ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- כתובות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
(לה: 6- עד לו: במשנה)
חלק א - ברייתא על נערות שאין להם קנס
סיבות אפשרויות – 1. לא ראויה להינשא לו. 2. לא בתולה. 3. קטנה.
א. עריות ושניות לעריות
תזכורת (כט:) ראינו שיש קנס רק במצב שאפשר "ולו תהיה לאישה", ושם ראינו מחלוקת לגבי האם יש קנס באיסורי לאו. בהתאם לזה גם כאן יש שתי הבנות:
- עריות – מיתת בי"ד, שניות – כרת. אך איסורי לאו - יש קנס, וכשמעון התימני.
- עריות – מיתת בי"ד + כרת, שניות – איסורי לאו, שגם להן אין קנס, וכר"ש בן מנסיא.
- המשנה כדעה שגם נערה ממאנת, ולכן א"א לדייק לקטנה.
(לו. 8+)
ב. הממאנת (לא בתולה)ואיילונית (נחשבת קטנה)
(לו. שליש תחתון)
B. לגבי איילונית (קושיא ותירוץ) –
בברייתא א הנ"ל – אין קנס (תשובה: כר"מ (כט.), שלקטנה אין)
בברייתא ב – יש קנס (תשובה: כרבנן, שלקטנה יש)
A. סתירה לגבי קטנה בתוך ברייתא א
(הקדמה – האם נערה עדיין יכולה למאן – לר"מ לא, לר"י כן).
לאיילונית אין קנס, כי נחשבת קטנה, כלומר גם לקטנה אין – ר"מ.
ממאנת אין קנס, (ובהנחה שרק קטנה ממאנת, כר"מ) משמע שלקטנה יש - רבנן
תירוץ – באמת לקטנה אין (כר"מ, וכמו שרואים באיילונית)
ולגבי מה שדייקנו מממאנת:
והתנא של הברייתא לגבי מיואן סובר כר"י, ולגבי קטנה כר"מ.
- רפרם – הדיוק לא נכון, והברייתא התכוונה לומר שהראויה למיאון,
ואכן רק קטנה ממאנת, וכל המשנה ר"מ.
קשה – למה המשנה לא פשוט אמרה קטנה? קשיא. (וראה תשובה בתוס').
(דילוג לו. שליש תחתון עד לו: 7+)
C. היוצאת משום שם רע
אם יש עדין שזינתה – פשיטא שאין לה קנס, היא לא בתולה באופן ודאי!
אלא החידוש – גם אם רק יצא עליה שם רע בילדותה.
שתי הבנות:
- יצא לה שם מזנה.
דחייה – רבא: לא חוששים.
- עדים העידו שהיא תבעה אותם לאיסור, והם סירבו לה, מניחים שהיא זינתה.
רב פפא – אותו דבר גם בשטר,
כלומר שעדים העידו על ראובן שניסה לשכנעם שיזייפו עבורו שטר, אז השטרות האחרים של ראובן פסולים.
קשה – האישה ודאי תנמצא עם מי לזנות, אך אולי ראובן לא ימצא עדי שקר?
תשובה – ראובן יוכל לזייף הכל בעצמו.
(לו. רבע תחתון – לו: 7+)
חלק ב - מתי יש לבעל טענת בתולים (מקח טעות)?
הנחת היסוד היא שבעל שמגלה שאשתו בעולה, זה מקח טעות, אא"כ:
- טוענת שנאנסה אחרי הקידושין,
- 2.אכן לפני, אך מוכת עץ.
- 3.טוענת שעדיין בתולה.
א. בחרשת ושוטה
סתירה בין ברייתות ותירוץ רב ששת:
ברייתא ג – אין לו טענה, כי טוענים בשבילה "משארסתני נאנסתי"
[הברייתא כר"ג (יב:), שנאמנת בזה, ולחרשת ושוטה אף טוענים בשבילה ("פתח פיך לאילם")].
בברייתא ב – יש לו טענה –
כר' יהושע, שאישה אינה נאמנת במשארסתני נאנסתי.
(לו: 3+)
ג. סומא
ת"ק – יש לבעל טענה,
סומכוס – אילו לו טענה,
טוענים בשבילה שהיא מוכת עץ ולא ידעה שיצאו בתוליה כי לא ידעה (כדעת רבא (יא:) שמוכת עץ אינו מקח טעות. אך לאישה רגילה לא טוענים בשבילה כי אם היתה מוכת עץ היתה יודעת ומראה לאימא והיתה טוענת זאת כבר מעצמה) (תוס').
(לו. 2-)
ב. בבוגרת, שהבעל טוען שאינה בתולה
רבנים בבית המדרש
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
