ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום העצמאות
- שיחות ליום העצמאות
- ספריה
- מועדים
- לזמן הזה - יום העצמאות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
נלמד פסוקים מספר זכריה (ד, ב-ו):
ויאמר אלי: מה אתה רואה? ואומר ראיתי והנה מנורת זהב כולה וגולה על ראשה ושבעה נרותיה עליה שבעה ושבעה מוצקות לנרות אשר על ראשה, ושנים זיתים עליה אחד מימין הגולה ואחד על שמאלה. ואען ואומר למלאך הדובר בי לאמר: מה אלה אדוני? ויען המלאך הדובר בי ויאמר אלי: הלא ידעת מה המה אלה? ואומר: לא אדוני. ויען ויאמר אלי לאמר: זה דבר ד' אל זרובבל לאמר: לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ד' צבאות.
מה אתה רואה? רואה מנורת זהב וגולה על ראשה שבעה נרות ושניים זיתים. ומה המשמעות של זה? המשמעות היא: "לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ד'". מנורת זהב זה הרי הסמל של המדינה, מנורה ושנים זיתים עליה. זו הייתה סייעתא דשמיא מיוחדת לבחור סמל כזה נפלא. והמשמעות שלו היא: "לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ד' צבאות". זה עניינם של ישראל. היותם אלוקיים. רוח ד' מדבר בם.
בתקופה האחרונה מנשבת רוח של שלום בעולם. העולם שואף לפתור את בעיותיו בדרכי שלום. יש מאיסה בשימוש בכוח, בכוח הגשמי, בכוח הגופני, לא רוצים בזה. מובן שבכיוון הזה יש צדדים שעדיין לא מושלמים ויש בו הרבה סיגים והוא עדיין חיצוני מאוד, אבל רוח גדולה ועצומה מנשבת בעולם, רוח של התרוממות. מעדיפים שלא לתת משקל לפתרון הבעיות בכוח החומרי, בכוח הגופני, אלא: "לא בחיל ולא בכח". צריך את הרעיון הזה לברר באופן יותר גבוה. בעצם המהלך הזה הוא מהלך כללי. הוא לא רק מהלך מיוחד לענייני היחסים בין מדינות, אלא זה גם המהלך בתוך כל מדינה ומדינה. יש רצון לתקן את כל החיים ולשכלל אותם לא בכוח. משפט מוות כמעט ואין בכל המדינות, עונש גופני בכלל בטל ועבר כבר מזמן מהעולם ובתי הסוהר הפכו כבר לכמעט בתי הבראה. הרוח המנשבת: לא בכוח נפתור את הבעיות. צריך לשאוף לפתור את הבעיות לא בכפייה, לא בכוחניות, אלא על ידי שכנוע, על ידי הסברה, לא בלחץ, לא אחד מכתיב לשני, לא אחד קובע לשני מה הוא יעשה ומה הוא יחשוב, אלא כל אחד מעצמו יבחר בדרכו. אפשר לשכנע, אפשר להסביר אבל לא בכוח.
זה שלב של התרוממות של העולם. העולם מתקדם. יש כאן הרבה צדדים חיצוניים והרבה חסרונות בדרך הזאת, כי בגלל שלא משתמשים בכח גם לא מדכאים את השלילה ואת הרע. אבל הכיוון הכללי הוא של התנערות מהאמצעים הגשמיים, מהדרכים הגשמיות של כפייה של אחד על השני ושל עם על עם אחר, והכיוון הכללי הוא כיוון של עלייה, כיוון של התרוממות רוחנית "לא בחיל ולא בכח", אלא ברוח. כל העולם הולך ומתרומם מן החומר אל הרוח. יש מהלך של הפשטה בכל התחומים. כוח המחשבה יותר מופשט, הדמיון מתעלה וזה מתבטא באומנות, בציור, בפיסול, בשירה, בספרות, בכל התחומים. עוסקים לא רק בתיאורים או בביטויים החיצוניים הגשמיים החומריים של הדברים, אלא יותר בצדדים הרוחניים. מבטאים את הרעיונות, את המחשבות ואת הדמיונות. העולם מתעלה מהצמצום הגשמי שלו אל מרחבים גבוהים יותר, רוחניים יותר, מופשטים יותר. גם המדע מגלה כוחות רוחניים יותר ומופשטים יותר, ומתברר שלא זו בלבד שיש כוחות רוחניים מופשטים, אלא שאלה הכוחות המרכזיים בעולם. הכוחות שאי אפשר למשש אותם בידיים, והם בכלל לא נראים, הם הכוחות הגדולים. מגלים זרמים רוחניים חשמליים וקרניים מופשטות רוחניות ובעלות כוחות עצומים ועוד יותר חזקים.
