ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ואתחנן
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
ענה הבן במשפט חד ונוקב – 'סיפורים של צדיק גוזר והקב"ה מקיים איני יכול לספר על אבי, אבל יכול אני לספר סיפורים רבים על הקדוש ברוך הוא גוזר וצדיק מקיים'.
בעומק, שני הפתגמים כרוכים זה בזה, ושופכים אור על עבודת התפילה של כל יהודי, שהצדיק מביאה לשלימותה. היכולת של הצדיק לגזור על הקב"ה (כביכול), בנויה על כך שהוא מבטל עצמו לגזירותיו של הקב"ה. "בטל רצונך מפני רצונו, כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך" (אבות ב,ד).
בפרשה שלנו מתבארים הדברים. "ואתחנן אל ה'". "אין חינון בכול מקום אלא לשון מתנת חינם". אף על פי שיש להם לצדיקים לתלות במעשיהם הטובים, אין מבקשים מאת המקום אלא מתנת חינם..." (רש"י). הצדיק פונה אל ה' ממקום נפשי של ביטול. אין הוא בא ומנופף במעשיו הטובים, ותובע את המגיע לו, אלא חש שהכול מתנת חינם. גם 'גזירות', כידוע, הם המצוות שאין להם טעם, והאדם מקיימם מתוך ביטול לדבר ה', לכן הבקשה מה' תלויה ביכולת לשמוע לגזירותיו.
זה גם היסוד לדברי המדרש על כך שמשה התפלל באותו הפרק "חמש מאות וחמישה עשר פעמים, שנאמר 'ואתחנן', ואתחנן בגימטריה כך הוא". (ואתחנן בגימטריה 515, וזו היא גם הגימטריה של המילים 'שירה' ו'תפילה', וגם... שם עירנו 'נתניה', שמעתי מידידי ר' שלום עזרן הי"ו, מנהל בי"ס שפירא).
לאחר אותם חמש מאות וחמישה עשר תפילות לא נענה משה, מפני שבשביל להיענות היה עליו להתפלל עוד תפילה אחת, התפילה החמש מאות ושישה עשר, אלא שהקב"ה גזר עליו לא להתפלל את אותה תפילה נוספת, שנאמר "רב לך, אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה".
התחושה שמותיר בנו המדרש היא תחושה חשובה מאד לכל מתפלל. חשובה אבל מורכבת. בעצם, אומרים לנו, דע לך אין תפילה שלא נענית, אם לא נענית כנראה שלא התפללת מספיק. אולי, אם היית מתפלל עוד תפילה אחת בלבד, זו הייתה התפילה המכרעת ותפילתך הייתה נענית. ואכן, יש מגדולי ישראל שהשתיתו את אמירותיהם בענייני התפילה על תחושה זו.
יתר על כן – יש שהוסיפו, שגם אם תפילותיו של אדם אחד לא הספיקו ולא נענו, הרי אין תפילתו של אדם הולכת ריקם, והיא עתידה להצטרף לתפילותיהם של אחרים, ולהשפיע טוב בעולם.
מורכב לחיות בתחושה זו, כי היא מעצימה את תחושת הביטול. דומה הדבר למי שמטפס על הר, וכל גבנון במדרון נדמה לו כפסגת ההר, אך כשהוא מגיע לראש הגבנון, נגלה לו לפתע קטע נוסף מההר, וכך הוא מעפיל והולך, ומתמלא בתחושת חוסר הידע על מיקום הפסגה. כך גם בתפילה, האדם יודע שתפילותיו משפיעות, אך אין הוא יודע את התפילה המכריעה. יתר על כן – אולי תפילותיו מצטרפות הן לתפילות כל הדורות, ורק בהגיע סך מסוים של תפילות ישראל, סך שאין בכוחו של אדם בודד לפעול – תיענה התפילה.
ומכאן, עניינה של התפילה, שיבטל האדם את עצמו לקונו, וכך רצונו הוא רצון קונו, וממילא – כשרצונם הופך לאחד, הרי כשהאדם רוצה דבר מסויים, גם ה' רוצה אותו, ותפילתו נענית.
בתחושה זו אנו מתמלאים, בעת שאנו מקדימים לתפילת שמונה עשרה – 'ה' שפתי תפתח', היכולת להתפלל ולפתוח את השפתיים, מתחילה מה' ולא מאיתנו.
ויהי רצון שיקבל ה' תפילתנו ותפילות כל עמו ישראל ברחמים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
