ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- הלכה מחשבה ומוסר
- תורה ולימודה
- רב ותלמיד
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בדורות האחרונים תפקיד הרבנים נעשה מורכב ולא ברור. בדורות קודמים היה רב המקום, המרא דאתרא, אחראי על לימוד התורה וקיומה. בהנהגתו היו שיעורי התורה למבוגרים ומסגרות החינוך לילדים. הוא ובית דינו הורו הלכה באיסור והיתר, פסקו בדינים שבין אדם לחברו ובין איש לאשתו. הוא גם היה שותף בייצוג הקהילה בפני המלכות.
בדורות האחרונים הקהילה היהודית המסורתית התפרקה. בין הסיבות לכך: שינוי חוקי המלכויות, שהפכו את היהודים לשותפים במסגרות הכלליות וצמצמו את האוטונומיה של הקהילה. בנוסף לכך, התחזקות מעמד האדמו"רים וראשי הישיבות רוקנה במידה רבה את תפקידם וסמכותם של הרבנים. לרבנים נותר תפקיד טכני יחסית של סידור ענייני הדת כמו פיקוח על הכשרות והמקוואות, פתרון בעיות בשבת ובבית הכנסת, דיני נישואין וגירושין.
מעבר לכך, המהפכות החברתיות והתרבותיות שחוללה המודרנה יצרו בלבול גדול ביחס לרב. ערכי החירות והחופש שחקו את היחס לבעלי סמכות, בפרט כשהם מדברים בשם הדת. האקדמיה חינכה להעלאת ספק כלפי כל מסורות העבר. גם זמינות המידע הפחיתה במעמד הרבנים, שהרי ניתן למצוא תשובות לשאלות בספרים השונים, וכיום גם במאגרי מידע ממוחשבים.
התהיות לגבי תפקידם של הרבנים כיום
רביבים (823)
הרב אליעזר מלמד
409 - הברכה הצבאית והכללית של ישיבות ההסדר
410 - תפקידו של רב בימינו
411 - להסביר בעיקר לעצמנו
טען עוד
הבעיה שפעמים רבות, גם לאחר שהגדירו יפה את הדרישות מתברר שטעו. לרב השמח שהצליח לתקשר עם הנערים היו מספר שיחות והפעלות טובות שזכר מימי נעוריו, אבל מעבר לכך אין לו מה לומר לצעירים. הרב המכובד מצא לעצמו עיסוקים נוספים מעבר לקהילה, ואילו הבעיות האישיות של חברי הקהילה והטורח בהכנת השיעורים מכבידים עליו וקטנים עבורו. הרב הרגוע והמכיל אמנם לא מסתכסך עם אף אחד, אבל גם לא מצליח לרומם את בני הקהילה, ורק מתי מעט משתתפים בשיעורים שלו. רק יראי השמיים שחיפשו רב מורה הוראה, מכיוון שהגדירו היטב את מה שרצו, הצליחו למצוא רב שאכן יודע הלכה. אמנם בדרך כלל מתברר להם אחר כך שצריך שיהיה לרב גם שאר רוח, שאם לא כן לא ידע להתמודד עם בעיות גדולות יותר.
לימוד תורה
אכן קשה מאוד לשמש ברבנות כיום. הציבור רוצה שהרב יצליח לרומם את בני הנוער הרציניים, וגם ימנע מבני נוער אחרים לנשור. שיפתור סכסוכים, אבל שלא יהיה סמכותני. שיפסוק הלכה לרבים וליחיד, אבל מצד שני שפסקיו לא יפגעו באף אחד מחברי הקהילה. אי אפשר לצאת ידי חובת כל הדרישות והציפיות הללו.
כמדומה שהפתרון האחד לכל הבעיות הוא בהגדרה מדויקת של עיקר תפקיד הרב: ללמוד וללמד! אכן, רבנים שונים עשו עוד הרבה דברים חשובים בקהילה, אבל יסוד הכול היה בנוי על התורה ותלמודה. במיוחד כיום, כאשר התהיות מרובות, יש לחזור לשורש ולהיאחז בו בכל הכוח.
זהו המבחן העיקרי של כל רב. אם בזכותו בני הקהילה לומדים יותר תורה - הצליח. לא לומדים יותר - נכשל. והבחינה כפולה: בכמות ובאיכות. במספר השעות שבני הקהילה לומדים, ובאיכות הלימוד שלהם.
