ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
כשהתורה מתארת את הטבע, היא אומרת שהחורף והקיץ, הקור והחום הם דברים קבועים שלא נתונים להרבה שינויים ותמורות. לא בכדי אפשר בישראל להחליט בביטחון לערוך בחודשי הקיץ חתונה או כל חגיגה אחרת בחוץ, בלי לחשוש כמעט מעננים או מגשם.
הנביא שמואל הוריד בישראל גשם בחודשי הקיץ כסימן פלאי משמים. ואף על פי כן, למרות כל האמיתות שהזכרנו, כולנו יודעים שיש במזג האוויר שינויים מדי יום ביומו, שינויים שיכולים להתרחש ותמיד מתרחשים. בתוך הוודאות של העקביות הכוללת של מזג האוויר ושל הטבע בכלל, יש תמיד גם שמץ של חוסר ודאות לגבי המחר המיידי. ככלל לא יורד גשם בקיץ במזרח התיכון, אלא שאיכשהו לפעמים זה כן עלול לקרות. ברוכים הבאים לגחמות של קיומנו בעולם הזה.
החיים הם אתגר של איזון בין חוסר הוודאות של המחר המיידי לסדירות הצפויה של האירועים בטבע ובחיי האדם. שיבתו של העם היהודי למצב של ריבונות במולדתו העתיקה, בארץ-ישראל, הייתה בשביל היהודים ודאות צפויה אפילו באלפי השנים של הגלות הארוכה. המחר המיידי היה בלתי ידוע ואפילו מעורר חשש ואימה, אך העתיד, המחר הגדול יותר של ההתחדשות היהודית ותחיית עם ישראל, היה תמיד ודאי.
זאת הייתה ההתגשמות של קיץ נטול גשם בארץ-ישראל, גם אם איכשהו חווינו באותו הרגע ממטרים סוחפים. היכולת להביט אל מעבר למחר המיידי, מעבר למחר המשתנה והמאתגר, ולראות את התמונה הכוללת, את התחזית לטווח רחוק, את העתיד שהובטח לנו, היא המקור הגדול ביותר לחוסנו של העם היהודי וליכולתו לקום על רגליו שוב ושוב.
לא נגזים אם נאמר שזה היה ועודנו המפתח לקיום היהודי מאות ואלפי שנים. מזג האוויר שאנחנו חווים כרגע אמנם הפכפך, מבשר רעות, מסוכן וחסר ודאות במהותו, אך אין שום ספק בלבנו שהקיץ יביא אתו אור שמש וחום.
בדבריהם של נביאי ישראל חוזרת שוב ושוב המטאפורה של אור ושמש כאשר הם מתארים את גאולת עם ישראל מהגלות, מחורבן גשמי ורוחני. מחר אולי יהיה קודר וגשום, אך השמים תמיד יתבהרו בסופו של דבר.
אחת התופעות הדיפלומטיות המוזרות ביותר באירועים מודרניים היא העובדה שבמשך עשרות שנים ממשלות ישראל – ולא משנה אם משמאל, ממרכז או מימין - התאמצו באומץ לב ובאופן עקבי למסור חלקים גדולים מארץ-ישראל לאויב שנשבע להשמיד אותנו, אך משום-מה לא עלה בידה לעשות זאת. מתברר שאין כאן מישהו שרוצה לקבל את ההצעה שלנו, חרף הנדיבות העצומה שיש בה.
התחזית המיידית למחר היא סירוב איתן לכל הצעה. ייתכן שהסיבה היא העובדה שההצעה הזאת אינה מתיישבת כלל ועיקר עם תחזית מזג האוויר הכוללת לקיץ בהיר וחמים לעם היהודי בארצו. כל דבר שאיננו פירוק המדינה שלנו במו ידינו ומעבר אל מחוץ למזרח התיכון – ואני בטוח שיהיו בקרבנו אנשים שלא יהססו לחשוב שמדיניות כזאת היא נבונה ואפילו לטובתנו – ייתקל באטימות, במשא ומתן מדומה, ובסופו של דבר, בסירוב.
נראה שמשמים מתנגדים לפיתרון כזה לסכסוך. לפיכך המשימה שלנו היא להתמודד עם המציאות של מחר מיידי מעונן שאחריו עתיד כללי מואר ושטוף שמש. אולי אפשר להתאים לנו משקפיים נפשיים ורגשיים שיאפשרו לנו לראות היטב מקרוב ומרחוק גם יחד, ואז נהיה מוכנים מתמיד להתמודד עם מזג האוויר שמצפה לנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
