ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- שיעורים נוספים
בעזרת ה' בימים אלו אני זוכה לסיים את הספר 'טהרת המשפחה' במסגרת 'פניני הלכה' (נותרו עוד כמה חודשים של ליבון, הגהות וליטושים). בחנוכה למדנו שפך שמן טהור יכול להחזיר את ההארה של כל המקדש, והנה הבנתי מתוך לימודי שטהרת המשפחה היא פך השמן הטהור שמחזיק ומקיים את עם ישראל מאז חורבן בית המקדש.
מצוות הטהרה והטומאה
שורש מצוות הטהרה והטומאה בגובהי מרומים בסתר עליון, ברעיון האלוקי שמעבר להשגתנו, אולם אנו יודעים שה' נתן לנו את כל המצוות כדי לקדשנו ולהוסיף לנו טובה וברכה, ולכן אנו יכולים למצוא בהן טעמים עמוקים ומשמעותיים.
רביבים (823)
הרב אליעזר מלמד
629 - תרבות המחלוקות הרעות
630 - פך השמן הטהור בבתי ישראל
631 - מזיכרון השואה לאהבת ישראל
טען עוד
הרחם הוא מקור החיים והטהרה של כל בני האדם, וכנגד זה הוא גם מקור של טומאה. טומאת הנידה היא כאשר הביצית שהייתה יכולה להתפתח לעובר לא הופרתה ואבדה ומתה, ויצאה בדימום הווסת יחד עם רירית הרחם שהייתה אמורה לסייע ליצור חיים.
גם טומאת שכבת זרע היא ביטוי לכך, הזרע שהיה יכול להוליד חיים אבד ומת, ולכן יש בו טומאה. אומנם טומאתו בדרגה נמוכה יותר (כוזרי ב, ס-סב).
הטומאה התחילה בחטא אדם הראשון
בעקבות חטא אדם הראשון העולם כולו נפל ממדרגתו, והמוות והטומאה הופיעו בעולם, והאדם נענש בכך שפרנסתו תהיה כרוכה בעצב ובצער, עד אשר ימות וגופו ישוב אל האדמה שממנה נוצר. ואף חיי המשפחה, הזוגיות והלידה יהיו כרוכים בעצב ובצער. שנאמר: "אל האישה אמר: הרבה ארבה עצבונך והרונך, בעצב תלדי בנים, ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך" (בראשית ג, טז). פירשו חכמים "הרבה ארבה עצבונך והרונך" - אלו דמים שבאישה, דם נידה ודם בתולים וצער גידול בנים וצער העיבור (עירובין ק, ב). כלומר, "טומאת נידה וזיבה נמשכו מחטא חווה... כי קודם החטא היו ראויות כל הנשים שלא לראות וסת נידה וזיבה, אלא טהורות בלא דם" (צרור המור, פרשת תזריע).
המפתח לתיקון בהכרת החיסרון
בעקבות החטא העולם נשבר והתמלא פגמים וחסרונות, ולכן יחד עם השמחה על כל הטוב שבו, צער ועצב מלווים את הכול, ואין שמחה בלא משברים וכאב, ולכן אמרו חכמים שאין ראוי לאדם למלא את פיו שחוק בעולם הזה (ברכות לא, א). ואדם שיתעלם מהכאב והחסרונות ייפול ויתרסק, וצערו וכאבו יגדלו יותר. לפיכך, המודעות של בני האדם לעונש שקיבלו אדם וחווה על חטאם ולכאב ולצער שמלווים את החיים היא המפתח להנעת התהליך שבו יוכלו לתקן בהדרגה את השבר, עד שיגיעו לבסוף למדרגה גבוהה יותר ממה שהיו בתחילה. שגדולה מעלתם של בעלי תשובה ממעלתם של צדיקים גמורים (ברכות לד, ב), שמתוך הכרת העולם על הפסגות והתהומות שבו הם בוחרים בטוב. המצוות הרבות הקשורות לטומאה ולטהרה נותנות ביטוי לחיסרון וסוללות את הדרך לתיקונו.
הוספת חיים במקדש על ידי הטהרה
בזמן שבית המקדש היה קיים וישראל ישבו על אדמתם, היו כל ישראל מקושרים למבוע החיים האלוקיים שבבית המקדש, שבו באו לידי ביטוי כל הערכים האלוקיים, וממנו נמשכו חיים וברכה לכל מרחבי הארץ והעולם. לשם כך היו כל ישראל צריכים להתמודד עם כל סוגי הטומאה, ולהיטהר מהם שלוש פעמים בשנה, כדי שיוכלו לעלות לרגל לבית המקדש.
והכהנים שבכל הארץ היו צריכים במשך כל השנה לשמור על טהרתם, ולטבול ולהיטהר בכל פעם שנטמאו מאחת הטומאות המבוארות בתורה, מפני שמצוותם לאכול בטהרה את התרומות והחלה שהיו מקבלים מישראל. ואף היו ישראלים בכל הארץ שקידשו את עצמם ונהגו טהרה. על ידי כך דבקו ישראל בחיים דבקות יתרה, ויכלו להוסיף חיים וברכה לכל תחום מתחומי החיים שבעולם.
הטהרה שבטבילה
כיוון שלמדנו שכל ענייני הטומאה קשורים למוות, ממילא מובן שבטבילה שבה הטמא נטהר מטומאתו הוא כמו נברא מחדש וחוזר לחיים (החינוך קעג). עיקר הטבילה שיהיה האדם כולו בתוך המים, ומכיוון שבעודו במים אינו יכול לנשום ולחיות, הרי שברגע הטבילה הוא נמצא במצב שאינו יכול להמשיך לחיות, ומתוך כך כשהוא יוצא מהמים הוא כמו נברא מחדש. כלומר, הטמא שמשהו מהמוות דבק בו טובל כולו במים, מבטל את עצמו ואת חייו הקודמים, ומתוך כך כאשר הוא יוצא מהמים חייו מתחדשים בלא הטומאה והמוות שדבק בהם.
