ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- כתובות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
(מ. במשנה הראשונה עד מא. במשנה)
חלק א – האם ליתומה / התארסה והתגרשה יש קנס ולמי?
לפי רש"י ר"א מלמד במשנה שני דינים: יתומה, ונתארסה ונתגרשה ואז נאנסה,
ושבשניהם: באונס יש קנס, במפתה אין.
A. לגבי יתומה –
אונס – יש לה, כיון שלא מחלה,
מפתה – אין, כיון שמחלה.
B. לגבי התארסה והתגרשה -
במפתה – אין קנס ("אשר לא אורשה", לגבי שאר התשלומים מח' ראשונים),
באונס – ראינו בדף לח. 3 שיטות:
רי"ס הגלילי – אין,
ר"ע – יש (למשנה שם – הקנס לעצמה, לברייתא – הקנס לאביה)
ר"א במשנה כאן לפי רי"ח – אומרת שיש קנס, וקנסה לעצמה,
ולכן דימה אותה ליתומה.
(מ. משנה שנייה)
חלק ב – תשלומי בושת ופגם
א. מניין שיש תשלומי בושת ופגם?
אולי הכול כלול ב50 השקלים של הקנס?
- ר' זירא – סברא
- לא יתכן שבת מלכים ובת הדיוטות יקבלו אותו בושת!
אביי – כן יתכן, כפי ששור שנגח עבד כנעני משלם תמיד 30, ללא תלות בעיסוק העבד.
- ובכל זאת, אם יש הבדל בגוף הנערה עצמה, שאחת כבר נבעלה לפני כן שלא כדרכה, לא יתכן שהבושת יהיה זהה!
ושוב אביי – כן יתכן, כפי ששור שנגח עבד כנעני בריא או מוכה שחין גם משלם 30!
- מהפסוק שהקנס הוא רק על עצם האונס:
"וְנָתַן הָאִישׁ הַשֹּׁכֵב עִמָּהּ לַאֲבִי הַנַּעֲרָ חֲמִשִּׁים כָּסֶף וְלוֹ-תִהְיֶה לְאִשָּׁה תַּחַת אֲשֶׁר עִנָּהּ לֹא-יוּכַל שַׁלְּחָהּ כָּל-יָמָיו".
- אביי – "תחת אשר עינה".
- רבא – "השוכב".
- פסוק לגבי הפרת נדרים – "בנעוריה בית אביה",
הפשט שם מדבר על כך שאב מפר נדרי ביתו הנערה,
(מ: רבע עליון)
ב. מניין שגם בושת ופגם לאבא (משנה מא: בתחילת הפרק הבא)
אך דורשים – כל שבח נעוריה לאביה.
דחייה – הרי יש לזה פסוק אחר "וכי ימכור איש את בתו לאמה",
שדורשים שמעשי הבת הקטנה (והנערה (מז.)) לאביה,
אלא "בנעוריה" מדבר רק על נדרים.
- ללמוד מתחומים אחרים לבושת ופגם:
- מנדרים הנ"ל.
דחייה – לא לומדים ממון מאיסור.
- מהקנס.
דחייה – לא לומדים ממון מקנס.
- סברא – כי האב הוא זה שמפסיד כסף,
שהרי יכול לקדשה תמורת כסף לאדם מאוס, ועי"ז מרוויח מבושתה.
(המשנה בעמוד א + גמרא מ. מעל האמצע)
ג. איך מעריכים את הסכום
A. בושת –
1. במשנה – הכל לפי המבייש והמתבייש (רש"י – ככל שהאדם חשוב או מזולזל – הבושה קטנה).
2. בשטמ"ק – מעריכים כמה היתה משלמת בשביל שלא ידעו על כך שנאנסה.
B. פגם –
מעריכים כמה אדם היה משלם כדי להשיאה לעבדו בתולה מול אנוסה (אדם מוכן לשלם יותר בשביל לשמח את עבדו).
(במשנה כתוב שמעריכים כאילו היא שפחה, אולם תוס' מסבירים שהמשנה רק הביאה דוגמא, אך בפועל כיון שאינה שפחה מעריכים כמה היה משלם עליה כשאינה שפחה בשביל עבדו).
(מ: במשנה, את כל זה ראינו בתחילת הפרק)
חלק ג – סיכום זכויות האב בביתו (מכירה לשפחה, קנס)
למוכרה לשפחה – רק קטנה, ולא נערה.
קנס – נערה כן, קטנה:
המשנה (ר"מ) – לא,
מקור: "ולו תהיה לאישה" – במהווה עצמה, שיש לה דעת לקדש עצמה.
חכמים – כן.
מקור: ר"ל – כל מקום שהכתיב הוא "נער" במקום "נערה", הכוונה גם קטנה.
[רב אשי שמע שר"ל אמר את זה על מוציא שם רע,
ששם כתוב בכתיב מלא "נערה", ושם אכן אמר ר"ל שזה דווקא נערה.
ורב אדא בר אהבה – שם זה המקור לכלל של ר"ל, כי הרי שם ודאי שקטנה לא (כי לא סוקלים קטנה), ובכל זאת נכתב שם נערה ללמד שרק בכתיב מלא זה נערה].
רבנים בבית המדרש
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