הדרכים לכך - שיעורי תורה
לשם כך יקבע הרב שיעורים לרוב, בהלכה ובאגדה, בתנ"ך ובמוסר, לפני כל תפילה ולאחריה. שיעורים בבית הכנסת ושיעורים בבתים פרטיים. גם אם בתחילה יגיעו מתי מעט לשיעורים - ילמד עמהם, וישפר את יכולת הסברתו, ויגלה את עומק הרעיונות שבהלכה ובאגדה, עד שיצטרפו יותר אנשים לשיעורים.
מתוך כך יעודד את שאר תלמידי החכמים שבקהילה שימסרו אף הם שיעורים, וכך תרבה התורה יותר.
ועל ידי כך כל בני הקהילה ילכו ויתעלו מחיל אל חיל, ירבו שלום ושמחה בין בני הזוג, יתחזקו בשמירת כשרות וצניעות, התפילות יהיו עמוקות, חינוך הילדים ישתבח, ירבו במתן צדקה, יהדרו בעונג שבת ובנכונות להתנדב למען ענייני הכלל.
ואם ניסה במשך זמן רב ללמד באופנים שונים, ולא עלה בידו - כנראה שאינו מתאים לתפקיד. לפחות לא באותה קהילה.
אמנם ייתכן שיהיה רב שאינו מצליח להרבות בלימוד תורה, אבל בעבודותיו המשניות כמו פיקוח על כשרות ועריכת חופות, נוכחות מכובדת באירועים של בני הקהילה והנהגת התפילה ובית הכנסת, הוא מצליח מאוד. ומכיוון שיש ממנו תועלת רבה, יהיה חבל שיעזוב את הנהגת הקהילה למרות שאינו מקיים את תפקידו העיקרי. ומכל מקום עליו לנצל את מעמדו כדי להביא תלמידי חכמים אחרים שירבו שיעורי תורה בקהילה.
קהילה תורנית
ככל שהקהילה תהיה יותר תורנית, כך תפקידו של הרב יהיה יותר איכותי. הוא יידרש להתעמק בסוגיות גדולות ועמוקות, לשקוד יותר על תלמודו ולברר וללבן את היסודות. הוא אולי ימסור פחות שיעורים, אבל שיעוריו יהיו חשובים ויסודיים, ותהיה מהם הפריה משמעותית לכל בני הקהילה, ולכל שאר השיעורים שמתקיימים בה.
מימון שיעורי התורה
כיום כמעט כל מערכת השיעורים שמתקיימת בבתי הכנסת מתבצעת בהתנדבות. זה דבר יפה מאוד מצד המתנדבים אבל בפועל, מכיוון שהם פועלים בהתנדבות, הם אינם נותנים מענה שלם לכל צורכי הקהילה.
ראוי היה להעביר את רוב הכוללים לערים בכל רחבי הארץ, ולייסד סביב בתי הכנסת שיעורי תורה שיתאימו לכל אדם מישראל, צעירים ומבוגרים, גברים ונשים. לקיים שיעורים בכל תחומי ההלכה והאגדה, היחיד, המשפחה והעם, ולהעניק תשלום מכובד לרבנים ולאברכים מעבירי השיעורים.
הצעת תיקון לחוק רבני ערים
לאחרונה העלתה שרת המשפטים הצעת תיקון לחוק רבני ערים. עד כה הסמכות להחליט על פיטוריו של רב עיר הייתה בידי בית דין של רבנים, וההצעה החדשה היא שבראש ההרכב ישב שופט חילוני, ואיתו דיין ורב. ערכאת הערעור על החלטתם תהיה בית המשפט העליון החילוני, ושר המשפטים יהיה אחראי על התהליך.
הצעה זו היא הרסנית וצריך להתנגד לה. אם כבר מערבבים בין רבנים לשופטים, היה צריך להעמיד בית דין רבני שיבדוק את השופטים, כפי שבעז"ה יהיה בעתיד הלא רחוק. בכל אופן, לא ייתכן למנות שופט חילוני לקבוע בסדרי הרבנות.