הטהרה מאת ה'
אומנם אם האדם היה טובל את עצמו מדעתו לא הייתה הטבילה מועילה לו כלום, אולם על ידי המצווה שנתן ה' הטבילה מטהרת אותו. כי החיים, המצווה והטהרה, מאת ה' הם. וה' שברא את השמיים ואת הארץ ואת כל אשר בם, בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו וקידש אותנו במצוותיו, ונתן לנו את מצוות הטבילה, שעל ידה אנחנו יכולים להיטהר מהטומאה שמלווה את חיינו. וכך למרות שהאדם חי בעולם הזה, במקום שבו היצר הרע צמוד ליצר הטוב והחולשות והחסרונות מלווים כל מעלה טובה והמוות צמוד לחיים - על ידי התורה והמצוות האדם זוכה להתקשר לה' ולהיחלץ מהמוות. "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום" (דברים ד, ד).
נמצא שהמשמעות הבסיסית של הטבילה היא שבעת שהאדם טובל במים כמצוות התורה הוא מבטל את עצמו ואת חייו לה', ומתוך כך ה' מטהרו מהטומאה שדבקה בו והוא עולה מהמים כמו נברא מחדש. ומתקיימים בו דברי הנביא: "וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טומאותיכם ומכל גילוליכם אטהר אתכם. ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר" (יחזקאל לו, כה-כו).
"אמר רבי עקיבא: אשריכם ישראל לפני מי אתם מיטהרים ומי מטהר אתכם? אביכם שבשמיים! שנאמר: 'וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם' (יחזקאל לו, כה), ואומר: 'מקווה ישראל ה'' (ירמיה יז, יג). מה מקווה מטהר את הטמאים אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל" (משנה יומא ח, ט). הרי שבטבילה היהודי זוכה להתקשר לשורשו בכנסת ישראל, שכן כלל ישראל הוא המקווה האמיתי המטהר, ומתוך כך הוא זוכה להתקשר לה' ולהיטהר.
בחורבן בטלה טהרה מישראל
מאז שנחרב בית המקדש וישראל גלו מעל אדמתם בטלה הטהרה מישראל, וכל דיני טומאת מת, טומאת נבלות ושרצים, טומאת זב, בעל קרי ומצורע וסדרי טהרתם בטלו, ואין לנו עוד מצווה לטבול לטהרה מהתורה, זולת טבילת טהרה אחת, והיא טבילת אישה להיטהר לבעלה.
הקשר שבין ה' לישראל כחתן וכלה
יסוד הטהרה והחיים בברית שבין ה' לישראל עמו, שמגלים את שכינתו וברכתו בעולם. למען רעיון זה העולם נברא, ובזכותו העולם מתקיים. כדי לבטא את הקשר הזה נצטווינו להקים את המקדש, שנאמר: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" (שמות כה, ח). וכן סדר כל עבודת בית המקדש נועד לשם כך, שנאמר: "וקידשתי את אוהל מועד ואת המזבח ואת אהרן ואת בניו אקדש לכהן לי. ושכנתי בתוך בני ישראל והייתי להם לאלוקים" (שמות כט, מד-מה).
ובמקום המקודש ביותר, בקודש הקודשים, נצטווינו להניח את ארון הברית, ובו לוחות הברית והתורה, שביטאו את הברית שכרת ה' עם ישראל עמו. ומעל הארון הברית נצטווינו להניח שני כרובים, שהיו כדמות איש ואישה אוהבים בעת קיום מצוות עונה, לבטא את האהבה שבין ה' לישראל עמו, וכמו שנאמר: "ומשוש חתן על כלה ישיש עלייך אלוקייך" (ישעיהו סב, ה). אמרו חכמים: "בשעה שהיו ישראל עולים לרגל מגללים להם את הפרוכת, ומראים להם את הכרובים שהיו מעורים זה בזה, ואומרים להם: ראו חיבתכם לפני המקום כחיבת זכר ונקבה" (יומא נד, א). וכשפסקו ישראל לעשות רצונו של מקום, נפרדו הכרובים זה מזה והפנו את פניהם אל הבית (ב"ב צט, א).
פך השמן הטהור שבטהרת המשפחה
אולם גברו העוונות, ונחרב בית המקדש ונחרבה הארץ, וישראל גלו מעל אדמתם, ושקול הדבר כמו גירושין שגירש כביכול ה' את רעייתו, את כנסת ישראל, כמו שנאמר: "הן בעוונותיכם נמכרתם ובפשעיכם שולחה אמכם" (ישעיהו נ, א). ואמרו חכמים (ברכות לב, ב) שנפסקה מחיצה של ברזל בין ישראל לאביהם שבשמיים, ותפילתם אינה מתקבלת, והעולם נוהג כמנהגו בדרך הטבע ורשעים שולטים בצדיקים, ונראה כאילו החיים נמשכים בשפלותם בלא קשר אל מקורם האלוקי.
אולם גם כשהעולם חשך בעדנו, וישראל משועבדים ומתייסרים בגלותם בין האומות, נותרה עוד קדושה מעין קדושת המקדש בתוך בתי ישראל, באהבה המקודשת והנאמנה שבין איש לאשתו, ולכן רק בעבורה עוד נותרה מצוות הטהרה, שעל ידה ממשיכות הנשים את קדושת המקדש למשפחתן, להוסיף ברכה וחיים ולהביא גאולה לעולם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
