ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- תפארת ישראל למהר"ל
וּמַה שֶּׁסּוֹבֵר רַבִּי יְהוּדָה שֶׁהוּא חֵרוּת מִן מַלְאַךְ הַמָּוֶת, וְרַבִּי נְחֶמְיָה מִן הַמַּלְכֻיּוֹת, וְרַבָּנָן מִן הַיִּסּוּרִין. כִּי לְדַעַת רַבִּי יְהוּדָה רוֹצֶה לוֹמַר חֵרוּת אַף מִן מַלְאַךְ הַמָּוֶת, שֶׁהוּא הַהֶעְדֵּר בְּעַצְמוֹ. אֲבָל דַּעַת רַבִּי נְחֶמְיָה דַּוְקָא מִן הַמַּלְכֻיּוֹת הוּא חֵרוּת, שֶׁהַמַּלְכֻיּוֹת אַף שֶׁהֵם מִתְנַגְּדִים לְיִשְׂרָאֵל, אֵינָם בְּעַצְמָם הַהֶעְדֵּר, רַק מִתְנַגְּדִים לְיִשְׂרָאֵל, וּלְכָךְ דַּוְקָא חֵרוּת מִן הַמַּלְכֻיּוֹת וְלֹא מִן מַלְאַךְ הַמָּוֶת. וּלְרַבָּנָן דַּוְקָא מִן הַיִּסּוּרִין, שֶׁהֵם מִקְרִיִּים, שֶׁכָּל הַיִּסּוּרִים הֵם מִקְרִיִּים בִּלְבַד, שֶׁהֵם בָּאִים עַל הָאָדָם בְּמִקְרֶה, וְאֵין הַמִּקְרִיִּים יְכוֹלִים לִשְׁלֹט בַּתּוֹרָה שֶׁהִיא שִׂכְלִית. אֲבָל הַמַּלְכֻיּוֹת, שֶׁהַמִּתְנַגֵּד הוּא בְּעֶצֶם, כִּי הַמַּלְכֻיּוֹת מִתְנַגְּדִים בְּעַצְמָם לְיִשְׂרָאֵל, אֵינוֹ כָּךְ, כִּי אֵין הַדָּבָר שֶׁהוּא בְּמִקְרֶה כְּמוֹ דָּבָר שֶׁהוּא בְּעֶצֶם. וְאֶפְשָׁר לְפָרֵשׁ שֶׁכָּל אֶחָד בָּא לְהוֹסִיף. כִּי לְדַעַת מִי שֶׁאוֹמֵר חֵרוּת מִמַּלְאַךְ הַמָּוֶת, אֵין חִדּוּשׁ כָּל כָּךְ, כִּי מַלְאַךְ הַמָּוֶת שׁוֹלֵט תָּמִיד, וְהַתּוֹרָה מְבַטֶּלֶת דָּבָר שֶׁהוּא שׁוֹלֵט תָּמִיד. אֲבָל הַמַּלְכֻיּוֹת אֵינָם תְּמִידִים, אֵין הַתּוֹרָה גּוֹבֶרֶת עַל זֶה. וּלְדַעַת מִי שֶׁאוֹמֵר אַף חֵרוּת מִן הַמַּלְכֻיּוֹת, כִּי הַמַּלְכֻיּוֹת שׁוֹלְטִים בָּעוֹלָם זְמַן מְיֻחָד, וּלְכָךְ אֵין שׁוֹלְטִים עָלָיו1 , אֲבָל הַיִּסּוּרִים הֵם לְפִי רֶגַע בִּלְבַד, כְּמוֹ שֶׁהוּא עִנְיַן הַמִּקְרֶה לְפִי רֶגַע, אֵין כָּךְ. וְרַבָּנָן אוֹמְרִים, אַף יִסּוּרִים שֶׁהֵם בְּמִקְרֶה לְפִי רֶגַע, גַּם כֵּן הַתּוֹרָה מְבַטֶּלֶת, עַד שֶׁלֹּא נִמְצָא שׁוּם הֶעְדֵּר.