עוד נזכר בהצעה שיחולו על רבנים איסורים של "סיווג פעילות מפלגתית". כלומר אסור יהיה לרב לומר דברים ששנויים במחלוקות מפלגתיות, או שנחשבים כאסורים לפי המקובל על בית המשפט החילוני. המשמעות היא שיהיה אסור לרב לומר שצריך ליישב את כל חבלי ארץ ישראל ושכל נסיגה היא אסורה ומסוכנת. וכן יהיה עליו להימנע מלומר שאסור לנסוע בשבת ושמשכב זכר הוא איסור תורה, ואם ידבר על כך שרת המשפטים תוכל לפעול להדחתו.
תפקידו של רב הוא ללמוד וללמד תורה. ומכיוון שהתורה עוסקת בחיים, ממילא הוא חייב על פי התורה להתבטא בנושאים אקטואליים בהתאם למסקנות שעלו בלימודו. הצעת חוק כזו מכוונת ישירות נגד לימוד התורה וסמכותה.
במצב כזה יש להתייחס בשלילה כלפי כל שאר הצעותיה של שרת המשפטים בענייני דת ודין.
האבטלה הסמויה בצה"ל
לאחרונה פרסם הכתב יוסי יהושוע (ידיעות אחרונות, 24.1.14) שצה"ל מנסה לטפל באחת הרעות החולות המוכרות כמעט לכל אזרח ישראלי: האבטלה הסמויה של אלפי חיילים בבסיסים עורפיים. מדובר באלפי חיילים שמגיעים לשעתיים-שלוש ורק שלושה-ארבעה ימים בשבוע. הם עולים לצבא כסף רב ואינם מועילים. לדברי קצין בכיר באכ"א, ניתן לוותר על כשלושים אחוזים מהחיילים המשרתים בתפקידי מנהלה בלי שירגישו בהיעדרם. אך כדי לקיים את מודל צבא העם המציאו להם תפקידים מיותרים. מדובר בסוגיה רגישה מאוד מבחינה לאומית-חברתית, שמבטאת את קריסת מודל צבא העם. אחד הפתרונות שהעלו בינתיים באכ"א הוא קיצור שירות החובה לחיילים לשנתיים. הבעיה היא שחסרים חיילים קרביים, ולכן הכרחי שהקרביים ישרתו שלוש שנים. לפיכך הוצע לשלם להם שכר בשנה השלישית.
ביטול חוק גיוס חובה לנשים
אכן מדובר בבעיה קשה, רק חבל שכל החכמים למיניהם לא העלו עצה פשוטה לפתרון חלק משמעותי ממנה - ביטול חוק גיוס חובה לנשים. כמה שזה יישמע מוזר, מדינת ישראל היא המדינה היחידה בעולם שיש בה חוק גיוס חובה לנשים. מציאות זו עולה כסף רב למשק הישראלי, הן באחזקת החיילות שרבות מהן סובלות מאבטלה סמויה, והן משום שהיא דוחה בשנתיים את לימודיהן המקצועיים וכניסתן למעגל התעסוקה. היא גם מעכבת את הנשים בהקמת משפחות. כנראה שהסיבה היחידה לקיום חוק גיוס חובה לנשים בישראל היא האמונה האדוקה בשוויון בין המינים. כמובן שיש חיילות שמועילות מאוד לצבא, אבל הן יכולות לשרת תמורת משכורת נאה, בלי לחייב את שאר הבנות בשירות חובה.
כיום כשלושים אחוזים ממשרתי החובה בצבא הם נשים. אם שירות החובה לנשים יבוטל, יתפנו תפקידים רבים שחיילים יוכלו למלאם, וכך יהיה ניתן לשמור על מודל צבא העם, כאשר כל הגברים חייבים בשירות הצבאי.
גם בעיית המוטיבציה תיפתר בחלקה, כי היא נובעת גם מכך שלחיילים רבים אין תפקידים משמעותיים. בשביל לא לעשות כלום אין סיבה לבוא בכל יום לשירות. הבטלנות שלהם היא מחלה מידבקת שעוברת גם לחיילים אחרים שיכלו לשרת כקרביים או כתומכי לחימה.
גם סוגיית הצניעות וההטרדות המיניות תיפטר, ובכך יקל על הציבור החרדי והתורני לשרת בצבא ביתר מסירות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
