיע היום השמיני, יום חנוכת המשכן. היום ישרה ה' את שכינתו במשכן, והאש תרד משמיים ותשרה תמיד בתוך בני ישראל.
לראשונה, נבנה כביכול לקב"ה מקום מקודש עלי אדמות. אהרון ובניו נכנסים לראשונה לעבוד את עבודת ה', ובסיימם את עבודת היום המיוחדת, יוצאים משה ואהרון מאוהל מועד ומברכים את העם. ובאותו הרגע – "ותצא אש מלפני ה', ותאכל על המזבח את העולה... וירא כל העם, וירונו, ויפלו על פניהם".
רגע גדול של סיום ופסגה. לכאורה, מסתיים כאן מהלך גדול של הקמת המשכן. מהלך ארוך המפורט בפרשיות תרומה – תצווה - כי תשא-ויקהל-פקודי, לאחר מכן פרשיות ויקרא-צו- תחילת שמיני שעוסקות בהקרבת הקרבנות במשכן ובחנוכתו.
והנה, ברגע זה מתרחש מאורע נוסף. נדב ואביהוא נכנסים להקטיר אש זרה לפני ה'. ואז במרחק של שני פסוקים בלבד, מתארת התורה באותם מילים בהם תיארה את רגע הסיום הגדול – "ותצא אש מלפני ה', ותאכל אותם, וימותו...".
אומר הרשב"ם – האש היא אותה אש, והרגע הוא אותו רגע. האש שיצאה מלפני ה' – מקודש הקודשים, ואכלה את נדב ואביהוא היא אותה אש של השראת השכינה לנצח במקדש.
מבט מעמיק בעניין ילמדנו שרגע הסיום כאן הוא גם הרגע של ההתחלה. התחלת הדרך החדשה והנפלאה המלווה גם בקשיים והתמודדויות. אם מהלך הקמת המשכן מתפרס על פרשיות תרומה – שמיני, הרי שכאן החל מהלך המתפרס לפחות על פרשיות שמיני – תזריע – מצורע – אחרי מות. (ומכאן פתח לתובנה הפשוטה, שהתורה אינה ערב רב של פרשיות ללא סדר, כי אם מהלך מובנה מסודר ושיטתי. קטנים אנו מלהבין הכל, אך אולי יש מקום להסביר מעט את הסיבה למיקומה של כל פרשייה).
ברגע זה נוצר המקום הקדוש עלי אדמות ובאותו רגע נוצר העוגן המרכזי למושג ה'טומאה' לגווניו השונים. ברגע זה מתים נדב ואביהוא, ואנו מתוודעים לאיסור טומאת מת במחנה שכינה. הכוהנים מצטווים שלא להיטמא להם, ומישאל ואליצפן מצווים להוציא את המתים אל מחוץ למחנה. בהמשך – נאמרים לכהנים שורת מצוות לחיזוק העניין, שעיקרם "להבדיל בין הקודש ובין החול ובין הטמא ובין הטהור".
ומיד אחר כך שורת פרשיות – פרשת בעלי החיים הטמאים והטהורים, שהיום אנו שמים לב בעיקר לנושא האיסור האכילה שבכך, אך היא מלאה בדיני טומאה וטהרה. פרשיות השרצים המטמאים. פרשיית תזריע – טומאת וטהרת יולדת. פרשיות טומאת המצורע לגווניהם השונים. טומאות זב, נידה וזבה.
לכל הפרשיות הללו, השלכה הלכתית משותפת – הטמא מורחק ממקומות קדושים. טמא מת ממחנה שכינה בלבד, זב ועוד ממחנה לוייה, ומצורע מכל מחנה ישראל ועליו לשבת מחוץ למחנה. דוקא טומאה והרחקה זו מבררת את קדושתם של מקומות אלו.
ואכן, מחורבן המקדש וגלות ישראל מעל אדמתו, עת 'פסקו' המקומות הקדושים, לא ארכו הימים, ודיני טומאה וטהרה במובן של הטהרה שבהם (בשונה מהצד האיסורי שבהם כאיסור מאכלות ועוד), פסקו מלנהוג באופן מעשי.
כל הטומאות הללו מקבלות את תיקונם בפרשת אחרי- מות, בעבודת יום הכיפורים. אהרון שב למקום קודש הקודשים, ובעבודתו מכפר בעיקר על טומאת מקדש וקודשיו. לפי הגמרא, שאר חטאי ישראל מתכפרים בשעיר המשתלח, הנשלח הרחק מהמקדש, ואילו כל העבודה הפנימית מכוונת לכפר על טומאת מקדש וקודשיו. לכן הפרשה מתחילה באחרי-מות נדב ואביהוא, כי כאן אנו מתקנים זאת.
ובדורותינו אלה, עת שבים אנו לארצנו, שבים למקומות הקדושים, יכולים אנו להתחזק מתובנה זו. אמת, השיבה אל הארץ הקדושה, מלווה בייסורי המיתה הגדולים של קדושי ישראל – הרוגי השואה האיומה וחללי מערכות ישראל, כולם קדושים וטהורים הי"ד.
אך דווקא 'בקרובי אקדש'. היכולת ליצור מחדש מקום קדוש בעולמנו, השיבה לארץ ובעז"ה בקרוב גם למקדש, קשורה גם במות קרובי ה' אלו. (וכבר האריכו גדולי החסידות בגדולתם של נדב ואביהוא, הנכנסים לקודש הקודשים ונשארים שם, וטומאת המת הנלווית לכך רק מבררת ומעצימה את מקום הקודש).
ויש גם הנבהלים מכך, ששיבת ישראל לארצו הקדושה, מלווה, להבדיל, גם בחטאים וירידה רוחנית. אך פרשיות אלו מלמדות אותנו שרגע הסיום הוא גם רגע של התחלה לדרך המלווה בקשיים והתמודדויות. אמת, יש כאן גם התמודדות, אך בטוחים אנו שמתוך ההתמודדויות צומחת ובאה טהרת מקדש וקודשיו במהרה בימינו אמן!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
