ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- נצבים
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- וילך
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מעוז נריה בן הדס
מפה לאוזן הייתה עוברת השמועה בין התלמידים – היום יעביר הרב שיעור ב'כתב יד'. לשיעורים אלו היו נוהרים התלמידים בהמוניהם, ומסכמים בדבקות כל הגה וכל מילה. חשים שהם נוגעים במופלא מהם.
יום אחד, בעת שיעור ב'כתב יד', הרים הרב את עיניו, הבחין בהמונים הצובאים על חדר השיעורים, והפטיר – 'חבל שהוציאו לאור את ספר ישעיהו. אם היו משאירים אותו בכתב יד, הייתם רצים ללומדו. הרי יש שם דברים מופלאים'.
סיפור זה מבטא את נטייתו של האדם לחפש את התשובות לשאלותיו בספרים מאוחרים, כשיסודות העניין מצויים בספרים הקדמונים. לעיתים, אפשר לשמוע יהודי שמצטט את ה'משנה ברורה' או ה'בן איש חי', כשמקורם של הדברים הוא בגמרא.
כל הקורא בתשומת לב בפרשת וילך, יגלה שפשט הכתובים עוסק בתשובה לאחת השאלות המחשבתיות הגדולות, המנסרות בחלל עולמינו ב70 השנים האחרונות.
את יסוד התשובה לשאלה הקלאסית – היכן אלוקים היה בשואה? לא צריך לחפש בספרי מחשבה בני זמננו. אלוקים ענה עליה בעצמו במפורש בפרשת וילך. וכך נאמר:
"ויאמר ה' אל משה: הנך שוכב עם אבותיך, וקם העם הזה וזנה... וחרה אפי בו ביום ההוא, ועזבתים... ומצאוהו רעות רבות וצרות, ואמר ביום ההוא – הלא על כי אין אלוקי בקרבי מצאוני הרעות האלה. ואנוכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא...
ועתה כתבו לכם את השירה הזאת (שירת האזינו), ולמדה את בני ישראל... והיה כי תמצאנה אותו רעות רבות וצרות, וענתה השירה הזאת לפניו לעד... כי ידעתי את יצרו... בטרם אביאנו אל הארץ אשר נשבעתי".
גם הכופר הגדול ביותר מודה שפרשות וילך – האזינו נכתבו אלפי שנים לפני השואה וצרות הגלות. ה' עונה כאן במפורש – יהיו צרות, ובכל זאת אני שם ומסתיר פני.
יתר על כן, כל הסיבה לכתיבת שירת האזינו היא כדי שעם ישראל ידע בעת הצרות, שהצרות אינם בניגוד לתוכנית האלוקית. להיפך, הם חלק מהתוכנית האלוקית. אלוקים לא נכשל בתוכניותיו, הכל מתוכנן.
עכשיו נותר לשאול – למה? מה עומק התוכנית האלוקית? שאלה נכבדת וחשובה, שיסודות תשובתה גם כן מצויים בפרשות ניצבים – וילך, אך על השאלה הקלאסית – היכן? נאמרה כאן תשובה מפורשת.
אם לתורה היה חשוב להדגיש שצריך ללמוד את שירת האזינו, למען נלמד את התשובות לשאלות אלו, עליו להאזין לה.
בימים אלו של ראש השנה, עת שבים אנו לראשוניות של הבריאה, עלינו גם לשוב לראשוניות של התורה. לזכור ולהפנים שאלוקים בורא העולם, מנהיג אותו בדרך הטובה ביותר עבורנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