התורה היא שלימות. ישראל במתן תורה הגיעו אל השלימות
וְעוֹד יֵשׁ בָּזֶה דִּבְרֵי חָכְמָה בְּאֵלּוּ שָׁלוֹשׁ דֵּעוֹת. כִּי הַתּוֹרָה שֶׁהִיא תְּלִיתָאֵי2 , מְבַטֶּלֶת אֵלּוּ שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים, וְהָבֵן זֶה. וְהָבֵן גַּם כֵּן סֵדֶר שֶׁלָּהֶם, תְּחִלָּה קָאָמַר חֵרוּת מִן מַלְאַךְ הַמָּוֶת, וְאַחַר כָּךְ חֵרוּת מִן הַמַּלְכֻיּוֹת, וְאַחַר כָּךְ חֵרוּת מִן הַיִּסּוּרִין. וּלְפִיכָךְ קָאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: בֹּאוֹ וְנַחְזִיק טוֹבָה לַאֲבוֹתֵינוּ שֶׁאִם לֹא חָטְאוּ הֵם אָנוּ לֹא בָּאנוּ לָעוֹלָם. וְהָיָה סָבוּר הַגְּמָרָא מִפְּנֵי שֶׁכָּל הוֹלָדָה הוּא הֲוָיָה, וְכָל הֲוָיָה הוּא שִׁנּוּי3 , וְהַשִּׁנּוּי הוּא בְּדָבָר שֶׁהוּא חָסֵר4 *. שֶׁהַשָּׁלֵם בִּשְׁבִיל שְׁלֵמוּתוֹ הוּא מְקֻיָּם, וְאֵינוֹ בַּעַל שִׁנּוּי. וְכַאֲשֶׁר קִבְּלוּ הַתּוֹרָה, אָז הָיוּ שְׁלֵמִים מִכָּל וָכֹל, וְהָיוּ רְחוֹקִים מִן הַשִּׁנּוּי כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ.
___________________________________
את דעות החכמים, שבמתן תורה זכו, לדעת רבי יהודה בחירות ממלאך המוות, לדעת רבי נחמיה בחירות מהמלכויות ולרבנן בחירות מהייסורים, ניתן להסביר בשני אופנים. דרך אחת היא שלדעת רבי יהודה החירות היא אף ממלאך המוות, שהוא עצם החסרון. ורבי נחמיה סובר שהחירות היא מהמלכויות, שהן לא עצם החיסרון, אלא שהן מתנגדות לישראל, לכן לדעתו החירות היא רק מהמלכויות ולא ממלאך המוות. ולרבנן החירות רק מהייסורים, שהם מקריים ואינם מהותיים וקבועים. לדעתם אין המקרה יכול לשלוט בתורה, אבל המלכויות, שבמהותן הן מתנגדות לישראל, בזה אין התורה נותנת חירות, כי אין להשוות דבר שהוא מקרי לדבר שהוא מהותי. וניתן לפרש את מחלוקתם באופן אחר, שכל אחד מהחכמים מוסיף על דברי קודמו. רבי יהודה אומר חירות ממלאך המוות, שהוא נמצא ושולט תמיד, והתורה מבטלת את מי שעומד מולה ושולט תמיד. אך לא חירות מהמלכויות, שהן דבר שאינו קבוע. ורבי נחמיה מוסיף חירות אף מהמלכויות, שהן שולטות בעולם בזמן מסוים 1 ולכן התורה שולטת עליהן. ורבנן באו להוסיף עוד, חירות אף מהייסורים, שלא זו בלבד שאינם קבועים אלא מקריים וחולפים מיד, גם אותם מבטלת התורה. נמצא שהעוסק בתורה אין לו חסרון כלל.
במחלוקת זו ישנם דברי חכמה. התורה שהיא 2 משולשת [מורכבת מתורה נביאים וכתובים] מבטלת שלושה דברים. הבן דבר זה. הבן גם את הסדר שאמרו חכמים: בתחילה אמרו חירות ממלאך המוות, אחר כך חירות מהמלכויות ולבסוף חירות מהיסורים. מפני שהתורה היא השלימות המוחלטת כמו שהתבאר, לכן אמר ריש לקיש בואו ונחזיק טובה לאבותינו, שאם הם לא חטאו לא היינו באים לעולם. סברת הדבר, כל הולדה היא הוויה חדשה, 3 וכל הויה חדשה היא שינוי מהמצב הקודם. 4 משמעות הדבר שהמצב הקודם היה חסר, כי הדבר השלם אינו משתנה אלא מתקיים כמות שהוא. בשעה שקבלו ישראל את התורה היו ישראל שלמים לחלוטין, ורחוקים מהשינוי כמו שבארנו.
ביאורים
כל אדם נפגש במהלך חייו עם חסרונות המעמידים אותו בפני מצב קשה. ניתן למנות שלושה סוגים של חסרונות. הראשון הוא ה' יסורים '. מציאות שבה האדם ממשיך את חייו בעולם, אך נפגש לפתע עם דבר הגורם לו סבל. השני הוא ה' מלכויות '. המצב הטבעי לישראל הוא מצב שבו הם חופשיים ובני חורין לנהוג כרצון הקב"ה. כאשר אומה זרה שולטת בישראל, הם משתעבדים לכוח זר, וכתוצאה מכך נגרמים להם סבל וחסרונות רבים. השלישי, אותו הגדיר המהר"ל – "ההעדר בעצמו", הוא ' מלאך המוות '. מלאך המוות הוא עצם המציאות של החיסרון וההעדר – מציאות המוות בעולם.
