ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- שמיני
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יוסף בן גרציה
בסיכום שבסוף הפרשה, מסבירה התורה שהמטרה העיקרית של הלכות הכשרות היא לאפשר לנו לזהות וכך גם להבדיל בין הטהור לטמא, בין מה שראוי לאכילה על ידי בני אדם ומה שאיננו ראוי.
במובן עמוק יותר אפשר לראות שהמהות של האמונה היהודית ואורח החיים היהודי הוא היכולת להבחין ולהבדיל בין קודש לחול, בין טוב לרע, בין ערכים קבועים ומתמידים לאופנות מתחלפות, בין הנצחי לארעי החולף.
היהדות איננה דוגלת ב"אתה בסדר, אני בסדר", דת של יחסיות ושל אמות מידה של התנהגות ואמונה שמשתנות חדשות לבקרים. היא לא רק דוגלת במשהו אלא גם מגדירה בבירור ובפרוטרוט מה הוא ומה הוא מייצג. מצוות התורה נועדו לעצב את הדחף שלנו לקדושה ולחיי נצח.
התורה דוחה את הטמא ודורשת התנהגות קדושה, הימנעות מן הטמא במחשבות, במזון, בהתנהגות ובדיבור. כל זה מתאים לתביעה ולאתגר שקיבלנו בהר סיני - להיות ממלכת כהנים וגוי קדוש.
התורה מעולם לא התפשרה על התביעה הזאת. הלכות הכשרות שמתוארות בפרשת השבוע הן חלק מהתביעה האלקית לעצב לנו התנהגות שתהיה קדושה במהותה.
הגאון הרב מאיר שפירא זצ"ל, שחי בלובלין לפני מלחמת העולם השנייה, ביקר בארצות הברית לפני 80 שנה כשיצא לגייס שם תרומות למען בניית הישיבה שלו בלובלין. קהילות יהודיות בכל מקום בארה"ב אירחו אותו וכיבדו אותו במהלך ביקורו, ואפילו מאמצי גיוס התרומות שלו זכו להצלחה יותר מסבירה.
למרות זאת, בשובו לפולין הוא השמיע הערה קולעת על יהדות אמריקה: "יהדות אמריקה למדה לעשות קידוש. היא עוד לא למדה לעשות הבדלה". הבדלה - היכולת לזהות מה מזיק לחיים היהודיים ולקדושה ולהיבדל מהם - היא עניין סבוך הרבה יותר מהקידוש השמח. בלי הבדלה אנחנו גוזרים על כל הדורות הבאים התבוללות ואובדן של הזהות היהודית ושל ערכי היהדות. בלי מידה של היפרדות ממשית שתהיה חלק מהחיים היהודיים, אנחנו נדונים לכליה רוחנית.
כל ההיסטוריה היהודית מעידה על קביעה פשוטה זו. התעלמות ממצוות התורה וחיקוי התכונות השליליות של התרבויות הלא-יהודיות מובילה למפלה רוחנית ולהשלכות איומות גם על היחיד וגם על האומה כולה.
בחברה שבה אין כמעט סימן לקיומו של מצפן מוסרי, המשימה של האדם ושל העם להיות קדושים וטהורים היא כפולה ומכופלת. רק אם נרכוש את המיומנות להבחין ולהבדיל נכון בכל הבחירות שעלינו לעשות בחיים נוכל לקוות להגיע למטרה נעלה זו - להיות באמת ובתמים ממלכת כהנים וגוי קדוש.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
