ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
דריש ר' עקיבא, איש ואשה, זכו שכינה ביניהן, לא זכו אש אוכלתן. פירש רש"י, שכינה ביניהן, שהרי חלק את שמו ושיכנו ביניהן, יוד באיש והי באשה. לא זכו אש אוכלתן שהקדוש ברוך הוא מסלק שמו מביניהן ונמצאו אש ואש.
וצריך להבין מה משמעות שכינה ביניהן. ואכן גם במצוות הקמת המקדש נאמר (שמות כה, ח), ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם. שלא נאמר ושכנתי בתוכו, אלא בתוכם דהיינו, שעל ידי המשכן והמקדש הקדוש ברוך הוא כביכול שוכן בתוכו של כל אחד ואחד מישראל. וכן נאמר על מקדש שלמה (מלכים א, ו, יג), ושכנתי בתוך בני ישראל ולא אעזוב את עמי ישראל.
והנה כתב ספורנו (בשמות שם) וזה לשונו:
"אשכון ביניהם לקבל תפלתם ועבודתם. וכו'. כלומר, המשמעות של השראת השכינה, שהתפלה מתקבלת יותר טוב לפני בורא עולם. ושתי משמעויות יש לכך. האחת, שהתפילה היא בקשת צרכי ישראל באופן כללי ובקשת צרכי הפרט. והשניה, שהתפילה הנכונה היא הכנעה לפני בורא עולם והתלות בו, שהמתפלל צריך לכופף את עצמו לפני הקדוש ברוך הוא ולהכיר שאין לאדם כוח להשיג לעצמו כלשהו בלא שהקדוש ברוך הוא ייתן לו. בעצם ההבנה והאמונה שזו אכן המציאות, מתקבלת תפילת הפונה לבורא והוא זוכה למילוי משאלתו. זה שאמר הכתוב (תהילים י, יז), תכין לבם תקשיב אוזנך כאשר אתה מכין לבך להתכוון בתפילתך הקדוש ברוך הוא גם מקשיב ונענה למתפלל.
נוסף לכך אומר הספורנו שמתקבלת עבודתם. אין כוונתו לעבודת הקרבנות דווקא, אלא לכל עבודת ה' בכלל, שהיא קיום המצוות כולן. נמצאנו למדים שעבודת ה' כאשר המקדש עומד על תלו מעולה יותר ומתקבלת לפני הקדוש ברוך הוא יותר מאשר כשאין בית מקדש. וזאת כי המצוות כאשר הן נעשות על ידי ישראל, משמעותן גדולה יותר מבחינה רוחנית מאשר גוי שעושה את המצווה וכל שכן שאין לה ערך כלל כאשר היא נעשית על ידי קוף. וזו הכוונה בברכה שמברכים לפני עשיית מצווה אשר קדשנו במצוותיו וציונו, כלומר, עם ישראל שנתקדש על ידי בורא עולם, כאשר הוא עושה מצווה, היא פועלת על האדם ועל כל העולמות. משאין כן כאשר מי שלא נתקדש ואינו מותאם להיות אדם רוחני, אין המצוות שהוא עושה פועלות בעולמות הרוחניים ואפילו על עצמו הן אינן משפיעות כל כך. למה הדבר דומה, לאדם שאוכל אוכל שמתאים לאדם, שהוא חי מכך ומבריא את גופו, אך בעלי חיים שיאכלו אוכל זה שאינו מתאים להם, יקלקלו את מערכת העיכול שלהם ויגרמו להם נזקים בכל הגוף.
קיום המצוות שהם החיות לאדם הרוחני אינן משפיעות על מי שכל הווייתו היא גשמית. כאשר המקדש בנוי והקדוש ברוך הוא יותר קרוב אלינו יש לכל אחד מישראל יותר התעלות רוחנית, שממילא גורמת שהמצוות שהוא מקיים נעשות יותר בשלמות ויותר קרבה לבורא עולם, והן מביאות את האדם לקדושה יותר עליונה ועמו כל העולמות העליונים יותר מתקנים. לעומת זמן שאין המקדש קיים, ונפרסת מחיצה בין ישראל והקדוש ברוך הוא, שכמובן האדם יותר מרוחק מבורא עולם ולכן גם המצוות שהוא מקיים שלמותן פחותה, וממילא מושפעים מכך כל העולמות.
זו שדרש ר' עקיבא, איש ואישה שזכו, שכינה ביניהן, הם זוכים לשלמות רוחנית גדולה יותר מהיותם נפרדים, וממילא כל עבודת ה' שלהם, הן בתפלה והן בעבודת קיום המצוות, נעשות יותר בשלמות ולכן בין איש ובין אישה שְׁמָם מורכב מהמילה אש שהוא הכוח המניע בעולם, מצורף לאש שם הוויה, שמספרו חמשה עשר, המציין את חמש עשרה הדרגות בהן יורד השפע האלהי מלמעלה עד אשר הוא מגיע לארץ, (כפי שביאר רבנו בחיי, בתחילת פרשת תרומה). לומר, שכוח הפעולה הארצי מחובר עם העולם הרוחני העליון, דבר המשפיע על כל הוויית החיים, הגשמית והרוחנית, ומאפשר לשני בני הזוג להתקרב לבורא העולם ולקיים מצוותיו ביתר שאת וביתר שלמות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
