ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום העצמאות
- שיחות ליום העצמאות
- ספריה
- מועדים
- לזמן הזה - יום העצמאות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
נלמד פסוקים מספר זכריה (ד, ב-ו):
ויאמר אלי: מה אתה רואה? ואומר ראיתי והנה מנורת זהב כולה וגולה על ראשה ושבעה נרותיה עליה שבעה ושבעה מוצקות לנרות אשר על ראשה, ושנים זיתים עליה אחד מימין הגולה ואחד על שמאלה. ואען ואומר למלאך הדובר בי לאמר: מה אלה אדוני? ויען המלאך הדובר בי ויאמר אלי: הלא ידעת מה המה אלה? ואומר: לא אדוני. ויען ויאמר אלי לאמר: זה דבר ד' אל זרובבל לאמר: לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ד' צבאות.
מה אתה רואה? רואה מנורת זהב וגולה על ראשה שבעה נרות ושניים זיתים. ומה המשמעות של זה? המשמעות היא: "לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ד'". מנורת זהב זה הרי הסמל של המדינה, מנורה ושנים זיתים עליה. זו הייתה סייעתא דשמיא מיוחדת לבחור סמל כזה נפלא. והמשמעות שלו היא: "לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ד' צבאות". זה עניינם של ישראל. היותם אלוקיים. רוח ד' מדבר בם.
בתקופה האחרונה מנשבת רוח של שלום בעולם. העולם שואף לפתור את בעיותיו בדרכי שלום. יש מאיסה בשימוש בכוח, בכוח הגשמי, בכוח הגופני, לא רוצים בזה. מובן שבכיוון הזה יש צדדים שעדיין לא מושלמים ויש בו הרבה סיגים והוא עדיין חיצוני מאוד, אבל רוח גדולה ועצומה מנשבת בעולם, רוח של התרוממות. מעדיפים שלא לתת משקל לפתרון הבעיות בכוח החומרי, בכוח הגופני, אלא: "לא בחיל ולא בכח". צריך את הרעיון הזה לברר באופן יותר גבוה. בעצם המהלך הזה הוא מהלך כללי. הוא לא רק מהלך מיוחד לענייני היחסים בין מדינות, אלא זה גם המהלך בתוך כל מדינה ומדינה. יש רצון לתקן את כל החיים ולשכלל אותם לא בכוח. משפט מוות כמעט ואין בכל המדינות, עונש גופני בכלל בטל ועבר כבר מזמן מהעולם ובתי הסוהר הפכו כבר לכמעט בתי הבראה. הרוח המנשבת: לא בכוח נפתור את הבעיות. צריך לשאוף לפתור את הבעיות לא בכפייה, לא בכוחניות, אלא על ידי שכנוע, על ידי הסברה, לא בלחץ, לא אחד מכתיב לשני, לא אחד קובע לשני מה הוא יעשה ומה הוא יחשוב, אלא כל אחד מעצמו יבחר בדרכו. אפשר לשכנע, אפשר להסביר אבל לא בכוח.
זה שלב של התרוממות של העולם. העולם מתקדם. יש כאן הרבה צדדים חיצוניים והרבה חסרונות בדרך הזאת, כי בגלל שלא משתמשים בכח גם לא מדכאים את השלילה ואת הרע. אבל הכיוון הכללי הוא של התנערות מהאמצעים הגשמיים, מהדרכים הגשמיות של כפייה של אחד על השני ושל עם על עם אחר, והכיוון הכללי הוא כיוון של עלייה, כיוון של התרוממות רוחנית "לא בחיל ולא בכח", אלא ברוח. כל העולם הולך ומתרומם מן החומר אל הרוח. יש מהלך של הפשטה בכל התחומים. כוח המחשבה יותר מופשט, הדמיון מתעלה וזה מתבטא באומנות, בציור, בפיסול, בשירה, בספרות, בכל התחומים. עוסקים לא רק בתיאורים או בביטויים החיצוניים הגשמיים החומריים של הדברים, אלא יותר בצדדים הרוחניים. מבטאים את הרעיונות, את המחשבות ואת הדמיונות. העולם מתעלה מהצמצום הגשמי שלו אל מרחבים גבוהים יותר, רוחניים יותר, מופשטים יותר. גם המדע מגלה כוחות רוחניים יותר ומופשטים יותר, ומתברר שלא זו בלבד שיש כוחות רוחניים מופשטים, אלא שאלה הכוחות המרכזיים בעולם. הכוחות שאי אפשר למשש אותם בידיים, והם בכלל לא נראים, הם הכוחות הגדולים. מגלים זרמים רוחניים חשמליים וקרניים מופשטות רוחניות ובעלות כוחות עצומים ועוד יותר חזקים.
