ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ואתחנן
בדברינו לפר' כי תבוא תשע"ה הפננו את קוראינו לארבעה מקומות בהם התורה נוקטת את הלשון " שְׁמַע יִשְׂרָאֵל " (דברים ו, ד) בחינה של ארבעת המקורות מגלה כי הם עוסקים בשלשת המהויות המהוות את ההוויה היהודית, שהיא שלמה רק בשילוב של כולן. תורת ישראל , ארץ ישראל ועם ישראל .
בדברינו אלה נתמקד בביטוי שְׁמַע ובמשמעות הביטוי "קריאת שמע" בפרשתנו.
הביטוי שְׁמַע מופיע עוד שלש פעמים, בנוסף לפרשיה הראשונה: "וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל שְׁמַע " (ד, א), "וַיִּקְרָא מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל" (דברים ה, א), "קְרַב אַתָּה וּשֲׁמָע אֵת כָּל אֲשֶׁר יֹאמַר ד' אֱ-לֹהֵינוּ וְאַתְּ תְּדַבֵּר אֵלֵינוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר יְדַבֵּר ד' אֱ-לֹהֵינוּ אֵלֶיךָ וְשָׁמַעְנוּ וְעָשִׂינוּ: וַיִּשְׁמַע ד' אֶת קוֹל דִּבְרֵיכֶם בְּדַבֶּרְכֶם אֵלָי וַיֹּאמֶר ד' אֵלַי שָׁמַעְתִּי אֶת קוֹל דִּבְרֵי הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבְּרוּ אֵלֶיךָ הֵיטִיבוּ כָּל אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ" (ה, כד - כה). עניין השמיעה במקור זה מודגש מאוד.
ה"נזיר" רבי דוד הכהן, תלמידו הגדול של הראי"ה קוק זצ"ל, הרחיב בהסבר חשיבותה של השמיעה, נאיר על דבריו פן נוסף. השימוש באוזן מהווה אמצעי ראשון במעלה לחיזוק הקשר בין יהודים. היכולת להקשיב הכרחית כדי לסנגר על החבר ולדון אותו לכף זכות. המחבר בשו"ע חו"מ פוסק הלכה למעשה, שעל הדיין מוטלת החובה לחזור על דברי בעלי הדין, לעתים זו פעם ראשונה שבו נוצר סיכוי להגיע למצב שבו כל צד שומע גם את מה שיש לצד השני להגיד. לאוזן שבאמצעותה מקשיבים, תפקיד נוסף והוא ליצור איזון של הגוף. האיבר המטפל בשיווי המשקל הוא האוזן. חיים מאוזנים הם תנאי הכרחי לחיים טובים ומאושרים. לכן, אין זה פלא שגם הקשר עם הקב"ה הוא באמצעות השמיעה וההקשבה.
ועתה נברר את הביטוי "קריאת שמע". נציין כהקדמה שזה הביטוי הראשון בדברי המשנה הראשונה במסכת ברכות, הפותחת את דברי התורה שבע"פ: "מאמתי קורין את שמע בערבית". בעל ה"תפארת ישראל" מסביר כי לביטוי "לקרא" ארבע משמעויות:
א . לתת שם, כמו "ולחושך קרא לילה". ב . הזמנה לקרבה כמו "ויקרא לבנו ליוסף" ג . לקריאת חומר כתוב. ד . לפרסום כמו "וקראתם דרור". לדבריו, המשמעות הרביעית היא הנכונה בהבנת הביטוי "קריאת שמע" ולכן הפסוק הראשון שלה נקרא בקול רם.
אחרי בקשת המחילה, נציע כי לכל ארבעת המשמעויות קשר ל"קריאת שמע".
הראשונה, לקרא בשם השם, זהו תפקידו של כל יהודי באשר הוא שם, ללכת בדרכיו של אברהם העברי שהיה הראשון לקרא בשם השם. כך גם שמו הפרטי של האדם מקבל את משמעותו ותפקידו במשימה זו.
השנייה, הזמנה לקרבה. באמצעות ההכרזה " שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ", אנו מכריזים כי אנו רוצים להתקרב אל הקב"ה ומבקשים ממנו להיות קרוב אלינו.
השלישית, לקרא את הכתוב שהוא תורת משה-תורה מן השמים, שהעיסוק בה הוא זה שפותח את הדרך להיות עובדי השם.
הרביעית, לפרסם את האמונה בין כל בניהם של אברהם יצחק ויעקב, ולאחד אותם סביב רעיון זה.
קריאה זו מלכדת את כולם בתנאי שהיא משדרת האזנה והקשבה.
לכן, המשנה גם נוקטת לשון רבים "קורין את שמע בערבית". זאת המטרה! כך ציבור שלם – עם ישראל כולו, על כל חלקיו וגווניו, יתאחד סביב קריאה זו.
בזכות האיחוד נזכה לשמוע את ההכרזה: " שָׁמַעְתִּי אֶת קוֹל דִּבְרֵי הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבְּרוּ אֵלֶיךָ הֵיטִיבוּ כָּל אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ" "וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל שְׁמַע אֶל הַחֻקִּים וְאֶל הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מְלַמֵּד אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת לְמַעַן תִּחְיוּ וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם" (דברים ד, א).
לקראת ט"ו באב, נאחל לעם ישראל כולו שנגאל בזכות אהבת חינם,
הצלחה ושמירה לחיילי צה"ל וכוחות הביטחון,
שחרור החטופים, רפואה שלמה לכל הפצועים ונחמה לכל משפחות הגיבורים.
פרשת שבוע בֵּין הַגְּזָרִים – מברית בין הבתרים דרך קריעת ים סוף
ועד ליום ירושלים וחג השבועות, מסגולה לבחירה (חלק ג)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