שלושה תנאים במדרש, נדרשו לשאלה מהו החיסרון שממנו התורה מהווה 'חירות', וכל אחד מהם הסביר שהחירות היא מאחד מהשלושה הללו. המהר"ל מסביר שלפי השיטה הראשונה התורה מהווה התנגדות מוחלטת לחיסרון של מלאך המוות , ולכן מי שדבק בה, ניצל לגמרי מן המוות. השיטה השנייה סוברת שאמנם יש בתורה כוח של חירות, אך מכיוון שמכל מקום אנו בעולם הזה הגשמי, היא אינה גורמת לאדם להיחלץ מן החיסרון בעצמו – המוות, אך כן מצילה אותו מן המלכויות שמתנגדות לישראל. השיטה השלישית סוברת שגם מן המלכויות התורה אינה מצילה, מכיוון שהם מציאות קבועה בעולם של חיסרון, אולם היא כן מצילה מן הייסורים , שמהווים מציאות זמנית חולפת של חיסרון.
הסבר אחר כותב המהר"ל, שלפיו השיטה הסוברת שהתורה היא חירות ממלאך המוות סוברת שהחירות היא רק ממנו, כיוון שהוא חיסרון תמידי , אולם לא ממציאות זמנית של חיסרון כשיעבוד המלכויות, השיטה השנייה מוסיפה גם חירות ממלכויות, כיוון שגם הן מציאות של חיסרון השולטת בזמנים מסוימים שבהם אותה אומה מתחזקת ומתגברת, אך לא ממציאות שהיא זמנית ורגעית לחלוטין כייסורים, והשיטה השלישית סוברת שהדבק בתורה זוכה לחירות מושלמת מכל חיסרון.
בנוסף, מסביר המהר"ל מדוע הניחה הגמרא בתחילת דבריה שלולי החטא של אבותינו, הם לא היו יולדים ילדים. הוא אומר שלידת ילדים מכוחו של האדם היא שינוי שהוא עובר, וזה שייך דווקא בדבר שיש בו חיסרון, שהרי דבר שאין בו חיסרון הוא כבר מושלם לגמרי ולא שייך לשנותו.
הרחבות
*למה העולם נברא חסר?
וְכָל הֲוָיָה הוּא שִׁנּוּי, וְהַשִּׁנּוּי הוּא בְּדָבָר שֶׁהוּא חָסֵר . לשם מה הקב"ה ברא את העולם במצב של חוסר? האם לא היה עדיף לברוא עולם שלם?
הרב קוק מסביר ששלמות מוחלטת, כזו שמרוב גודל אין לה מה להוסיף ולהתעלות, חסרה נדבך חשוב מאוד. לפי תפיסתנו, מציאות שאין לה שום יכולת התקדמות והתעלות, היא מציאות חסרה. לכן, גם השלמות הגדולה ביותר חייבת לכלול בקרבה את יסוד ההתעלות . התעלות תתכן רק במקום שיש בו מצב של חוסר. יוצא אפוא שהמציאות השלמה ביותר חייבת לכלול מצב של חוסר, על מנת שתהיה ראויה באמת לתואר: 'שלם'. אומנם במבט ראשוני נראה שזו תפיסה פרדוכסלית הסותרת את ההיגיון הפשוט, אך לפי הסברינו - ההיגיון דווקא מחייב אותה.
הרב קוק מסביר על פי עיקרון זה את המגמה בבריאת העולם: הקב"ה יצר בעולם שלנו מצב של חוסר על מנת ליצור את מגמת ההתעלות , שמבלעדיה אין המציאות יכולה להיקרא שלמה באמת . על פי תפיסה זו, מציאות השינויים, החסרונות וההפסדים אינה מצב של 'בדיעבד'. מצבים אלו גורמים לעולם לגלות בקרבו את השלמות האמיתית, זו הכוללת בקרבה גם את יסוד ההתעלות בו עסקנו [אורות הקודש ב עמ' 530].
שאלות לדיון
מה הכוונה "יִסּוּרִים שֶׁהֵם בְּמִקְרֶה", וכי יש מקרה בעולם?
מדוע המלכויות מתנגדות 'בעצם' לעם ישראל?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