כשהעולם היה בנוי בעיקרו על הצדדים החומריים, אז הכמות היא הייתה הקובעת, כשהעולם הולך ומתרומם למעלותיו הרוחניות, הכמות מאבדת את ערכה והאיכות היא הקובעת. עם מעט כוח אפשר לעשות דברים גדולים ועצומים שפעם אי אפשר היה לעשות. וככל שהעולם מתפתח הוא נעשה יותר מופשט, אז עוד יותר מתברר שרק הצדדים הערכיים הם הקובעים. "לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי". העולם הולך ומתעלה למדרגות רוחניות, מהכוח הגשמי אל הכוחות הרוחניים, אל הכוחות העליונים.
תפקידם של ישראל
אבל מה העולם יעשה עם ההתפתחות הרוחנית הזאת? האם ייקח אותה לכיוון של הרחבת הנוחיות האישית וכיוצא בזה? לאן העולם פונה? כאן מתבקש תפקידם של ישראל. המהלך הזה הוא מהלך אחד, מהלך של כל העולם כולו. כאשר מגיע זמן ההתגלות של "כי אם ברוחי אמר ד' צבאות", אז העולם כולו הולך ומתקדם לכיוון הזה של צימאון רוחני, של הכרת אפסות הכוחות הגשמיים, ושל המעלות של הכוחות הרוחניים, והעולם הולך ופונה אל כיוון הרוח, אל הרוח הגדולה, אל הרוח העליונה, אל הרוח שמעל כל המציאות, אל הרוח האלוקית. ועניינם של ישראל הוא לגלות את הרוח האלוקית אל כל העולם. אני חושב שזה לא מקרה, זה סדר מיוחד במינו, שהסמל של המדינה, נקבע באופן כזה. זה הסמל של מדינת ישראל העתידית, מדינת הרוח, מדינת הרוח האלוקית.
השבוע באחד השיעורים למדנו את הדברים שכתב הרב לאחר מלחמת העולם הראשונה (אורות המלחמה ח). הייתה סערה גדולה בגלל שפיכות הדמים שגרמה לכל העולם לזעזוע נורא. פונה הרב מעומק ליבו, בזעקה, בקריאה, שעכשיו עם ישראל צריך להתעורר, לתת לעולם את תיקונו כי העולם קרוע ושסוע, העולם מבקש תיקון, וזה עניינו של עם ישראל. כשהעולם נקרע ונגזר לגזרים, כשהעולם מפורד ונמצא במצב של מלחמה, איך יתאחד העולם? רק על ידי העם האחד, העם האלוקי, עם ד', שהוא ליבו של העולם, שהוא לב העמים. ובשעה שהוא יתרומם לתפקידו, הוא יאחד את כל העולם כולו, הוא יתקן את הקרע הזה, את הנפילה, את הסערה, את המפולת הזאת שהעולם נמצא בה. זועק הרב לקום, להתעורר, אי אפשר להיות שאננים לכל מה שקורה בעולם. אף אחד לא הבין את הרב. הרי עם ישראל היה אז לכאורה בשוליים של המציאות, על איזה תפקיד מרכזי של תיקון העולם הרב מדבר? אבל זה הכיוון הנכון. דווקא עם ישראל שהוא קטן בכמות, הוא יכול כמו הלב להחיות את כל הגוף, את כל העולם. והיום היה הרב מעורר לקום ולקרוא: "לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ד' צבאות", לקרוא בשם ד' זה מה שהעולם מבקש, ואת זה צריך לתת לו וזה תפקידנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