כשהעולם היה בנוי בעיקרו על הצדדים החומריים, אז הכמות היא הייתה הקובעת, כשהעולם הולך ומתרומם למעלותיו הרוחניות, הכמות מאבדת את ערכה והאיכות היא הקובעת. עם מעט כוח אפשר לעשות דברים גדולים ועצומים שפעם אי אפשר היה לעשות. וככל שהעולם מתפתח הוא נעשה יותר מופשט, אז עוד יותר מתברר שרק הצדדים הערכיים הם הקובעים. "לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי". העולם הולך ומתעלה למדרגות רוחניות, מהכוח הגשמי אל הכוחות הרוחניים, אל הכוחות העליונים.
תפקידם של ישראל
אבל מה העולם יעשה עם ההתפתחות הרוחנית הזאת? האם ייקח אותה לכיוון של הרחבת הנוחיות האישית וכיוצא בזה? לאן העולם פונה? כאן מתבקש תפקידם של ישראל. המהלך הזה הוא מהלך אחד, מהלך של כל העולם כולו. כאשר מגיע זמן ההתגלות של "כי אם ברוחי אמר ד' צבאות", אז העולם כולו הולך ומתקדם לכיוון הזה של צימאון רוחני, של הכרת אפסות הכוחות הגשמיים, ושל המעלות של הכוחות הרוחניים, והעולם הולך ופונה אל כיוון הרוח, אל הרוח הגדולה, אל הרוח העליונה, אל הרוח שמעל כל המציאות, אל הרוח האלוקית. ועניינם של ישראל הוא לגלות את הרוח האלוקית אל כל העולם. אני חושב שזה לא מקרה, זה סדר מיוחד במינו, שהסמל של המדינה, נקבע באופן כזה. זה הסמל של מדינת ישראל העתידית, מדינת הרוח, מדינת הרוח האלוקית.
השבוע באחד השיעורים למדנו את הדברים שכתב הרב לאחר מלחמת העולם הראשונה (אורות המלחמה ח). הייתה סערה גדולה בגלל שפיכות הדמים שגרמה לכל העולם לזעזוע נורא. פונה הרב מעומק ליבו, בזעקה, בקריאה, שעכשיו עם ישראל צריך להתעורר, לתת לעולם את תיקונו כי העולם קרוע ושסוע, העולם מבקש תיקון, וזה עניינו של עם ישראל. כשהעולם נקרע ונגזר לגזרים, כשהעולם מפורד ונמצא במצב של מלחמה, איך יתאחד העולם? רק על ידי העם האחד, העם האלוקי, עם ד', שהוא ליבו של העולם, שהוא לב העמים. ובשעה שהוא יתרומם לתפקידו, הוא יאחד את כל העולם כולו, הוא יתקן את הקרע הזה, את הנפילה, את הסערה, את המפולת הזאת שהעולם נמצא בה. זועק הרב לקום, להתעורר, אי אפשר להיות שאננים לכל מה שקורה בעולם. אף אחד לא הבין את הרב. הרי עם ישראל היה אז לכאורה בשוליים של המציאות, על איזה תפקיד מרכזי של תיקון העולם הרב מדבר? אבל זה הכיוון הנכון. דווקא עם ישראל שהוא קטן בכמות, הוא יכול כמו הלב להחיות את כל הגוף, את כל העולם. והיום היה הרב מעורר לקום ולקרוא: "לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ד' צבאות", לקרוא בשם ד' זה מה שהעולם מבקש, ואת זה צריך לתת לו וזה תפקידנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
